חות יאיר/רכח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן רכח[עריכה]
שאלה: סכין שנמצא ברחוב של יהודים. לא רציתי להתיר דרוב המקום ועוברים ושבים ברחוב גוים. אע"פ דהרחוב נעולה בלילה ובכה"ג ק"ל לענין יין נסך ביו"ד סי' קכ"ט ביש ליהודי' שכונה לבדם מותר אע"פ דדרך גוי מפסיקת' לכ"ע כמ"ש לשם הט"ז וש"כ י"ל דשאני התם דמיירי בגנבים שכנסו למרתף וסתם גנבים גונבים בלילה ובמחשך מעשיהם מש"כ במציאה דחביות שם סי"ח אזלינן בתר הרוב הרחוק ולא בתר הקרוב אם לא שידוע שרוב העוברים ישראל וכבח"מ סי' רנ"ט ס"ג.
וכן בנמצא בחצר או בחנות או בבית של ישראל אם רוב הנכנסים בני ישראל מותר. וחריצי חלב ודאי הוי סימן להתיר וכ"ש נדן עם סכיני' שאין אחד מהם רשום שיש לאסור שישראל קדושים הם ורושמים סכיניהם וחיישי' לשאלה שלא מדעת כי אין דרך להקפיד בה ולכן אינם סומכין על שלבעלי הסכיני' יש סימן והיכר אחר בין סכין לסכין לכן אפי' נראים כחדשי' אין לסמוך על זה ומ"מ בהגעלה סגי. ובדיני ממונות כלל גדול ארז"ל שאין הולכים בממון אחר הרוב. ולכן ראובן ושמעון שהיו להם שוורים במרעה לזה א' ולזה מאה ורץ אחד מהם אחר שור לוי ונגחו שניהם פטורים דבעי נכסים מיוחדים למעוטי זה אומר שורך הזיק ואפי' יצאו מהם ג' או יותר ורצו ורדפו ונגחו שור לוי שניהם פטורי' וכ"ש בבא קמא דאין נכנס בכלל הספק רק הרצים ורודפים.
וכן הא דארז"ל אין אחד יכול להוציא שטר על שני יוסף בן שמעון אם א' מהם בעיר קטנה והב' בעיר גדולה כאנכטוכי' הוי כבבא קמא הנ"ל שאין נכנס בספק רק אותן ששמותיהן שוות. ובלה"נ הלא ק"ל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ועיקרו ילפינן מבני אדם וארב לו לאפוקי זרק אבן לגו. ואם הי' בדיני ממונות דין רוב וקרוב הי' מקום לומר דבשתי עיירות אזלינן בתר עיר שהמלוה עם הלוה יחד אם אין נכתב שם העיר כמו דק"ל לענין יי"נ בי"ד סי' קכ"ט סי"א גבי שכונה וע"ש בט"ז ס"ק י"ז אבל באמת אין ענין להוציא ממון לא מפני רוב ולא מפני קרוב שאפי' יוסף ב"ש אחד שכינו ומגרת ביתו א"א מסתמא זה הוא ואפי' רגיל לישא וליתן כמו דלא מהני רק במחנה כמבואר בח"מ סי' רנ"ג סכ"ק ובהגה' ואפי' שור הרוג בצדו וגמל האוחר אין מוציאין ממון כבסי' ת"ח ופשוט דאפי' ניזוק טוען בריא.
וכתבתי דברים פשוטים הללו למען הראותך כי הגאון מוהר"ר חיים בספרו תורת חיים סמוך לשלהי ב"ב אגב חורפיה לא דק כלל. ואמנם נסתפקתי בשני יב"ש אם אחד בעירו והשני רחוק מאד בעיר אחרת ואינו רגיל בעיר ועדי שטר בעיר זו כי לשון הגה' רמ"א בדי' מ"ט משמע לי דשניהם אינם בעיר המלוה ע"ש ודוק וכל זה מדלא נכתב שם ע"ד וגם זה צ"ע בסי' מ"ג ס"ך כל זה נלפענ"ד:
חיים יאיר בכרך.