חות יאיר/קעג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קעג[עריכה]
בקונטרסים שלי:
הקשה בספר ברכת הזבח בגמ' מס' זבחים סוף דף ס"ב במ"ש שם וז"ל תנן התם הכבש והמזבח ס"ב. הני ס"ד הוו נמצא פורח אמה על יסוד ואמה על סובב דמה מקשה והרי הא דתנן הכבש והמזבח ס"ב מיירי במידת' בארץ בעזרה כפ"ה דמדות מש"כ הא דתנן שם פ"ג וכבש הי' לדרומו של מזבח ל"ב על רוחב י"ו מיירי במידת אלכסונה דהוא יותר כידוע במושכל ובחוש.
ומצאתי שכך הקשה בספר נקרא עומק הלכה ועמ"ש בסוף ספרי חוט השני סוף תשובה הארוכה בענין החשבונות. וא' מהגדולים המופלגים בק"ק כ' לי כי כל הנטפלים בקושיא זו חנם טרחו כי הוא ממש מ"ש שם בגמ' בתר הכי אמר רמי בר חמא כל כבשי כבשים וכו' שר"ל אלכסון שאני כדי להודיענו דקדוק המדה שכך עולה וכפירש"י.
וא"א בשום ענין להלום דבריו הן מצד הלשון דהל"ל רמי בר חמא אומר וכו' ולא אמר רמי בר חמא ומוכח דמילתא אחריתא הוא. ועוד דמ"מ נשאר קשה על המקשן בגמ' דמקשה הני ס"ד הוו דקארי ליה מה קארי ליה. וגם התרצן דמה דחקו לבנות בנין חדש וחידוש דפריחות על לא דבר ודבר שנראה במוחש וידוע לכל ועוד אחר דלא חידש לן רב"ח שום דבר בכבש של מזבח באלכסונו שהרי גובה המזבח ידוע שהוא ט' ואלכסונו ל"ב ומעתה צא וחשוב תמצא לכל אמר ג"א וחצי ואצבע ושליש וכמו שהסביר לנו רש"י ומ"ש כל כבשי כבשים וכו' אינו נצרך לענינינו א"כ נשאר קשה למה נ"מ בא רב"ח ברוב דברים הללו דהל"ל מדת אלכסון שאני.
ואם אם נמחול על כל זה עיקר סמך הרב הנ"ל מפני שהחשבון מדוקדק ורצונו ע"פ מדת המזבח בשטח הארץ ל"ב והכבש רק למ"ד לישב משנה דנן הכבש המזבח ס"ב. ואין החשבון עולה יפה כלל כי לפי חשבון הנמסר מפי חכמי מדות ששטח הנעשה מקו האלכסוני עולה במדת שני שטחים של המרובע ההוא שטח של אורך ושטח של רוחב.
מצינו למידין שהכבש הזה הוא אלכסון של למ"ד על ט'. שטח למ"ד תת"ק. ושטח ט' פ"א. שהם יחד תתקפ"א אינו עולה אפי' לל"א ושליש ואחר שאורך המזבח למטה בשטח הארץ עם הכבש בקרקע שוה אם הכבש מחזיק רק למ"ד בארץ ע"כ באמרינו אלכסון הכבש ל"ב ע"כ יהי' גובה המזבח יותר מי"א. ודו'ק בחשבון:
לכן צריכים אנו למ"ש בס' ברכת הזבח שזכרנו בס' הנ"ל שפי' כבש היה לדרומה של מזבח שלשים ושתים ר"ל בשטח השוה בארץ ועתה מצאנו ראיה לדבריו שכך מדוקדק לשון המשנה דהל"ל אור"ך שלשים ושתים כי כך סדר המשנה בכל מקום דנקט מדת אורך ורוחב והם בלתי שוים אלא ע"כ לא ר"ל ל"ב במדת המהלך באלכסונה של כבש רק כמה מחזיק בשטח שוה בהיכל ואע"פ דבגמ' שם מייתי המשנה בלשון אורך ל"ב נראה שהוא יתר כנטול כי בספרו דפוסי המשניות לא נכתב מלת אורך. ועל רש"י דנקט בפומי' בש"ס הנ"ל דנ"ד ע"א שהיה מחזיק בשטח הארץ ל"ב יע"ש תימא מאד שלא הרגיש וכן על הרמב"ם שפי' בהדיא במשנה שהיה מחזיק בארץ רק למ"ד ובאלכסון ל"ב יש לתמוה מאד אחר שהיה מהנדס גדול ונפלא: