חות יאיר/קצה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קצה[עריכה]
שאלה: ע"ד אילן אפרסקין שעלה מאליו בחצירו ומאפיל עליו חלונו אי שרי למקצייה. פשוט דשרי דכל שהוא לצורכו מותר כב"ק ר"ד צ"ב לצורך עצים לבנין ויש לו ג"כ אילני סרק רק שעצי מאכל מעולה בדמים שרינן ומינה דאם אין לו עצים זולת אילן מאכל דשרי לכרותו לבנין או לעצים ולא אסרה תורה רק דרך השחתה בלי צורך (עי' בט"ז ס"ס קי"ו מ"ש בשם רש"ל ולכאורה קשה מ"ש בש"ס פ"ק דחולין שאמר רבי על פרידותיו קטלינא להו והשיב ר"פ איכא בל תשחי' ויש לתרץ דאחר דכ"מ ידעין דדרך פרידות להזיק כל העולם מתרחקין מהם וה"ל כבהמה דעלמא דאין להמיתה חנם לטעם התוס' גבי מים המגול' ומ"מ להפלגת חסידות רשב"י לא רצה לכנס לבית שבו חיות מזיקות ואמר מלאך המות בביתו וכו') א"ל בצורך ואפשר לו להספיק צורכו באלני סרק וכן אמרינן שם דאם אילן מאכל זה יונק המחליש טעם אילן אחר החשוב ממנו מותר להכריתו וה"ה ה"נ מאפיל עליו דמש"נ מזיקו בחוש הטעם או בחוש הראיה וכ"ש הוא דהיזק חוש הראיה תדיר ויש קפידה טפי והרא"ש כתב שם דאם צריך למקום האילן ג"כ שרי לקצצו.
ומ"מ נראה דאם אפשר לו לתקן היזקו בקציצת קצת ענפיו המאפילים עליו לא יקללו אע"פ שבהמשך השנים חוזרים וגדלי'י ויצטרך לחזור ולטרוח משום טרחו כל דהו לא נתיר מה הוא סכנה עם ל"ת דאוריי'. ונ"ל גם מ"ש הרא"ש להתיר לצורך מקום ר"ל שרוצה לבנות שם או לתקן לו במקומו דבר הנצטרך לו מש"כ להרחיב חצירו ולצורך טיול ותוס' אור ורווח בעלמא לא אמר. [ויש לי קצת מבוכה בהאי ל"ת דשרי רבנן במזיק אילנות אחרים או במעולה לבנין. ופשטן של דברי המקרא במ"ש רק עץ אשר תדע כי אל עץ מאכל אותו תשחית וכרת ובנית מצור וכו' משמע דמעץ זה בונה סוללות ומצור על העיר ומ"מ דוקא מאילני' שאינם של מאכל ואיך נתיר לצורך בנין וטעם כל דהו. ונ"ל דגם חז"ל הרגישו בזה ובאשר בלתי מסתבר שתאסור התורה השחת' עץ מאכל אם נצרך למצור ולכיבוש השונא כ"ש אם מלחמת מצוה הוא לכן פרשו בבריי' רק עץ אשר תדע זה אילן מאכל כי לא עץ מאכל הוא זה אילן סרק ור"ל דרישא דקראי אוסר השחת' עצי פרי דרך השחתה לנקום באויב כמו שאמר ג"כ בספרי שאין מונעים מהם אמת המים ונקטם הרמב"ם בהדדי ספ"ו ממלכים והדר אמר להתיר שניהם לצורך מצור.
וקמ"ל שגם לצורך מצור יקדים סרק למאכל. ובמחילה מכבוד הב"י במ"ש בכ"מ בפי' הגמ' רק עץ אשר תדע זה אילן מאכל כגון שהזקין ור"ל שעושה דבר מועט. ונדחק עוד יותר שם בפיסקא דבתר הכי וכן אילן וכו' וא"כ מ"ש בגמ' ב"ק ס"ד צ"א להקדים רק למאכל ג"כ בכה"ג מיירי ונצרך לומר דהתורה סתמה ולא פירשה כמה דבר מועט וא"כ אסור גם לקצוץ חנם אילן עושה פרי כל דהו ולא זכרו שום פוסק אדרבא בפי' כ' הרמב"ם דמותר לקצצו ואפי' בלי טעם וסברא הוא אם אינו עושה כדי טיפול אין בו צורך ויצא מכלל אילן מאכל חוץ מזית ותאנה דחשיבי והכי מוכח בפירש"י שם ש"ש עץ אשר תדע זה אילן מאכל באילן יפה ומשובח הוא יע"ש שנדחק רש"י לפרש אשר תדע.
ואם מצוה זו גם המלחמת מצוה צל"ע דרש"י פי' בחומש על רישא דקראי כי תצור וכו' מכאן אמרו אין צרין וכו' ובמלחמ' רשות הכתוב מדבר וא"כ ודאי הא דלא תשחית ג"כ מיירי דוקא במלחמת רשות דהא הא דלא תשחי' קאי על כי תצור וסיים בתרי' עד רדתה דמוסב על כי תצור כבגמ' שבת (צ"ע ברא"ם) ולשון הרמב"ם פ"ו דמלכים על הא האין צרין וכו' בין מלחמת מצוה בין מלחמ' רשו' (ויש שם טעות בדפוס כמ"ש הכ"מ) ובס"פ ב' דשבת כ' על ואפי' בשבת ואע"פ שהיא מלחמת רשות ואצ"ל כמלחמ' מצוה וכן סתם עוד שם פ"ל וכ' הה"מ על שהוא מלחמ' רשו' מפורש בספרי. וצל"ע שם דאם סתם בספרי דמיירי במלחמ' רשות י"ל דבמ"מ מותר לצור לכתחלה אפי' בע"ש. והכי משמע לשון רש"י בחומש הנ"ל ולפי זה הותר במ"מ השחטת עצים וסתימ' מעייני']
הטרוד יאיר חיים בכרך.