חות יאיר/קלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קלה[עריכה]

הנה נסתבכתי בסבך גדול והוא בענין הקהלות שהם בעיירות המוקפות חומה שיש להם רחוב מיוחד נסגרת בלילה ונהגו היתר טלטול ברחוב ואיסור חוצה לו במקום ובכל העיר כמו פה ק"ק וק"ק פרנקפורט הענא ומקום משכן כבוד מעלתו ק"ק מיץ ובמקומת שאין להם רחוב כגון ק"ק טריר קובלענץ מנהיים היידלבורג נוהגים היתר טלטול בכל העיר. ואני בעניי לא ידעתי להראות פנים לזה דאם נחשב העיר כרה"י מפני היקף חומתה נתיר הטלטול בכל העיר אפי' ביש רחוב מיוחד. ואם חוששין להחמיר כנ"ל למה יהא מותר באין רחוב מיוחד ואין לומר דמטעם גוי אוסר על שני ישראלים הדרי' יחד נגעו בה דמ"מ קשה כמו דבמקומות שאין רחוב מותרים ע"כ ע"י שכירות מן השררה ה"ה ה"נ ביש רחוב משתרי בכל העיר ע"י שכירות ובלא שכרו יאסר הטלטול גם ברחוב. דפשוט דבכל מקום שנזכר איסור דריסת הרגל לא ר"ל ביום ובלילה דוקא רק בדרך בני אדם כדמוכח סוגיא דאחדא לדשא דפנימי' גבי חצירות פתוחות זו לזו בסי' שע"ח ושפ"ב וא"כ אם לא שכרו ה"ל כגוי בפנימית שאוסר על ישראלים שבחיצונה ואדרבא מצד זה הי' סברא להתיר לטלטול בעיר שאין דירת ישראלים שם ברחוב מיוחד.

ואף אם הי' באפשרי לסבול הלחץ זו הדחק הגדול הזה לומר כיון דשערי היהודים סגורים בלילה וגם אי בעי יסגרו שערי הרחוב גם ביום וה"ל לישראל בפנימי דפשוט דבכל מקום דמצי לאחדא לדשא כמאן דאחדא דמי אף דאין לנו דוחק גדול מזה דבאמת אין לנו רשות בשום מקום לסגור שערי רחובותינו ביום למנוע דריסת הרגל מאתנו. ועוד דמ"מ נשאר קשה למה יאסור הטלטול בכל העיר ועוד דהיינו מוכרחים לומר דדוקא ביש שערים נסגרים ברחוב מש"כ כשיש מבוי הנכשרת ע"י לחי וקורה דאין מונע מדריסת הרגל גם בלילה דאה"נ דבשכירות שרי הטלטול בכל העיר וזולתה אסור בכל העיר והא ודאי ליתא כמו שראיתי בכמה מקומות רחובות היהודים ובקציהם חבל משוך חוץ לרחוב להתיר הטלטול חוץ לשער ודריסת הרגל של ערילים גם בלילה עד לשער. וקשה אם שכרו מה לי להבל החבל ללא צורך ואם לא שכרו מה יועיל החבל. וע"ק אם האיסור בכל הקהילות בטלטול בכל העיר מפני שהגוים אוסרים עלייהו למה לא ישכירו המקום מן השררות להצילם מצער איסור הטלטול.

ואפשר דאה"נ דבמקום דאין שערים ברחוב היהודים גם אין רחוב מיוחד ומתוקנת ע"י לחי או קורה אם היינו באים לחוש לכת הסוברים דאין שום עיר רה"י לענין טלטול לא היו מותרים חוץ לביתם ובמקום צערא כזה לא חששו רק תפסו כדעת המתירי' דבאמת הכי ק"ל כדפסק בת"ה מש"כ כשיש רחוב סגורה או מתוקנת ליהודים ע"י לחי וקורה דלא דחיק להו עלמא כולי האי דאפשר לעשות צרכיהם ברחוב שלהם חששו לדעת המחמירים לאסור חוץ לרחוב או חוץ לתיקון לחי וקורה כמו בחבל דקצת ק"ק בטלטול ומ"מ בכל מקום צריכי' לשכור מן השררה ועיין צ"ע שלא שמעתי פה ק"ק שכירות זה שלושים שנה ותמוה שלא זכר כל זה שום פוסק קדמון או אחרון ולהרגיש במה שהרגשנו וכו':

יאיר חיים בכרך