חזון איש/אורח חיים/קיג
סימן קיג (ה)[עריכה]
ע"ד ים הנכנס לעיר והגדודין הראוין לעשות מחיצה רחוקין מיבשה הרבה נראה דיש מקום להקל ע"פ דברי הרשב"א והריטב"א עירובין פ"ו א' ב' דלא נאמר דין עריבי מיא אלא בבור שבין ב' חצרות אבל לא בלשון ים הנכנס וכן צדדו התו' י"ב ב' שלא נאמר אלא לענין מלאוי, והתוס' שהביאו שם מכרחת לחלק כסברת הרשב"א והריטב"א או כסברת תו', ובח"א ה' עירובין סי' מ' חזרנו מזה ע"פ דברי ריטב"א כ"ד ב' דמשמע דכל שהגדודין מכוסין מים בטל מחיצותיהו וחלקנו בין עריבי מיא למעלה לעריבי מיא למטה, אבל לא משמע כן בריטב"א שם במה שהק' לפרש"י דרב אדרב וכן בסוגין משמע דאין חילוק בזה וכן בתוס' שהביאו תו' שם מבואר דלא אכפת לן בעריבי מיא למעלה, ואמנם דברנו שם ע"פ מה שפי' המ"ב זצ"ל דברי הריטב"א דמצריך שיהא מתלקט עשרה טפחים מתוך ג"ט, אבל נראה דהריטב"א לא בא לחלק בין מחיצה זקופה למתלקטת עשרה מתוך ד"א אלא כונתו ז"ל שאם יש הפסק ג"ט מן המקום היבש שבחצר עד התחלת המחיצה אז כל החצר אסורה ואם אין ג"ט ביניהם החצר מותרת ואע"ג דדעת ריטב"א דבכרמלית לא איכפת לן בעירובי מיא מ"מ כל שהמים הם סיבת ביטול דירה לא אמרינן דגידוד המכוסה במים יחשב למחיצה להפסיק באמצע המים ולמחשב את החלק שמן הגידוד ולפנים לעצמו וכיון שאין בו סאתים יהא מותר דלענין זה אמרינן עירובי מיא וכל מקום המים חשיב כרמלית, ואע"ג דדברי הריטב"א שם לר"א דאפי' מים דחזיין לתשמישתא נעשין כרמלית ובזה צריך שיהי' המים עמוקין י"ט דוקא אפשר דכיון דיש סאתים עמוקין י"ט אף גדות המים שאין עמוקין י' נעשין כרמלית א"נ עיקר דברי הריטב"א דנקט פחות מג"ט הוא לדידן במים דלא חזיין וכדמסיק שם.
והלכך במים הראוין לכביסה ולרחיצה לדידן דאין המים מבטלי מחיצה אף בעמוקין י' לא אמרינן דעירובי מיא מבטלי מחיצתא. (ערלה סי' ט"ו).