חות יאיר/קכד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קכד
[עריכה]שאלה: זימנני אחד מהנאמנים בבריתי והוא בר אוריין קרא ושנה ושימש ת"ח הרבה לבא אל ק"ק שר הוא חונה שם קק"ו לשמחת בנו יחידו שנעשה בר מצוה פ' בשלח על הוצאתו ובאשר עם שהפצרתו גדולה היתה בכתב ורמז לי ג"כ על מהר ומתן שמתי לאל מלתו חזר כתב אלי כמתפאר ממשתה הגדול אשר היתה ושגדולי הקהילה היו שם ואחד מהם לא נותר ביתו רק כלם נאספו לשמחתו ושהטיב חרה לו על עמדי חוצה ושבזאת יכופר בהודיעי לו דרך עצה אחר שבנו יחידו יקירו הזה כל תקותו וכל עניו ויגיעו לו יהי' אחריו והוא כלי מוכן לתורה ודרש דרוש נחמד על הסעודה מה יהי' לימודו ואיזה ספר יבחר קמא קמא אשר חפץ ה' יצליח בידי כי רבים אומרים שילמד כל יום דף א' או ב' בש"ס ורבי' אומרים שילמד טורים וי"א סמ"ע והוא מבקש פני ומשליך יהבו בזה עלי ואחר דעתי ועצתי ילך ואת כל דעות זולתי ישליך אחר גוויו.
וזה לשוני אחר שכתבתי לו דברים רבים. וע"ד בקשתך שאורידעך סדר לימוד בנך יחידך אשר אהבת הי' לך להודיעני עתה איזה ספרים שכבר למד ובקיא בהם רק מפני שהודעת לי שדרש דרוש נאם אחשוב שכבר למד דברי אגדה כגון מדרש רבה וספר עין יעקב כאשר באמת הם יפים לבחורי' כפרפראות לפני הסעודה וגם המה להוד והדר באזני השומעים ממנו איזה פשט או דרוש או בהיותו אצל הדרוש של גדול שנכנס תוך דבריו בקול ומודיע ידיעתו והשגתו והוא קצת תכלית שיצא לו שם למדן מופלג כולי האי ואלי ימצא אשה ימצא טוב הון ועושה אף כי לא זו הדרך ולא זו העיר וגדל למדן האמתי אשר זה קנה חכמה ועלה ונתעלה עד שנקוה בו שיורה הוראות וחקים טובים וישרים בישראל ונפשו מלאה בשר ויין גופי התורה.
וע"ד סדר המדרגות דבר קשה הוא ליחיד אף שהוא עושר מופלג להתנהג בו עם בנו אף אם ימצא לו למדן מופלג ומלמד לש"ש בלי רמיה שאין דעתו רק על בצעו לקבל פרס מה שג"כ לא שכיח ואפשר שאינו במציאות ואף אם יראה וימצא. אחר שכל ב"ב אשר בניהם ילכו בית ספר יתפסו מנהג בסדר לימוד הבלתי הגון מה יעשה אחד מעיר לשנות ולתפוס סדר ההגון נגד כל חבריו. ואף אם ישכיר אביו לו לבדו מלמד הלא הצורך הגדול אל הלימוד דיבוק חברים כמ"ש מחברי יותר מרבותי ואן תקנה לזה רק אם יתאספו חמשה או ששה ב"ב יחד וישכרו מלמד לבניהם בתנאי שלא יוסיף עליהם ויתנן לו כדי סיפוקו כאלו הי' לו מספר נערי כפול ואזי יועיל עצת ה' בסדר הלימוד.
והנה קשה מאד לקרב איזה לימודים ולרחק קצתן באשר כלם אהובים כלם ברורים כלם עומדים ברומו של עולם והכנות להמציא תכלית המבוקש שהוא השלמות הנפש וחלילה לי לומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה רק מצד שבכל חכמה עיקרו הסדר וההדרגה הנכונה ה"נ בהשגת חכמת התור'. והנה ודאי תלמוד אין לך מדה טובה הימנה אכן הוא דרך רחוק מאד מאד כי אם ילמד עם גפ"ת הקבוע שם בלימוד הכללי עוד דף אחד מהש"ס והוא די ויותר אף לבחור חשוב אם יבקש יתקיים בידו ויחרוך רמיה צידו ולא ילך קמא קמא ברוח. נמצא יבלה כמה שנים עד שיתקיימו בידו ד' ה' מסכתות גדולות. ולימוד הטורים והסמ"ע ראיתי רבים מבחורים שוגים בזה ששומעי' בכל יום שיעור מאלה ואינו תכלית כללי רק לדיני ממונות שהוא ע"צ הסברא והנכון קצה האחרון מן הלימוד וחלילה לי להקטין מעלות משפטי ה' כי חיות הנה וממקום קדוש יהלכו לא כמשפטי הגוים שהמה בנויים על שיקול הדעת ושכל האנושי כמ"ש החכם האמתי מהרי"מ בעל עקידה שפתים ישק רק שהיפוך הסדר הנכון הזה אינו רק מג' פנים.
