חיבת הארץ

פתיחת הספר:

חיבת הארץ

אשר לקטתי ואספתי מאמרים מספרי ראשונים ואחרונים חדשים גם ישנים, גודל מעלת וקדושת ארץ ישראל ומלהיבים לב איש ישראל להתשוקק ולהשתפך נפשם אל חיק אמותם ארץ מולדתינו אשר ממנו חוצבנו. גם להתעורר להחזיק יושבי' עומלי תורה מתוך הדוחק. גם לזכות אותנו יושבי ארה"ק לכל הבאים לישב שם לידע על מה ולמה באו ואיך יהי' הנהגותינו על אדמת הקודש.

אני הצעיר ברוך דוד הכהן מעיה"ק צפת תובב"א

הובא לביה"ד ע"י בני האברך המופלג מו"ה נחמן הכהן מפה עיה"ק צפת ת"ו.

הסכמות:

הסכמת אדמו"ר הרב הגאון הקדוש רשכב"ה סבא קדישא נזר דורינו פאר ראשינו המפורסם בצדקתו וקדושתו וכו' כקש"ת מרן יחזקאל שרגא הלברשטאם שליט"א אב"ד דק"ק שינאווא.

הנה שלח לי מתם ידידי הרב המופלג החסיד מו"ה ברוך דוד כ"ץ נ"י קונטריסים "חיבת הארץ" שמדפיס עתה מה שאמרו הצדיקים קדושים בחיוב עלינו בני הגולה להשגיח ולהשתדל להחזיק ישוב ארץ ישראל אשר יושבים שם דחוקים ובצער גדול. וגם מדפיס מה שמצא בספרים קדושים מענין זה. ואלו ואלו דברי אלקים חיים. ע"כ ראוי ונכון שיקח כל איש את הדברים האלו לביתו ולקרותם למען יתעורר וישתדל בטובת ארצינו הקדושה עד כמה שידו מגעת והבא לטהר מסייעין לו ונזכה שיגיעו צדקותינו ודמינו על היסוד ובימינו הושעו ערי יהודא וירושלים אמן. באתי עה"ח אור ליום ג' לסדר גור בארץ הזאת ז"ך מרחשוון נזר"ת לפ"ק.

הק' יחזקאל שרגא הלברשטאם

הסכמת הרב הגאון הגדול מעוז ומגדול נזר ישראל ותפארתו המפורסם באיים רחוקים שולשלתא דיחוסא מעוטר ביוחסין נשיא ואמרכל דארעא קדישא וכו' כקש"ת מו"ה יצחק ליב סופר שליט"א. מכון שבתו בק"ק דראהביטש.

הן ידידי הרב המופלג החסיד מו"ה ברוך דוד הכהן נ"י מעיה"ק צפת"ו נשאו לבו להוציא לאור מחדש קונטריס "חיבת הארץ" המלקט באמרים מצדיקים קדושים גאוני ארץ מחוב המוטל על כל ישראל הנעוצים בארץ לא להם להחזיק ישוב ארץ ישראל. והרב הנז' מוסיף והולך להאיר עיני הגולה באמרים אשר מצא בספרים הקדושים המדברים בענין זה. וביקש מאתי להיות ידי תכון עמו. לכן באתי במגילת ספר להודיע בשער בת רבים שמאוד ישר הדבר בעיני להפיצם על פני תבל. לעורר לבות בני אדם לעשות לטובת עניי ארצינו. וראוי ונכון לכל בר ישראל אשר יראת ד' נוגע בלבו להביא הברכה הזאת אל ביתו ולקרות את דברי הצדיקים האלה למען ידע את גודל המצוה הקדושה ויתעורר את לבו לעשות לטובת עישוב אה"ק בכל מאמצי כחו. ובגלל זה ימצא חיים וכבוד כי הרודף צדקה וחסד ימצא חיים וכבוד ויפיק רצון מד'. ונזכה כבולנו לראות במהרה בימינו באור הגאולה השלימה. ותחזינה עינינו בשוב ד' לציון בהרחמים . באתי עה"ח היום יום ה' לסדר אשר הוא עושה ד' מצליח א"ך כסלו זמרתי לפ"ק פה דראבהביטש:

הק' יצחק ליב סופר בה"ג מהר"ר אש"ב זצ"ל.

הקדמת המלקט

אשר מעט אומר יביע. מה ראה על ככה ומה אליו הגיע.

ויברך דוד את ה' אשר גבר עלינו חסדו והשאיר לנו שארית בארץ והשרה קדושתו בארצו אף בחורבנו כמבואר בפנים החיבור מכמה ספרים קדושים. וגם עלי הדל הגדיל חסדו עמי לזכות לשבת בארצו הקדושה זה יותר משלש ועשרים שנה. אך חשבתי דרכי וראיתי אשר גם פה ברבות השנים לא עשיתי מאומה לזכות נפשי הדל ואמרתי מי יתן ואזכה לזכות את הרבים באיזה דבר. ויעמוד לי זכות הרבים ונפל במחשבתי שאין טוב מזה מלעשות טובה ים אחינו יושבי ארה"ק ובני חו"ל לעורר את אחינו שבגולה להחזיק ישובי ארה"ק אשר יושבים בדוחק ובדלות ובמצור ובמצוק ועוסקים בחו"מ מתוך דוחק עניות ושפלות ומצפים אך לנדבת אחינו בני הגולה ונפשם תשתוחח ומעיהם המו לעת ביאת לחם חוקם ולא לפי הטף. אף לא לשליש ולרביע לא שמענו. ע"כ אחיי שמעוני לא להתייקר לקנות שם בין חוברי חבורים עשיתי זאת המחברת ח"ו חף אנכי משפע זאת. ידענא בנפשאי מיעוט ערכי ושפל מצבי וקיצור ידיעתי כי בער אנכי מכל. ובמה אתפאר ??? לא ידע את אשר לא ידעתי. תינוק יוצא מבית הספר יוכל להעתיק מספר אל ספר. טאם אמר יאמר האומר מי שמך לאיש מוכיח עלינו הלא יש הרבה בא"י אשר קטנם עבה ממתניך ויש בכם גודרי גדר עומדים בפרץ המה יעמדו בספריהם לעורר אתנו. אבל כבר אמרו רז"ל במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. וגם שאין לפי כבודם ללקוט באמרים לקוטי בתר לקוטי. ומה גם שלא אשים דברתי לגדולים וטובים. שהמה בעצמם יתעוררו מאליהם בראותם בספרי קודש גודל המצוה לעשות טובה עם יושבי ארה"ק. אך כאשר ראיתי אשר בזמנינו זה רבים קמו והתעוררו לעשות חיל באפרתה ויזרעו שדות ויטעו כרמים ורבים ינהו אחריהם להחזיקם בחוזק יד ויפזרו לאלפים ולרבבות לעשות להם שם בארץ אבל אין בהם כח לעמוד על הקרקע יומם ולילה. וגם אין מתעורר בצדק עבור המגדולים מנעוריהם דביקים בתורה ונפשם קשורה באהבתה וקשה להם לפרוש מן התורה כפורש מן החיים האם יעזבו אורחותם לילך לרעות בגנים ובשדות ובכרמים ומהתורה אשר התיש כוחן ילכו וילמדו לחרוש בפרים ובפרות וינהלו בסוסים ובחמורים ועל ההרים במעדר יעדורון. וח"ו תפוג תורה. והתורה יהי' ח"ו מונחת בקרן זויות והתורה מה תהי' עלי' מי יורה דעה ומי יבין שמועה. והמון אנשים הולכים לתומם בל ידעו צערן ודחקן של ת"ח ועניים ואלמנות ויתומים בא"י דכולהו איתנהו בהו רובם חולים והמה כמו שבוים תחת אדונים קשים וגם כיושבי בית האסורים יחשבו כי הים והמדבר סביסם. ואם יתעקשו לומר כי גם לעוסקי בתו"מ יזמינו להם פרנסתם מהקופות שבכל ערי ישראל ע"ז אשיב להם אם החבורות הגדולים המה הגבירים אשר מעולם אנשי השם אשר יעטרו את העובדי אדמה בזהובים ואשר לכסף ולזהב לאלפים ולרבבות ומי לנו גדול מהשר ראטשילד מפאריז הי"ו אשר פיזר לזה הון עתק ומי יעשה כמעשהו וכ"ז יאסף להם ולא מצא להם עד שזה עשרים שנה ועדיין מקבלים מנת חוקם ערך חמשה ר"כ לכל נפש לחודש הכי יספיק לכל מרבית העם אשר ת"ל כעת בקודש הפרוטות נחושת אשר יצרפו מעניי ודלת העם אשר יקמצו מלחם חוקם ומחמת שקנאתי לציון קנאה גדולה קרבתי אל המלאכה הזאת ויצאתי ללקט בשדי חמד ממבחר הפנינים.

חיבת הארץ

א) מד"ר מסעי. אמר הקב"ה חביבה עלי א"י מן הכל למה שאני תרתי אותה וכה"א ביום ההוא נשאתי ידי להם וגו' ארץ זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות וכה"א ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים. את מוצא כשהרג יהושע אותם המלכים א"ר ינאי הכהן ששים ושנים היו שם ל"א ביריחו ל"י בימי סיסרא. כשהלך להלחם עם ישראל נהרגו אף הם עמו למה שהיו מתאוים לשתות מים מן א"י וביקשו מן סיסרא. ואמרו לו בבקשה ממך נבוא עמך בחנם שאנו מתאוים למלאות כרסינו מן מים של אותה הארץ שנא' באו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו. להודיעך שאין חביבה כא"י א"ל הקב"ה למשה הן הארץ חביבה עלי שנא' כי מאהבת ה' אתכם אמר הקב"ה אני אכניס ישראל שהן חביבים עלי שנא' כי אתם באים אל ארץ כנען:

ב) מ' שוחר טוב א"ר יוסי בן חלפתא לר' ישמעאל בריה. אתם מבקש לראות השכינה בעוה"ז עסוק בתורה בא"י שנאמר דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד:

ג) אבות דר"נ. רשב"א אומר חכם הדר בא"י ויוצא פגום. הדר בה משובח ממנו. ואעפ"י שפגם המשובח הוא יותר מכל המשובחים שבמדינות משלו משל לברזל הונדואי שבא ממדינת הים שאעפ"י שנפחת ממה שהיה הוא משובח יותר מכל המשובחים שבמדינות:

ד) ילקוט שמואל תני רשב"י אדם כשהוא גולה מיהודה לגליל ומגליל ליהודה אין זה קרוי גולה בשעה שהוא גולה מא"י לחו"ל קרוי גולה: ה) זוה"ק פ' תרומה שולטנותיה דרזא דמהמנותא גו אמצעיתא דנקודה דכל ארעא קדישא בבי קודש הקדשים. ואע"ג דהשתא לאו איהו בקיומא בזכותיה כל עלמא אתזן.