חות יאיר/קמה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קמה[עריכה]
שאלה: עוד שאלת ראובן שהוציא כ"י ממאה ר"ט על האלמנה מרת רחל ועל הכ"י חתומים רחל ואח"כ בעלה שמעון ורחל טוענת שבעלה לקח הכל ומה לה לפרוע חוב בעלה סתמת שאלתך ולא כתבת על כן נצרכתי לבאר חילוקי דיניו.
אם אין נאמנות כלל בכ"י רחל נאמנת במגו דפרעתי שלא תרצך לפרוע ויורשי שמעון אם טוענים אפי' בשמא פרע הכל נ"ל דנאמנים וגם הם פטורים ואפי' אם לא טענו טענינן להו. ואע"ג דבשנים שלוו ומת האחד והניח יתומים קטנים והשני אין לו ברור לי דכשיגדלו היתומים או בגדולים מעיקרא אם אינם טוענים ברי לא טענינן להו רק על חלק אביהם שהוא החצי כמבואר בסי' ע"ז ולא טענינן שמא פרע אף חלק חבירו שהרי אף אם כבר היה זמן פרעון מ"מ לא נתברר אז דאין לחבירו דנימא דפרע מה שאינו מחויב. [וכמ"ש בפ"ק דב"ב מאן יימר דמחייבו לי רבנן] שהרי אפי' טענת נאנסו לא טענינן להו לי"א וכן ק"ל בשטר שנמצא בבית יורש בסי' ס"ה ס"ד וכל טענה דלא שכיחא לא טענינן להו. מ"מ באשה ובעלה שלוו אע"ג דק"ל שדינם כשנים שלוו סי' ע"ז ס"י ה"מ במלוה בשטר דאז החצי תצרך לפרוע עכ"פ דלא נאמנה בטענת פרעתי ובחצי השניה גובה מהיתומי' אם הם גדולים ובשבועה מבלי נאמנו' או בנאמנו' מבלי שבועה ואם אין להם או שיש כאן יתומים קטנים גובה כל השטר ממנה והיא תחזור לגבו' מהיתומים לכשיגדילו ובמת לוה בחיי מלוה אין יורשי המלוה גובים רק החצי ממנה אם אין בה ג' דרכים הנזכרים מש"כ בע"פ לא טוענין ליתמי רק על החצי שהיה אביהם חייב מש"כ באשה ובעלה דרך הבעל ללות לפעמים ולפייס אשתו שתכניס עצמה או בקנין או בחתימה ולפרוע אח"כ הכל ובכ"י לא אמרינן אלו פרע כ"י גבי מלוה מה בעי' כמפורסם וא"כ אפשר שהבעל פרע הכל.
וראיה לדברי ממ"ש העיר שושן שנאמנת לומר הבעל לקח הכל אם כבר פרעו יורשי הבעל הכל [נראה דר"ל שכבר פרעו כתובתה גם פרעו כל החוב ובאו לחזור ולגבו' ממנה החצי או אם בא הב"ח לגבו' ממנה החצי. מש"כ אם בא ב"ח לגבו' מיתומי' ופרעו הם מנכין לה חצי החוב בפרעון והכי משמע בסמ"ע. מש"כ אם הי' לה מעות מיוחדים יש להם דין שיתפוס שלוו ונעשו ערבים זה לזה לכל מילי. וחתימתה תחלה אינו מעלה ואינו מוריד כי בנשתעבדה בחוב בלה"נ א"י לומר נ"ר עשיתי לבעלה (ע' בש"ע סי' צ' סי"ז בהג"ה א"ה ומ"ש בפנים חדשות ר"ד נ"ו בשם שו"ת תורת אמת לא הבנתי) ולכן תכף כשנתאלמנה נשתעבדו נכסי' לפרעון החוב רק אם מכרה קרקע לא מצי ב"ח לטרוף אם לא נכתב דאיקני אם לא שהם נכסי מלוג ודוק] ובמקום שאינם נושאים ונותנים לבדם הנשים הביאו הסמ"ע והש"כ להלכה והכי לא אמרינן בשנים שלוו וה"נ לענין זה במקום שאינם נושאים ונותנין בממון בפני עצמן שטוענין ליתמי שבעלה פרע הכל והם פטורים.
ואם יש נאמנו' בכ"י הנ"ל על שמעון ואשתו ויורשיהם חזר הדין כשטר איש ואשתו או שנים שלוו המבואר שנפרעים מכל אחד חצי ובא"א לפרוע מאחד נפרעין מהשני הכל דאין חילוק בין כ"י עם נאמנו' לשטר עם נאמנו' רק לגבי טריפות לקוחו' ואם יש נאמנו' על אשה ובעלה ולא על יורשיהם לא נפרע רק החצי מהאשה שהרי נתנה למלוה הנאמנות על עצמה ועל חצי חלק היורשים טוענין שמא פרע אביהם ואם אין נאמנות בכ"י או יש נאמנו' על בעלה לחוד והאשה טוענת פרעתי מחצה או כולו נאמנת לגבי מלוה בהיסת רק להוציא מהיורשים החצי אינה נאמנת הואיל דלא נקיט' שטרא וה"ה אפי' נקיט' כ"י בידה אינה נאמנת וטענינן ליתמי שמא חזר בעלה ופרע לה ודוק:
נאם יאיר חיים בכרך.