הא' לפעמים הרב המגיד בוחר בזה בשביל עצמו כדי ללמוד דיני ממונות אחת לאחת כי אפשר שהוא כבר מילא כרסו בשאר החלקים. הב' מפני הגובה והגאון אשר יחשבו בהם יהיו בקיאים בד"מ יצא טבעם תוך בני אדם וישאלו מהם עצה ויקבלו שכר ולפעמים יקבלו שכר ע"י שיהיו מורשים מבעלי דבר ולבסוף גם מבוררים ודיינים קבועים והרי גלוי שהוא לימוד שלא לשמה וגרע מיני' שתכליתו מצה ומריבה ערמה ותחבולות ולימוד טענו' שוא להצדיק רשע ולהרשיע צדיק והוא לא תצלח. הג' בחרו בדבר שיש בו פלפו' ועומק כענין הרוצה להחכים יעסוק בד"מ שאין לך מקצוע וכו' והוא אמת רק שדבר בעתו מה טוב ואין ראוי למאס מי השלוח ההולכים לאט שיש בהם יפוי כח וזכות אב"א משום דתדיר שהוא חובו' היום שראוי לדעת כל איש ישראל והוא חלק א"ח ואחריו חלק י"ד שג"כ המה טוב ומה נעים שידע להבין ולהורות בביתו דברים קלים שהם כביעותא בכותחא או אם יתרמי במקום שאין איש ואב"א משום דמקודש שבשני חלקים אלו נכללים תילי תילי מצות חובות הגוף הנה ודקדוקיהן כפלי כפלים ממה שימצאו בח"מ אף כי בכללם אין בהם חובת ידיעה המגיע לחובת מעשה.
והנה בדורותינו זה החלק המובחר והטוב חלק אורח חיים כשמו כן הוא יושב שכול וגלמוד אין איש שם על לב דוגמת מסכת מועד קטן שזכר בעל ספר חסידים. והנה בדורות הראשונים לפי מה ששמעתי היו שומעם ולומדים בבחרותם ספר העקידה והעקרים והכוזרי ודוגמתן מפני שהיה כל מגמתן להשלמת נפשם שהוא האמונה בשרשי הדת לכן למדו ספרים המדברים וחוקרים בזה. ובזה יפה עושין דורות הללו שמתרחקים מאותן הלימודים כי טוב ויפה לנו ולבנינו להאמין האמונות המוטלים עלינו בלי חקירה והארכתי בזה במקום אחר. גם היו קצתם לומדים מטעם הנ"ל ספר חובת הלבבות והוא מדבר ג"כ בחקירה בשער הראשון ובשאר שערים מלא דעת ויראת ה' ועמ"ש בהקדמה על איש שלמד דיני גיטין וקידושין ולא ידע דבר מחובות הלבבות המוטל על כל איש ישראלי יע"ש ע"א בספר עיקרים מאמר א' ספ"ג כי שייך למבוקשינו פה כי גם חלק א"ח מוטל על כל איש ישראל לדעת לפחות כלליו ורוב פרטיו והרי זה לימוד המובחר ששנו רז"ל הלמד ע"מ לעשות ולקיים שמספיקין בידו וכו'.
וידוע שהרי כל לימוד הוא המעשה אף כי הלימוד בתורת ה' מצד עצמו עלה ונתעלה יותר מכל מעשה כדרז"ל על כל חפצים לא ישוו בה גם אגוני מגינה ואצולי מצלי ונמשלה לאור מש"כ המצוה מ"מ בלי ספק המביא לידי מעשה יש בו מעלה יתירה כפול ומכופל מלימוד אחר וכמ"ש גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ומה שהקשו שם התוס' ומ"ש החסיד בעל של"ה וגם אני חדשתי בו דברים אשר אין כאן מקומן והנה באיזה מקומות הקשו הש"ס הלכת' למשיחא ותמה הש"ס א"כ כל סדר קדשים וכו' משם מוכח ג"כ אפילו לא יתכן שיצא מצד הלימוד דבר למעשה בזמן הזה מ"מ לא נמנע מלימודו כ"ש אם יש בו תכלית ונפקות' שראוי ללמדו.
זה אמת ויציב חלילה להניחו רק מה שנבחר דברים שמעט תכליתם מצד המעשה ונבחל בלימוד המוטל עלינו והו' ביאור חובתינו בכל יום ויום. חטאת הקהל הוא.
[ולימוד חכמת הדקדוק מיעוטו יפה ומוכרח לכל בר דעת לדעת הכללי' הן בכינויים יחיד ורבים זכר ונקיבה עבר הוה ועתיד נוכח ונסתר מדבר בעדו ואותיו' המשמשו' ומקומן אבל לבלות ימיו בבנייני' שונים שזרו המדקדקי' כולו שלא לצורך. וכן בנקודות דגש ורפה וכללותיהן מוטל על איש באשר הוא אדם ונפש חיה כתרגומו לידע ואיך לא יבוש מי ששנה ולמד ולימד עד שהגיע להוראה יורה ידין אם ישאלנו בסידור תפילה למה נשתנו נקודות ווין ונשבחך ונפארך במלאפים ונמליך ונזכיר בשוא. גדולה וגבורה במלאפום. תהלה ותפארת בשוא. קדושה ומלכות במלאפום. וכן בווין של אמת ויציב ויאלם ויסתגר כי לא ידע שקושי שני שוו"אין רצופין גרמו זה וכן אותיות בומ"ף שאחרי הוי"ו. וכן בההי"ן החתי בפתח האמורי בחטף קמץ ולא ידע כי אותיות אחעה"ר גרמו זה שישתנה פתח לקמץ באותיות רע"ר על הרוב ובה"ח לסגול. וכן בשינוי שאר אותיות השימוש בנקודתיהן וכן בכללי דגש ורפי בג"ד כפ"ת. וכן בשוא"ין מ"ש בם דאל"כ ה"ז בור בברכו בציבור על הס"ת או לפני התיבה ברכו בשוא נחה דצ"ל נעה כי באתה אחר תנועה גדולה. אמנם לידע כל סעיפים וסעיפי סעיפים והיוצאים מן הכללים אין לבלות הזמן בהם כי ידעתם רבות המבוכה ומעט התועלת ויש שפרשו על זה מ"ש ריב"ז מנעו בניכם מן הגיון].
והנה לימוד המשניות הוא מובחר שירגיל אדם את בנו מעת שזכה לקראו הלכה ברוב הש"ס שילמד עמו רבו פרק א' משניות בכל יום והפרקים החמורים וארוכים חצי פרק וישגיח שיחזור תמיד עליהם בלי התרשלות ובלי ליאות ובקל יוכל לקבל זה עם לימוד גפ"ת והוא תועלת ותכלית גדול לכל לימודיו אח"כ ומה גם עתה שזכינו לפי' הרע"ב שהוא ש"ס ממש.
והנה לפום ריהטא משמע ממשנה דאבות דתנן בן חמש למקרא בן עשר למשנה בן ט"ו לתלמוד שלא יתחיל בן משכיל ללמוד ש"ס עד שיגמור כל ו' סדרי משנת ק"ו מדורות הראושנים שהי' לבם פתוח כפתחו של אולם ואנן כנקב מחט סדקית. אבל אין זה מוכרח רק בדורות ההם לא היו דברי המשנה בכתב והי' איסור לכותבם כ"ש שלא הי' דפוס כי נתחדש קרוב לדורות הללו כשי"ן שנה לכן הוצרכו לזמן רב ללימוד במשנה ומ"מ ודאי לא היו מתחילין ללמוד עמהם דיוקי המשניות ודקדוקיהן ומה שנתחדש מרמיותן ומשינוי לשונם עד שלמדו כל או רוב המשניות והכי מוכח מה' שנים של מקרא שהיו לומדין כל תנ"ך עם בניהם לפני שהתחילו במשנה.
