חומת אנך על שמואל א כא יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| חומת אנך על שמואל אפרק כ"א • פסוק י"ד |
א • ב • ה • ט • י • יא • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א כ"א, י"ד:

וַיְשַׁנּ֤וֹ אֶת־טַעְמוֹ֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם וַיִּתְהֹלֵ֖ל בְּיָדָ֑ם וַיְתָו֙ עַל־דַּלְת֣וֹת הַשַּׁ֔עַר וַיּ֥וֹרֶד רִיר֖וֹ אֶל־זְקָנֽוֹ׃


(יד) "וישנו את טעמו בעיניהם ויתהולל" וכו'. ארז"ל דדוד הע"ה היה מהרהר על ג' דברים למה נבראו. שטות. פרעוש. עכביש. והוצרך לשלשתן להציל ממות נפשו. זה יצא ראשונה שע"י השטות ניצול. ופרעוש כשלקח צפחת וחנית שאול שהיתה ירך שאול זקופה ועבר דרך שם ואח"כ פשט לו את רגל ובא פרעוש ועקצו וזקף הירך ועבר. ועכביש כשבא שאול המערה באופן דבמוט"ב תלתא הצילוהו מהמיתה והיה לו שפע רב בהם שפע ר"ת שוטה פרעוש עכביש. ובלקוטי כתבתי בעניותי בזה בס"ד: