חיים טובים/שוחר טוב/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מזמור ה[עריכה]

מן המדבר זכו שניתן להם תורה על ידי משה. היינו כדרשתם בקרא גופיה וממדבר מתנה, דאם משים עצמו כמדבר לענין שפלות והפקר וזה היה במשה עניו מאד, ועיין בביאורי למדרש רבה סדר במדבר פרשה א׳, ובספר תהלות ה׳ דף טו״ב עמוד ב׳, ועיין עמודי חיים עמוד תו׳ בטעמים שניתנה התורה במדבר, ועוד יש לפרש על פי מה שכתב הרב אבק סופרים ז״ל, במה שלא ניתנה התורה בישוב כי אם במדבר, דיבא כמן חומר אומרו על ידי משה רבינו ע"ה וק"ל.

אילולא שישבתי בחשך לא היה אור לי. פירש מרנא אישי כ”ג בספר תהלות ה׳ דח״י עמוד א׳, דהוא תוספת אורה ממה שהיה, והוא במה שהקדים בשני אוהבים שנפל מריבה, בעשותן שלום להוציא הטינה מלבם מרבים במנחות ביניהם, וזהו ישמח הר ציון תגלנה, שמחה וגילה למען משפטיך שהיה כבר, וזהו אילולא שישבתי בחשך לא היה לי אור בכפלים ממה שהיה, זה תוכן דבריו. ואת זה רמזתי בפסוק במלאכי סימן ג׳ וערבה לה׳ מנחת יאודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות וקרבתי אלכם למשפט, והוא דלעתיד אחר שיעשה הקדוש ברוך הוא משפט חרוץ בפושעים, לא תחשוב דאיכא אחרי כן תוספת בקרבנות, אלא מה שהיה לא תוסיף עליו להרבות אחוה ולא תגרע ממנו, כס׳ מ״ד דהכבש אחד יהיה ולא שנים ככל יום, דליתא להא כאשר הוכחנו במקומו, וזה שכתוב וערבה לה׳ מנחת יאודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות, וליכא תוספת ומגרעת הגם דוקרבתי למשפט, כמו שפירש מורינו הרב בפסוק למען משפטיך.

הנחילו'ת נוטריקון הוא מה שחסר בנו׳ ב׳ אותיות אחרונות. כבר עמד שם הכהן הגדול בספר תהלות ה׳ דח״י, וגם מה שנתקשיתי באומרו וסימן טו״ב כשהארץ מעמדת י״ב צדיקים, דהרי אמר י״ח ואינו סימן טוב, כי חסר וישב דהארץ מעמדת מצד עצמה, ולא באים בח״ל זת"ד. ואמר אלו בני אברהם הי״ו דזה יהיה רמז הכתוב במזמור פ״ז, ולציון יאמר איש ואיש יולד בה ה׳ יספור בכתוב עמים כמה דהם י״ח, נקוט מיהא דיהיו רובם זה יולד שם סלה, אלא דלפי הירושלמי פ״ב דף ע״ז ה״א וסימן יפה כשרובן בארץ ישראל יורה דהכא נמי כך היה ונפל טעות סופר, ועיין בקונטרס לחיים בירושלם שם, ולמאן דאמר ל״ו צדיקי, הנה אתי שפיר נמי הוי״ו של הנוטריקון דהוא ל״ו.

שיחתן של ישראל תורה לז׳ ואב לח׳. הנה המדרש דריש על אברהם ויצחק וישי ודוד ומנו״ר הכהן הגדול בתהלותיו דח״י עמוד ג׳ על ז׳ ימי החג ועל אסרו חג יעויין שם, ויתכן נמי לרמוז על טוב לכת, דיש אס דאינו לנחלה ולשום דבר, כי אם לז׳ ימי אבלות כשהוא אח מן האם, ויש יתום דאין לו אב ודודו ובן דודו נעשה אב שושבינו לח׳ ימי החופה כדי לצאת ולהזמין כנהוג, ולהטיל עליו הטלת, ולישב בהיכל בשבת חתונה, ולעמוד על כל ענייני החופה, ובמקום אב קאי, ושייך לומר אב לח׳, דבעד ח׳ ימים נעשה לו לאב.

הטה אלי אזניך ענני זה שבטו של דוד שניתן לו השמיעה שנאמר שמע ה׳ קול יאודה. עיין מורי זקני הרב חזה דוד דף י״ד עמוד ב׳, ומה שפירש בראשונה בספר תהלות ה׳, וזכר עשה לקונטרס הקודם, הנה גם הכא סמוך ונראה בסימן ד׳ בדף י״ג עמוד א׳ דפירש על דרך זה משום דכופר בעבודה זרה והוא מטעמא אחרינא ועיין שם, ועיין לעיל מזמור ד׳ ובסימן טו״ב, ועיין ספרי חיים סדר וזאת הברכה פסקא שמ״ח, ועיין לקמן סימן פ״ד ופ״ה וק״כ, (עיין להרב פני יוסף ר״ס ויגש דלא הביא מזה) וכמעלה זו של יאודה אית ליה אחריתי כמוה שניתן לו העורף, וגם דוד המלך עליו השלום מבאי כחו זכה לזה, עיין סימן י״ח בפסוק ואויבי נתת לי עורף.

כי לא אל חפץ רשע אתה שאין אתה חפץ בחיובן של בריות. מורינו הרב חסיד שבכהונה בספר תהלות ה׳ דח״י עמוד ד׳ פירש עם דברי החינוך דביאר בכונת אומרם עונש שמענו אזהרה מנין יעויין שם, ועל דרך זה בסוג אחר הם דברי הסה״ח סימן ש״א, ועיין למני״ר בספר ולע״א בפרקי ר”א פמ״ג ומה שציינתי שם בביאורי, ובספרי הקטן לוח ארז בסא״ר פכ״ו (דף ל״ב עמוד א׳) מה שכתבתי בעזר משדי.

אמרו מלאכי השרת להקדוש ברוך הוא אדם שהוא עתיד להעמיד ב׳ עגלים. הנה מורינו הרב כהן הראש בספר תהלות ה׳ דף י״ט עמוד ב׳ החריד עלינו חרדה גדולה, איך ידעו המלאכים עתידות, עד שמצא לבא לכלל ישוב, דבזה ובישמעאל קדמה להן הידיעה מפי הקדוש ברוך הוא, וסיים דילמד סתום מן המפורש, דגם שם אירע בזה דהבינו המלאכים דעתידין לחטוא, עד כאן תוכן דבריו. ולפי רוב בקיאותו היה לו להביא מה שכתוב בתנחומא סדר ויצא, דקטרגו המלאכים על לאה דעתיד לצאת ממנה זמרי דיפלו כ״ד אלף, ועיין בספר אמר יוסף דף קמ״א עמוד ב׳ מה שהקשה בזה, דאמאי לא קטרגו בלידת הגר כמו כן והמתינו על הצמא לקטרג, יעויין שם ולתרץ בזה דהמתינו לקטרג בשעת סכנה הרי היה לו לקטרג בשעת לידתה, דהשטן מקטרג בשעת סכנה בעת ההיא, אלא צריך לומר בעבור אברהם כי הולך ערירי לא קטרגו, אך אחר כי ביצחק יקרא לך זרע קטרגו וזה נכון, (עיין להרב החרי״ף ז״ל בספר החשוב פני יוסף סדר ויצא) נקוט מיהא דהמלאכים ידעו וגם בפ״ק דסוטה אמרו מלאכי השרת מי שעתיד לומר לפניך שירה ביום זה ילקה וכו' מי שעתיד לקבל התורה ביום זה יע"ש וצ"ע.