וכך למד הגאון א"א זצללה"ה עמי בכל יום פרק משניו' עם לימודי בבית רבי עד הגעתי לכלל בחרות בקראי גפ"ת בכל הש"ס סמוך לביאתו לק"ק ווירמיש שהי' סוף שנת ת"י הי' לומד אתי ועם חברים בחורים מופליג' הרי"ף בקצת חידושיו והוא הדרך הטוב והישר המגיע לתכלית יותר מכל לימוד זולתו.
וכן נהגו גדולי עולם הקדמוני' וכך הגיד לי חמי הגאון מהר"ר זוסמן זצ"ל שנפטר בק"ק בולדא עיר ממלכתו שכך קיבל מרבותיו וכך כתב הוא והנהיג בנו הגאון מהר"ר איצק ז"ל אחריו ועלתה לו כי יכול להשלימו בקל בג' שנים ואם יתקיים בידו ויהיה בקיא בו הרי שערי חכמה של כל חלקי הטורים פתוח לפניו אחר שילמד ג"כ הרא"ש שהוא על הרי"ף כתוס' קצרים על הש"ס והן המה דברי הטורים עם מקורם מהש"ס ואין לימוד מוטעם ונכון מלימוד הרא"ש אחר שבידו הרי"ף. וברא"ש בש"ס שלי ציינתי ע"פ דפין שבש"ס שבאם אסתפק או אתקשה בדבר שאוכל לעיין בש"ס בלי כילוי זמן בחיפוש. וקבלתי שהגאון הישיש מהר"ר פנחס הורוויץ שהי' אב"ד בפולדא וסוף ימים אפילאנט בפראג מופלא ומופלג מאד בהוראו' ופסקים שהי' כל לימודו בהרא"ש ופסק אחריו כאלו ניתן מסיני ולא חש כלל אם הוא נגד הכרע' הגאון רמ"א ואמר כי גם הוא כדאי להכריע ואני הכרתיו בקטנותי כי הייתי עומד לפני מקום ישיבת א"א הגאון זצלה"ה זהי' סמוך לישיבתו סמוך לארון הקודש כותל דרומי. בבה"כ ישן חדש נקרא.
ואם לי אתה ובקולי תשמע אל יבלה בכך זמנו בחילוקים ובחריפו' של הבל אשר בעו"ה נתפשט מה שלא מצינוהו כלל בדברי הקדמונים לא בגמ' ולא בתוספו' עם שהיו עוקרי הרים (וכבר קראו תגר עליהם גדולי המחברים מהם בשל"ה ובנו בעל ווי העמודים הובא בס' דרך החכמה. גם בס' עמודי שש די"ב ונשמת אדם ד"מ תורת האשם רע"ג ורע"ד אורח לחיים הוא מוהר"רא בעל ע"ש הנזכר ע' מאמר כ"ח כ"ט ע"ע ס' אורחת צדיקים שער כ"ז וספר מ"מ דכ"ב ע"ב ועל כלם דרוש זקיני הגאון כמוהררל"פ שדרש בפוזנא שנת שנ"ג ולא ראיתי וקריתי אדם מספר בשבחן רק מהר"ר יצחק חיות בהקדמת ספריו פני יצחק ופחד יצחק והקורא חילוק בילוק שכתב בהקדמת זהו ספר פ"י יעיד ויראה איך נשתבש רחמנא ניצלן ובמקום אחר תמהתי על מ"ש בס' זיקוקין דנורא בשבח הפלפול בהכאת ידים זו לזו [ע' ריש תשובה קנ"ב] וראוי לקרות הוי אוי ואביו על מבחר הזמן שמבלין בזה לפעמים עד רובו של יום שהיינו יכולין ללמוד וללמד כמה דפין מש"ס ומפוסקים רק הרגל בנך לדקדק בגפ"ת הדק היטב היטב הדק בחסר יתור וחליף במקומו וממקום אחר וזהו חריפות של אמת שהורגלו והרגילו בהקדמונים בעלי ש"ס ובעלי פי' הש"ס אם לא תדעי לך בעקב הצאן צא ורעה את גדותיך על משכנות הרועים.
ומפני שכבר דברו בזה גדולי האחרונים וגם אנכי עפר ואפר הדל באלפי כתבתי בזה בקצת מקומו' לא אאריך בה רק לדעתי יכנסו דברי בזאניך ואם תקשיב בקלי עם התפלה לנותן התורה וחכמה אז גם אתה גם בנך תצליחו בדרכיכם ותשכילו כנפשיכם ונפש ד"ש הטרוד:
יאיר חיים בכרך.