חות יאיר/צט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן צט[עריכה]
וז"ל ה"ה נ"י כמהור"ר טעבלין נר"ו מק"ק בולדא מלה במלה. ע"ד הנדון ראובן שהלוה לשמעון סך מה על משכונות ואח"כ נמצאו שלא היו שוין דמי ההלואה וראובן תובע מעותיו היתירים ושמעון טוען כבר לקחת ממני ריבית כמה שנים לפני זמן ההלואה ובשביל זה הוא רוצה לעכב מעותיו ושלא לפרוע מאומה ראיתי דשקיל וטרי מר על לשון הכ"י ההוקם על ענין זה ביניהם והוא מסתפק אי אזלינן בתר לשון המפורש בו שהיה מכר גמור ללוטין ולצמיתות או אי אזלינן בתר עיקרא דמילתא שאינו אלא הלואה רק שנכתב בדרך מכר כדי לצאת דרך הישר ריבית וכיוצא.
אני תמה על זה דמאי נפקא מינה דאף אם יהיה מכר גמור הא אין לך אונאה גדולה מזו אף ביטול מקח כיון שאינם מגיעין בדמי שווין אף למחצית המעות ויכול לתבוע המותר אבל עיקר הענין דל"ש מכר ל"ש הלואה כ"י הלז לא ניתן לכתוב כלל כדי לתבוע על ידו דמי ההלואה ואין הנאמנות הולך כלל על זה רק לטובתו ולזכותו בענין המשכנות ועיקר סמיכתו עליהם ושלא יהיה ללוה עליו שום דין ודברים עבור המשכנות כפי מחשבתו שהיו שוים יותר מדמי ההלואה ושלא לזכות בשום תביעות מעות ולשון הכ"י מוכח על זה כפי אשר העתיק לי ואם המלוה תובע שום דבר נוסף על דמי המשכנות אינו אלא תביעה בע"פ והלוה נשבע ונפטר בטענותיו.
אך אני רואה זכות גמור למלוה לפי דעתי כיון שהלוה מודה שקיבל ממנו ושהלוה לו כך וכך רק שהוא רוצה לתפוס ולעכב בשביל לקיחת ריבית מכבר לאו כל כמיני' למיעבד נפשי' רשיעא בכה"ג שכבר לקח ממנו. ולא דמי למ"ש מהרמא"י בהג"ה ש"ע בי"ד סי' קס"ח סכ"ה דאם המלוה בא להוציא מן הלוה נשבע ונפטר. היינו דוקא שהלוה טוען שאלו המעות והחוב הם בעצמם דמי ריבית ואינו רוצה להיות רשע בנתינת ריבית בפועל אף שכבר פסק אתו. אבל לתפוס דמים אחרים בשביל נתינ' ריבית בשכבר. ומה דהוה הוה הרי לפי דבריו הוא רשע דאף הלוה מוזהר ולהיות נשבע על זה אין הדעת סובלת כלל וכו'. דברי אהו' ד"ש וטובתו כל הימים טעבלין בן לא"א מהר"ר יצחק אייזיק זלה"ה מבולדא: