חזון איש/יורה דעה/קסט
סימן קסט[עריכה]
א) מנחות ל"ג ב' מיתיבי ב"ש כו', מדפריך בגמ' לעיל הא יש לה פצימין חייב כו', משמע דמלתא פשיטא היא דכל שנעשה לחיזוק תקרה לא פצימי נינהו, וא"כ אף בלא ר"ח תקשה ברייתא, ואם יש מקום לומר דאפי' בנעשו לחזוק תקרה חשיבי פצימין, מנ"ל להגיה דברי ר"ח דלמא ר"ח דוקא קאמר מפני שאין לה פצימין הא יש לה פצימין חייב, ואפשר דמן התורה ודאי פטורה, אלא ס"ד לחייב מדרבנן דלא מנכרא מלתא כולי האי שאין לפצימין דידה שם פצימין, והלכך אי אפשר לפרש דברי ר"ח דיש לה פצימין חייב מדרבנן, דא"כ הו"ל למנקט דאכסדרה שיש לה פצימין חייבת, דזהו עיקר לאשמעינן דאע"ג דלחזוק תקרה עבידי חייבת מדרבנן, אבל אין לה פצימין פטורה פשיט טפי, ולפיכך פירשו דר"ח פוטר אפי' יש לה פצימין ואפי' חיוב דרבנן ליכא, ופריך מהא דתניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבין והיינו מדרבנן וכמו שפי' תו', וכיון דחיובן מדרבנן משמע אפי' בפצימין דלחזוק תקרה עבידי חייבת מדרבנן, ומשני דדוקא באכסדרה רומיתא דאית לה פצימין חייבת, ומ"מ חיובה מדרבנן דלאו דירה היא, אבל אכסדרה דבי רב חייבת מן התורה, ואפשר שזו כונת תו' סוכה ח' ב' שהוכיחו דחיוב אכסדרה מדרבנן, דלא כהרי"ף דמפרש דאכסדרה הפתוחה לבית חייב מן התורה ופתוחה לגינה אף חיוב דרבנן ליכא, אבל לשונם שם קשה, דמשמע כונתם לישני דר"ח בפתוחה לגינה, וזה לא יתכן דהא ר"ח פוטר משום דפצימיה לחזוק תקרה עבידי, וא"צ טעם זה אלא בפתוחה לבית.
והרמב"ן במלחמות שם כתב וז"ל תדע דהא אמרינן התם במנחות כו' ובודאי מההוא קרא דממעטא, ואינו מובן והלא ר"ח איירי בפתוחה לבית ובזה אכסדרא רומיתא חייבת, [דאל"כ פטורה משום שאינה דירה], ובפצימיה לח"ת פטורה, וכ"ה ברי"ף שהרי הביא הא דר"ח דפטורה משום שאין לה פצימין, וההיא דחייבת באכסדרה רומיתא, וכתב דההיא דב"ש אכסדרה ומרפסת חייבות בפתוחין לבית, ועיקר כונת רמב"ן צ"ע דלכאורה גם הרז"ה פוטר כל ב"ש אכסדרה ומרפסת אלא א"כ פתוחות לבית.
כתב עוד שם אבל פתוח לחצר חייב שלא כדברי בעה"מ ז"ל כו', יש לעי' כי היכי דפליג הרמב"ן בב"ש הפתוח לחצר ליפלוג נמי בב"ש הפתוח לאכסדרה ומרפסת כיון דאכסדרה ומרפסת פתוחין לבית.
שם בית ארזיקי כו' ואלמלא כו' לא הי' זה חייב כו', נראה דמפרש בי הרזיקי יש לי' ג' פתחים, אחד שנכנסין בו מן השוק לב"ש, ואחד שנכנסין בו מב"ש לחצר ואחד שנכנסין בו מב"ש לבית, דאם אין בו רק ב' פתחים אחד מחצר לב"ש ואחד מב"ש לבית, היינו ב"ש של בית דמודה בזה הרז"ה, מיהו אף בג' פתחים דברי רבנו ז"ל צ"ע, דהא דפטר הרז"ה ב"ש הפתוח לחצר הוא לענין פתח שמן השוק לב"ש אבל פתח שמב"ש לחצר היינו שערי חצירות שחייבין במזוזה ולא נחלק בזה הרז"ה.
שם המזוזה נתנת כו' וביציאתו מן החצר לב"ש, נראה דיש כאן ט"ס וצ"ל וביציאתו מן ב"ש להחצר כיון דחיוב החצר משום שמוליך לבית ודאי נתנת המזוזה בימין הכניסה לחצר.
