מזמור ב[עריכה]

אמר רבי יצחק אפילו אדם לחברו שאומר למה את עושה כך הוא כועס והצדיקים אומרים למה רגשו גוים ואינן נענשים לפי שלא בקשו טובה לעצמן אלא על ישראל. וזה אמרו במדרש רבה, בלמה ה׳ יחרה אפך בעמך, אלא דחילקו בזה בין לעבר למה שהוא לעתיד, דבמשה איתא נמי שאמר למה הרעות ולמה, ופירש בזה כמאמר הכתוב כי מי יבא אחרי המלך את אשר כבר עשאוהו, ועיין בספר תהלות ה׳ ד״ז עמוד ב׳ דרכים אחרים בזה למה נענש באומרו למה הרעות יעויין שם. ועיין נמי למורי זקני הרב חזה דוד אופנים אחרים.

המן הרשע אמר פרעה היה שוטה. עיין זל"ח ח"ב ס' אמור פרשה ז"ך מ"ש שם ובס' ג(נ?)ו"מ לחלוק על ה' אסברה לן ב' דרכים התהלות ה' ד"ח ע"ג. והמאמר דבג' חלקים נחלקו היסורין איתא נמי במדרש שמואל פרשה י"ט.

אז ידבר אלימו באפו, וכתוב אל רחום וחנון, אלא חנון לישראל, ולאומות העולם באף ובחימה. זה בעצמו בגמ׳ בפסוק חימה אין לי וכתיב נוקם ה׳ ובעל חימה, כאן בישראל כאן באומות העולם, ועיין בספרי הקטן חלקם בחיים בדרוש למילה, ועיין בסוף המזמור בפירוש כי יבער אפו לאומות העולם, כל חוסי בו לישראל, ועיין שם, ובמזמור ו׳ באף ובחימה נקם את הגוים לא אעשה חרון אפי לישראל.

מלך בשר ודם כשהוא בכעס אינו ברצון, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא כשהוא בכעס על אומות העולם הוא ברצון על ישראל. מה שנר' לכאורה מאמרים סותרים בזה כבר נטיתי ידי בחי' על הזוה"ק סדר וירא דקי״ט עמוד ב׳ בס”ד, ועיין תהלות ה׳ ד׳׳ט עמוד ד׳. ובמאמר דהרשעים דומין לחגבים, ובמאמר דישראל לא יגעו לריק ודומין לחטים, עיין מה שכתב מז"ה הרב (חס"ד) [חז"ד].