חזון איש/יורה דעה/קו
סימן קו[עריכה]
ט"ז א' תוד"ה ב"ש, י"ל דגם לפרש"י א"צ ב' בדיקות דהבדיקות שלאחר תשמיש עולים גם ללפני ומיירי בסמוך וכמש"כ תו' לקמן בע"ב ד"ה בדקה, א"נ דהכא לא החמירו אפי' אם מופלג קצת מהבדיקה כל שבאותו לילה, ומיושב כל קושיות התו' והא דקאמר צריכה ב' עדים על כל אחת לא נחית למנין עדים אלא שהאמת שעל כל אחת יש ב' עדים ואם העד האמצעי עולה למנין לאחר הראשונה ולפני השני' אין בכך כלום דמ"מ איכא שתים על כל אחת, ומה שהקשו מתי יודעת כו' עיין רש"א שתמה מנ"ל זה ועיין לעיל י"ב א' מהו שתבדוק כו', משמע קצת דבעסוקה בטהרות בודקת בסמוך מיהו אי מיירי בסמוך לק"מ ואפי' אי במופלג אין זה הכרח, ומה שהקשו דהו"ל לומר אחרונה הנה לכאורה גם לשיטתם יקשה כיון שאינו רואה עד אחר האחרונה אבל כונתם דבשלמא אי מיירי כשבדק שפיר קאמר דיחפנה ונקט בשני' דמ"ל שני' מ"ל אחרונה אבל אי לא בדק כלל בראשונה א"כ כשקאמר דלמא תראה בראשונה דיו בכך וכשמוסיף לומר ותחפנה היינו שא"ת שאם תראה ישתכח בבדיקה אחרונה ז"א שתחפנה והו"ל למנקט אחרונה שאז הוא הבדיקה ומ"מ אין זה הכרח לדחות פרש"י ומה שהקשו דב"ה נקט נימוק כו', הנה ע"כ דשייך לשון נימוק גם על העד כדקאמר אינו דומה נימוק פ"א כו' וכש"כ דשייך לשון חיפוי בדם שברחם ולפ"ז אין קפידא בלשון, ומה דקאמר ר"ז מדברי שניהם נלמד י"ל דה"פ דהא תרויהו מודו דיש לחוש אלא דב"ה סברי דהבדיקה אחרונה תברר מכלם והלכך ראוי לבעל נפש להחמיר ואע"ג דלעיל י"ב א' השיב ר"י לר"ז דאין נכון להחמיר לבדוק באינה עסוקה בטהרות דלמא יפרוש אבל הכא יפרוש ומה בכך, ומה שהקשו עוד מלשון או תלה"נ דקאמרי ב"ש דמשמע דבנר מודה לב"ה אין זה הכרח דב"ש סברי דצריך בדיקה וממילא צריך או חדשים או נר, והשיבו ב"ה דא"צ כלל בדיקה ומהא דקאמרי תלמידיו לר"י הארכת עלינו משמע כפרש"י דלב"ה א"צ כלל בדיקה דאי סגי בעד אחד ולב"ש צריך חדש אין זה טרחא כ"כ ולשון הארכת עלינו משמע שהוא טרחא ומיהו פעמים דאין להם חדש, ואפשר עוד לקיים פרש"י ולפרש ב' עדים היינו אחד לו ואחד לה כפי' התוס', אמנם הדבר הקשה לפרש"י הוא דקאמר אבד העד אסורה ולפרש"י ע"כ קאי אבדיקה הראשונה ומוכרח דגם בדיקה הראשונה א"צ ראי' ולא משמע כן לעיל י"א י"ב וכמש"כ הרשב"א ז"ל, ולפי' התוס' קאי אבדיקה שבינתים דבזה לא החמירו לבדוק לאור הנר, ויש לעיין בסברת ר"א דע"כ הבדיקה משום שיהי' מוכיחה קיים דאל"ה בדיקה זו למה ואם נימא דא"צ כאן בדיקה לפניה כלל וסגי בבדיקה שלאחריה ניחא, דר"א סבר דהבדיקה שלאחריה אינה אלא משום טהרות והשיב לי' רבא דלא היא אלא דבעינן שיהא מוכיחה קיים היינו כדי שיראה אח"כ שהיא טהורה.