חות יאיר/ריב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן ריב[עריכה]

שאלה: חברי גנבים שאחד עלה בסולם ונכנס דרך חלון וגנב כסף וזהב הרבה מאד והשני עמד ברחוב לפני החלון וזה זרק לתוך חיקו וברח. פשוט שזה שני עיקר הגנב ויכול הנגנב להוציא ממנו כל גניבתו או דמיה אע"פ שנתנה לגנב הראשון וזה מוכח מהג"ה בח"מ סי' שמ"ח בס"ס. ומ"מ גם שם גם כאן אם א"א להוציא משני מצי לתבוע לראשון שגנב בפועל ממש. ומ"מ צ"ע בסי' ת"י סל"ז דיש חולקין וס"ל דמן הדין שנים שהזיקו וא"א להיפרע מאחד השני אינו משלם רק החצי וא"כ ה"ה שנים שנגנבו אם א"א לאחד לגמור הדבר או אין אחד יותר פועל מהשני כי מסייע אין בו ממש [והכי מוכח בסוגי' במס' שבת דצ"ג דהכי מסקי כמה אמוראי מכמה משניות ורב אשי ג"כ חד מינייהו והקשה לי חד מן חברייא דהא לענין הקפת ראש משני רב אשי גופי' על דניקף לוקה במסייע והכי ק"ל כבי"ד סי' קפ"א ס"ד וא"כ קשיא הלכת' מהלכת' וגם דברי רב אשי אהדדי.

והשבתי לו מצינו לתרוצי דמ"ש רב אשי וגם פי' טור וש"ע מיירי בשא"א למקיף להקיפו אא"כ מטה הנוקף עצמו ורב אשי ס"ל כר"י ור"מ והכי ק"ל דחייבים ומ"מ שינוי דלא דסמכא לא משנינא לך דלשון מסייע בכל מקום ענינו עזר מעט ומ"מ גם בלה"נ יכול האחד לעשות הדבר ולשון הש"ע פה שמזמין השערו' למקיף. רק התירוץ הברור ואמת הוא דאין ענין מסייע אין בו ממש לכאן כלל כי אין המקיף והניקוף שותפים כלל במלאכה אחת אסורה רק זה מלאו דמקיף וזה מלאו דניקף דאסרה תורה אפי' אינו מתנועע ואינו מסייע כלל כדילפי רז"ל מקרא. רק מה שתירץ הש"ס במסייע הוא מכח קושיית רב חסדא מאן דאכיל תמרא וכו' ור"ל דה"ל לאו שאין בו מעשה ומשני מסייע ולכן לקי דמעשה כל דהו יספיק לזה ואפי' עקימת פיו אם ע"י כך נעשה מעשה כדמוכח במס' מסנהדרין דס"ה וב"מ סוף ד"צ ע"ש בתוס' ולכך לא נא' דמקרי זה יכול וזה יכול שהרי הניקף מצי להקיף עצמו מפני דאמרינן חיוב הניקף מצד לאו דניקף וא"א להיות ניקף בלי מקיף בין הוא בין אחר ועדיף מיני' כתבו התו' מס' שבת שם ד"ה אמר מר יע"ש.

ולכן ק"ל דלאו איכא אפי' אינו מסייע וכמ"ש כל הפוסקים דהתורה אסרתו איברא גם בכל התורה אע"פ דק"ל מסייע אין בו ממש לענין תשלומין או גבי איסור והיתר בדיעבד מ"מ לכתחילה ק"ל דאסור והכי ק"ל גבי יי"נ בי"ד סי' קכ"ה סג"ד וע"ש בש"כ ס"ק ה' יע"ש כ"ש במסייע עוברי עבירה ומחזיק ידם כבמשנה פ"ה דשביעי' ופ"ד דע"ז מ"ט. אע"פ דבלאו איהו נמי מתעבד. ומכאן ראיה עצומה ליש מחמירין דבהג"ה בי"ד ר"ס קנ"א דמדרבנן אסור אפי' יש במקום אחר למסור דלא עדיף משאלת כלי דשביעית הנ"ל.

והש"כ שם ס"ק ז' סבר לחלק בין ישראל לגוי ותמהתי מאד דאף אם יש סברא לחלק א"א לו' לעשות שלום בין הפוסקים בזה שהרי בפי' כתבו התוס' והרא"ש ריש שבת דגם בגוי אסור וזה פלא רבתי על הרב בש"כ וע"ל בתשו' קפ"ה כתבת ישוב קצת] כבח"מ שם ס"ו ובסי' שמ"ח. וי"ל דשם לא סייע בעיקר גניבה דמקני קני ואם נפרע מאחד הכל וזה תובע מחברו הגנב החצי אינו יכול להוציא מידו אפי' כל הגניבה ביד חבירו וכן אם לא נתפסו על הגניבה וזה שבאה הגניבה לידו לא רצה ליתן לחבירו כלום אינו יכול להוציא ממנו בדין שהרי אין הממון שלו דלא קנאו כלל לפני שבאת ליד חבירו אע"פ דבהגבהה או הוצאה נעשה עליו גנב מ"מ אינה שלו ואפי' הקדישה אינה מוקדש' ובמה יזכה להוציאה מחבירו ואפי' בדין שמים אינו מתחייב לזה הגנב רק לזה שממנו נגנב מש"כ בשעתו שותפות בשטר אפי' דרך כלל כ"ש על גניבות ע' סי' קע"ו סי"ב הג"ה והנלפענ"ד כתבתי.

נאם יאיר חיים בכרך.