מזמור ג[עריכה]

אמר דוד יעקב ברח משה ברח ואני בורח כמותם. כאן חסר ממה שהוסיפו במדרש שמואל דהם ברחו יחידים ואני באוכלוסא, ונתן הודאות דעדיפא בריחתו כי ברבים היו עמו, לבריחת יעקב ומשה בד בבד. ובמאמר ששבה הכבשה והרג הרועה דהוא להלאן נמי, עיין ראש דוד סדר קדושים דף ע״ט עמוד ב׳. ועיין למורי זקני הרב חזה דוד.

נואף מואבי רשע צורר תועבה. עיין להרב מה״ד בספר ראש דוד סדר אחרי, ולהט״ך דף ע״ט עמוד ב׳, ודר״ן עמוד ב׳, ובמאמר מהו ויהי שהיו מקריבין אותו לפני עבודה זרה. עיין זכירה לחיים חלק ב׳ סדר כי תשא פמ״א. ומאמר ה׳ מה רבו צרי אלו אחרים, כן הובא במדרש שמואל פרשה ך׳ בסגנון אחר, ואמרתי לפרש, דלפי מאי דמנו לקמן מזמור ח״י על הפסוק אלהי צורי ובמדרש שמואל, פכ״ו דיו”ד אויבים לו, קשה להמדרש הזה מאי קאמר מה רבו צרי, לכך פירש בגודל הצרות בכמות ואיכות ולא ברוב מנין אלא ברוב בנין, דהגם דמיעוט רבים שנים לגבי דוד ולשון מה המעט הוא יו״ד והוא פשוט. ומאמר שובך שהיתה קומתו כשובך הכי איתא במדרש שמואל פכ״ו.

איש קרי ולא כתיב שלא היה איש אלא מלאך. עיין בקונטריס לחיים בירוש' פ״י דסנהדרין ה״ב, ומה שיש מן הקושי דזהו בנשאל ולא בשואל, כבר עמדו בזה הרב כלי יקר בשמואל ב׳ סוס”י ט״ז על פסוק זה, והרב קהי"פ שם.

כבודי על ידי חושי שנתרומה מלכותי על ידו. נראה דקאי לענין אבשלום דתופר עצתו נגד אחיתופל, ועיין תהלות ה׳, ועיין מורי זקני הרב חזה דוד.

אמר רבי לוי זו מכת הפה כמה דאת אמר ויצו אל ביתו ויחנק. זה יורה דמת באסכרה, ויש בחז״ל דהיה מאבד עצמו לדעת כדי שלא יהרגנו דוד ונכסיו למלך, ובמכות די"א ע"א איתא דמקללת דוד בענין השקט התהום שלא רצה להגיד ובירושלמי פרק חלק, דמהארון על העגלה, ועיין כלי יקר בשמואל ב׳ סימן י״ז, וקהי״פ שם. ובמאמר שהלך כדרך ענוה, עיין מז"ה ח"ד מה שפירש בפנים שונים.