ב) הגרע"א ביו"ד סי' רפ"ו סי"ג כתב דחדר פנימי שאין בו ד' על ד' דפטור מן המזוזה, צריך לקבוע מזוזה בימין הכניסה מחדר לבית החיצון, דכיון דחדר הפנימי אין בו ד' על ד' מתיחס הפתח לבית החיצון שיש בו ד' על ד', ויש לשאול לפ"ז אם יש חדר ביה"כ פנימי יהא הפתח חייב במזוזה בימין הכניסה מביה"כ לבית, ומשום נקיון אפשר לכסות, וכש"כ בזמן שהדלת לפנים של ביה"כ דאפשר לקבוע מזוזה בחוץ, ואמנם למש"כ לעיל סי' קס"ח מוכח דאין זה כללא דבזמן שחדר הפנימי פטור שדינן את הפתח לחדר החייב, שהרי בבית שער הפתוח לגינה ולקיטונית איכא מאן דפטר את פתח הפתוח לגינה, ולא אמרינן כיון דגינה פטורה נשדי' להאי פתח לבית שער, אלא אנן קיי"ל כיון דדירת בית חשיבא טפי שדינן להאי פתחא לבית שער, וכמו כן יש לקיים דינו של הגרע"א ולומר דבית שיש בו ד' על ד' חשיב טפי ושדינן לה להאי פתחא בתר חדר החיצון החשוב, אבל בחדר ביה"כ אין הדין כן, שהרי שימוש ביה"כ חשיב דירה כדמוכח יומא י"א ב' דבית שער ממעט משום שאינן דירה וביה"כ ממעט מפני שאין עשוי לכבוד, אבל דירה הוא, וכיון דדירתו חשובה הפתח מתיחס אליו ולא לבית החיצון ולא דמי לגינה, וגם אין מפסיד מה שאין בו ד' על ד' כיון דראוי לתשמישו, והלכך לעולם פתח ביה"כ פטור מן המזוזה.
ג) יומא י"א א' ואקרא דכובי גופה תבעי מזוזה, נראה דהיתה כיפה בנויה באורך גדול ועל הכיפה בנין לבית אסורים, ובזוית אחת תחת הכיפה היו בנויות מעלות לעלות לכובי, ושאלו אביי דליחייב השער במזוזה כדין שערי מדינות, והשיב לו דלא נבנה לשער אלא לחיזוק הכיפה, ופריך לו דמ"מ חשיב כבית שער לכובי, ואפשר דהמעלות היו בנויות לאחר שיצאו מתחת הכיפה, שהרי כל אורך הכיפה נחשב למזוזות והוא כניסה לכובי, ואפשר שבתחלת הכניסה תחת הכיפה היו מזוזות בולטות, ויש לעי' מאי פריך דתבעי מזוזה בשביל דדרך השער נכנסין לכובי, והא כבר השיב לו דלחיזוק עבידי, ומבואר במנחות ל"ג ב' דאכסדרה הפתוחה לבית פטורה מן המזוזה משום דפצימיה לחיזוק תקרה עבידי, ולפי' הרי"ף בפתוחה לבית קיימינן [וכמש"כ לעיל] ואפ"ה פטורה, וע"כ צ"ל לדעת הרי"ף דגרסינן אקרא דכובי גופי' ליבעי מזוזה [עי' בת"י דאית דגרסי הכי] ור"ל דתחת הכיפי ליחשב בית דהיה שם בית דירה לשומר, וכיון שיש שם ד' מחיצות וגג הוי בית וד' מחיצות נעשו ע"י צורת הפתח אע"פ שאין שם דלתות, [ולפ"ז מוכח דבתחלת הכניסה תחת הכיפה היו מזוזות בולטות כמש"כ לעיל] ואף אם בסוף אקרא דכובי לא היו מזוזות מ"מ בג' מחיצות נמי חשיב בית, ולגי' רש"י ע"כ מוכח כאן דכל שהשער מוליך לבית לא אמרינן לחיזוק תקרה עבידי דודאי ניחא לי' במזוזות, וסוגיא דמנחות באין אכסדרה פתוחה לבית, ומ"מ אי אית לה פצימין חייבת מדרבנן.
