חות יאיר/קנג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קנג[עריכה]

תשובה: בהמשך כתבי ז"ל. ובענין שנכתב בכ"י שיפרע לו פלוני לזמן פלוני בקנס מאה ר"ט להקדש נ"ל דמסתמא הלוה משתעבד להקדש שבקהלה שלו ואין בו משום אסמכתא ומוטל על הגבאי לתבעו וכבר הארכנו במקום אחר [עי' בתשובה קצ"ד] דכתיבה כאמירה לענין נדר כל שכן לענין הקדש לעניים די"א דגם במחשבה מחויב לקיים ממ"ש כל נדיב לב עולות. ומ"מ אפי' עבר זמן אם לא תבעו ג"ץ אינו עובר עליו כמו בבל תלין ואחר שעבר הזמן ונתחייב אין ביד המלוה למחול ללוה מש"כ מקמי דמטי ז"פ רשאי המלוה למחול או להרחיב זמנו ועי' בטור וש"ע סי' רצ"ח גם בח"מ סי' ע"ג.

ובמה שנכתב עוד בכ"י ובקנס מאה ר"ט להשררה. ודאי מצד המשפט אסור למלוה לתבוע ללוה בערכאותיהם כבח"מ סי' כ"ז. רק באם בעל דינו אלם דק"ל שנוטל רשות מב"ד ודין בערכאותיהם ובכ"י זו מוטל מאד על הב"ד להיות מתון ולהתרות בלוה על היזק דאפשר להגיע לו מלבד חובו ואם לא ישגיח והמלוה תובע את שלו והמה תובעים הקנס אין ללוה על המלוה שום תרעומות. מש"כ בלי רשות ב"ד ודאי לא מהני תנאו אפי' נכתב בפי' שתיכף שיעכב יורשה זה להגיד הקנס להשררה ולא יהי' לו דין מסור כל זה לא יועיל למלוה לתבוע אותו בדין א"ה או להגיד לשררה מהקנס לבד לפע"ד. ואפי' נימא דמה שכתב שלא יהי' דין מסור כאלו התנה ע"מ לפטור גבי קרע את כסותי ע"מ לפטור מ"מ יש לחלק דהתם אחר דאין הנאה להאומר ודאי פטר לי' בלב שלם דאל"כ למה אמר לו מש"כ כאן י"ל שכוונת המלוה הי' שע"י זה יתיירא הלוה ויפרע לו ומ"מ אפשר שהלוה אין לו לפי שעה ואחר כי לא פרק ממנו עול ב"ד למה יזיקנו זה. ובלא התנה והתיר לו אע"פ שעשה להציל את שלו פסק מהר"ם דנקרא מסור וחייב לשלם ללוה כל הזיקו כ"ש בנדון זה דההיזק בריא וגלוי וכמהר"ם הכריע בש"כ סי' שפ"ח ס"ק כ"ו.

רק באם שלח לו שליח ב"ד כמה פעמים וסירב ולקח כתב סרבנות והלך בערכאות בכ"י כזו והפסיד חבירו צ"ע משום דלא ברירא אם מקרי אם אפשר להציל שאם הי' הולך לב"ד או לפ"ה והכריזו אפשר שהי' מוכרח לציית דין ולפענ"ד מלשון שו"ת הרא"ש דאחר שנעשה סרבן שוב אין זה מחויב לשלם לו הזיקו ואף כי אפשר לומר דבכה"ג צריך עכ"פ להזהירו ולהתרות בלוה בעדים כי היזיקו ברור ואפשר כי נשכח ממנו שנכתב קנס בכ"י להשררה מ"מ אחר שמסרה מי יוציא ממון ע"צ הסברא לכן המלוה פטור: וע"ד בן סורר שמגזם וכו' אין רצוני להשיבך דבר מטעם ידוע.

נאם הטרוד יאיר חיים בכרך.