חות יאיר/ריד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן ריד[עריכה]

ועל השני אם היה הבן מחויב לקיים צוואת אמו בזה (פי' שציוותה בחוליה שלא ישכיר בייתו להבא לשום אדם ודר בו לפנים בשכירות שנה ת"ח זקן ובעל מעשים) הי' נרא' לכאורה לומר שאינו מחויב לחוש לא מאחר שלוי מתמיד בתורה יום ולילה לא ישבות ומשתמש ג"כ לעתים בספרי הבה"ב. וק"ל גדול ת"ת מכיבוד אב ואם וארז"ל יכול א"ל אביו היטמא וכו' ת"ל אני ה' כולכם חייבים בכבודי.

וק"ל אפי' איסור דרבנן ולמדו מזה מהרא"י בתה"ד ומהרי"ק לענין בן שרוצה ליסע ללמוד או לישא אשה הובא בי"ד ס"ס ר"מ ובהג"ה ע"ש והלא אין כבוד ה' יותר מלימוד תורה והרי אתרבי ת"ח מאת ה' ובזוהר איתא הקב"ה תורה איהו ותורה איקרי אף כי אמרו רז"ל כל בית שד"ת נשמעין בו בלילה אינו חרב שנאמר ולא יאמר איה אלהי עושי וגו' אף כי עלה על דעת לוי לומר לבעל הבית בן הזקינה הנפטרת שילמד כל המשך השנה שעה אחת עם ב"ב בחבורה בכל יום לזכות נשמת אמו הנפטרת והיה מקום לו' כי בלי ספק ניחא לה בההוא עלמא זה ותמחול על צוואתה לבנה כי יחשב לה לצדקה וזכות גדול ובהיפך לעון וחטאת קשה מרי אם יגורש לוי זקן וקנה חכמה מן הבית ע"פ צוואתה.

מ"מ אין כל זה מספיק לע"ד שיעבור הבן על צוואת האם כי לא דמי להטמא או אל תחזור או מוחה שלא ימחול לפלוני או לא יסע ללמוד למקום שחפץ או שלא ישא פלוני' דכלם מצוה דגופו' ננהו עשה או ל"ת מש"כ שיניח לת"ח ללמוד בביתו אף כי ודאי טוב וישר הוא מ"מ אינו חובה ולא מ"מ דרמיא עלי' כלל.

ויש עוד לאלוה מילין לומר מפני שצוואת הזקינה לבנה היה דרך כלל שלא ישכיר ביתו לשום אדם ולכן אפי' את"ל דאם ציותה שלא ישכיר הבית לת"ח אינו מצווה לקיים כי נחליט דה"ל כציווי לבטל מצוה מ"מ בכה"ג איידי דחלה הצוואה על שאר בני אדם חלה ג"כ על כל ת"ח וגם על לוי. ואין לוי בהפך דנאמר שלא היה דעת המצווה על ת"ח.

אמת בעודה חייה היתה יכולה לשאל על נדרה בכה"ג ולומר אדעתי' דגברא רבה לא נדרתי מש"כ זו שציוות' אפי' ציותה סתם אין לנו לחלק מדעתינו להקל על הבן ולומר לו שלא יחוש לציווי האם. ועוד הרי זכרה הזקינה לוי בשם ואמרה שעיקר טעמה בשבילו ולכן אפי' לא הי' ללוי שום בית לדור בו לא היינו מרשין לבן הוא ב"ב שדר בו לוי עתה להשכיר הבית לו להבא כ"ש עתה שאפשר לו להשכיר בית אחר והנלפענ"ד כתבתי.

נאם יאיר חיים בכרך.