אח"כ ראיתי שדעת תו' דבאמת בית שער ומרפסת שקולין הן, שאין בהם דירה אלא מעבר לבית, אבל אכסדרה עשוי' לישב בתוכה לאויר ופעמים היא פתוחה לבית, ובכל אופן דירתה חשובה דירה, אבל ר"ח פטרה ממזוזה משום שאין מקפידין על פתחה ורוצין שתהא רוח רביעית פתוחה להרבות אוירה, ופצימיה לחיזוק תקרה עבידי, וא"כ הא דתניא בית שער אכסדרה ומפרסת פטורין לאו מחד טעמא נינהו, אלא בית שער ומרפסת משום דלאו דירה נינהו ואכסדרה משום שאין לה פתח, וכן הא דתניא חייבת אינן בחד גווני, אלא בית שער ומרפסת בפתוחין לבית ואכסדרה איירי ברומיתא, ואכסדרה הפתוחה לבית אפשר דהיא עדיפא, ובזה ניחא לי' בפצימיה וכעין דאמרינן באבולי דמחוזא, ואפשר דאכסדרה שאני דניחא לי' באוירה, ואי אכסדרה לעולם פטורה אפי' בפתוחה לבית, ע"כ ההיא דתניא חייבת ברומיתא דוקא, והא דממעט יומא י"א ב' בית שער אכסדרה ומרפסת מביתך פרט לאלו שאינן דירה, צ"ל דאכסדרה בכדי נקטה ועיקר מיעוטא לבית שער ומרפסת, ולפי' זה קשה דמשמע דבית שער אכסדרה ומרפסת כולהו חד טעמא אית להו, שאינן דירה, ואי באמת בפתוחה לבית חייבת אפי' באין לה מחיצה ברוח רביעית, קשה למה מוקי הא דתניא חייבת ברומיתא לוקמה בפתוחה לבית, וזו נראה כונת ת"י יומא, אלא שיש שם ט"ס וצ"ל ור"י אלפסי כו' חייבין במזוזה [בפתוחין לבית וקשה] דמדתלי להו בבית שער ולא בבית משמע דלא הוי טעמי' משום דפתוחין לבית [ר"ל דהו"ל למימר בית שער אכסדרה ומרפסת של בית חייבין במזוזה ויהי' משמעו דבית מחייב את כל השייכים לי', ומדקתני סתם משמע דחייבין מצד עצמן] ויש לעי' אדפריך לר"ח מברייתא דקתני חייבות ליסייעו מברייתא דקתני פטורות, ועוד מאי אצטריך לאשמועינן דפטורות הלא זו היא השנוי' בברייתא ביומא, וצ"ל דאשמעינן טעמא דברייתא, א"נ אשמעינן דגם חיוב דרבנן ליכא.
שם בת"י ועוד קשה לי כו' ואין נראה לדחות כו' אמאי פטורין ממזוזה כיון שפתוחין לבית, ר"ל אכסדראות שיש להן פצימין ופתוחין לבית למה פטורין, וע"כ הא דר"ח ודרבה באינן פתוחין לבית, וא"כ מאי קשיא לי' מברייתא, וזו גם כונת תו' סוכה ח' ב' שהובא לעיל סק"א.
ולדעת תו' לעולם בית שער אכסדרה ומרפסת חייבין מדרבנן, ואשמעינן ר"ח דאכסדרה אינה חייבת אפי' מדרבנן, וההיא דתניא חייבת באכסדרה רומיתא, ומשמע לפ"ז דאכסדרה רומיתא אינה חייבת אלא מדרבנן, ומשום שאין דפנותי' עשויות כראוי לדירה.
מיהו אי אפשר לישב לפ"ז הא דאמרו סוטה מ"ג א' יכול שאני מרבה אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית כו', והתם אינו ענין למזוזות וע"כ דאכסדרה אינה בית דירה, וכן בעירובין ע"ב ב' מי שיש לו בית שער אכסדרה ומרפסת כו' ה"ז אין אוסר עליו בית התבן כו' ה"ז אוסר, י"ל דאין ה"נ דמן התורה אין אכסדרה דירה, מיהו מדרבנן אכסדרה דירה בזמן שיש לה פצימין, והתו' נקטו בדעת הרי"ף דהא דאמרינן אכסדרה רומיתא חייבת היינו באינה פתוחה לבית, ואע"ג דלאו דירה היא מן התורה מ"מ חייבת מדרבנן, ובזמן דאין לה פצימין פטורה אף מדרבנן, והיינו דתניא אכסדרה פטורה, ואם היא פתוחה לבית חייבת מן התורה, דפצימיה חשיבי פצימין, כיון שמשמשת כניסה לבית [ודברי הרי"ף הכי דייקא, דכשהביא ההיא דאכסדרה רומיתא לא הביא דאיירי בפתוחה לבית, וכשהביא ההיא דפתוחה לבית חייבת לא התנה דדוקא ברומיתא] והא דדר בבית שער אינו אוסר אע"ג דבית שער פתוח לבית, שאני התם דהבית אינו שלו, וכן אינו חוזר מעורכי המלחמה כיון דהבית אינו שלו, ואפשר דכה"ג פתח בית השער פטור מן המזוזה, ואפשר דעל הדר בבית לעשות מזוזה בפתח בית שער, ולפי' תו' דבית שער חייב מדרבנן אפשר דה"נ חייב.
ד) כ' המ"א [סי' שצ"ח סק"ו] דד"א על ד"א שאמרו בבית שמתעבר עם העיר, היינו מרובעים, ובמ"ב בבה"ל ד"ה ארבע כתב דאחרונים ז"ל השיגו עליו מהא דיו"ד סי' רפ"ו שסתם בשו"ע כהר"מ, ואמנם כבר הכריע הט"ז או"ח סי' תרל"ד בראיות מכריעות דשיעורו ד"א מרובעות, וכי גם הר"מ סובר כן, והל' כבתראי במקום שראיותיהם מכריעות, ואף לפי מה שפי' הרא"ש דברי הר"מ יש לנו לתפוש דברי הרא"ש שהוא בתרא, והלכך אין לזוז כאן מדברי המ"א שאין להקל בפחות מד"א על ד"א.
ובח"ס סי' ר"פ כ' לדחות ראית הט"ז מסוכה עגולה ח' א' דלמ"ד ד"א בעינן מרובע, דמזוזה מחמרינן טפי, והא דאמר ג' א' מאן תנא כו' הוי מצי למימר ולטעמיך, ותמוה וכי הדבר מסור לנו הלא התורה מסורה לנו מרבינא ור"א בגמ' ואם בגמ' לא אמרו לחלק במזוזה, מאן אמרה, ועוד הלא ברייתא כללה מזוזה בהדי אינך ומדה אחת לכולן, ועוד מה טעם הוא זה דמזוזה מזכרת מלכות שמים סוף סוף לא אמרה תורה אלא בבית, ומש"כ דבגמ' הוי מצי למימר ולטעמיך, זה לא יתכן אלא אי הוי מפרשינן לן בגמ' דמזוזה לא בעינן מרובעים, אבל אין לנו לבדות מעצמנו כן ולומר דהוי מצי למימר ולטעמיך אדרבה יש לנו ללמוד מסוגית הגמ' דסוכה ומזוזה חד שיעורא.
ומאן דבעי להחמיר במזוזה הואיל והחמיר בשו"ע, אין לו להקל בשביל זה לענין עיבור, וכמש"כ המג"א בפשיטות דבעינן דע"ד.
ה) מהא דכתבו הפוסקים דד' אמות שאמרו אין האורך משלים לרחבו, וכמש"כ ב"ב סי' ו' [א"ה, עיי"ש] נראה דכל ד' אמות על ד' אמות שאמרו בגמרא כן הוא ובש"מ [ב"ב י"א] בשם רשב"א נסתייע דד' אמות שאמרו כאן היינו ד' על ד' מדתניא הכי בבית שאינו חייב במזוזה עד שיהא בו ד' על ד', ומבואר דשם אין האורך משלים לד' אמות החסר ברוחב, והדבר מוכח בהדיא בגמ' סוכה ג' ב' דפריך מחצר אבית, אלמא קים לי' בגמ' דשיעור שאינו ראוי לחצר אינו ראוי לבית ובחצר הרי מבואר ברי"ף שאין האורך משלים לרוחב ואין שום חולק בזה וא"כ ה"ה לבית, ומכל זה נראה עיקר כדברי הט"ז או"ח סי' תרל"ד סק"ב שאין האורך משלים לרוחב לענין חיוב מזוזה.
ו) עירובין פ"ח ב' תנן חצר ואכסדרה מצטרפין לד' אמות, עי' פרש"י, ור"ל כיון דאין ראוי לזילוף אלא חצר חשובה, וכיון שאין בה אויר ד' על ד' שהרי מחיצות אכסדרה מפסיקות, לא עדיפא מחצר ב' על ח', דהכי נמי צריך צירוף הרבה אוירים אויר שתוך האכסדרה ושבין כותל אכסדרה לכותל החצר והאויר הרחב שכנגד שניהם, ומשני באכסדרה על פני כל החצר כלה ואיכא אויר אחד ד' על ד', ולשון הריטב"א בזה צ"ע, ולמדנו מזה לענין בית ד' אמות על ד' אמות והעמיד מחיצה כל שהו וחלקו אף דפרוץ מרובה מ"מ חשיב חילוק ופטור מן המזוזה, אף שיש בין שניהם ד' אמות על ד' אמות אויר, לדעת הרא"ש שהביא הש"ך בה' מזוזה סי' רפ"ו ס"ק כ"ג, אבל לדעת הרמב"ם שם י"ל דה"נ מצטרפין כיון דפרוץ מרובה.
שם ת"ש חצר שאין בה ד' אמות על ד' אמות כו', מבואר דלשון ד' אמות על ד' אמות מתפרש דוקא ולא אריך וקטן, ויש לעי' לדעת הרמב"ם דס"ל דאריך וקטן חייב במזוזה אע"ג דתניא סוכה ג' א' דבית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה, ואפשר דהכא משום דשינה תנא דברייתא מלשון המשנה דוקא קאמר.