חות יאיר/צו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן צו
[עריכה]הראיתי כתב הנ"ל לגדול רב ואב"ד וכתב אלי בזה"ל אחרי רואי הויית דהרב הגאון כמהור"ר חיים נר"ו בשו"ת דת"ה בדבר הכהן אשר באהל המת דצריך לצאת חוצה ערום בלי לבוש ואל יעכבנו כבוד הבריות ואשר הקשה על זה מתוס' דמס' ברכות פ' מ"ש דמשמע משם דלאו דכהן דאינו שוה בכל נדחה מפני כבוד הבריות. ואי נימא דמהרא"י אזל לשיטת רש"י ז"ל א"כ צריכנא לתרץ קושי' התוס' אשר הקשו שם עליו. ותירץ הגאון הלז בטוב טעם ודעת אשר הוא ראוי לאשר אמרו אבל באשר נדחק לחלק בסברות דקות וקלושות בנדון דידן לנדון דכלאים ודאי דחיקא לן מילתא טובא לחלק בסברות דקות האלו מעצמינו. ויותר היה נראה לחלק דלהכי לא ילפינן משם דשאני התם דהואיל דכבר נדחה אותו טומאה אצל ישראל העושה פסח להכי נדחה ג"כ אצל כהן וסברא הזאת הוצרכנו לאמרו ג"כ בתוס' ב"מ פ' א"מ ז"ל ואפשר דבדרך הזה יתפרש נמי דברי תוס' דברכות הנ"ל באמרם שאני לאו דכהן דאינו שוה בכל כלומר דליתא בישראל אשר עושה פסח אף דמצווה ג"כ אטומאה והואיל דנדחה בישראל נדחה ג"כ בכהן. וידעתי גם ידעתי דיש קצת דוחק לומר ולפרש דברי התוס' כן. מ"מ אנן שפיר קא מחלקינן במילתא דא.
והנה עוד הראה הגאון הלז בקיאתו וחריפתו אשר נדלה לי' חספא ומצא הוא תותי' מרגניתא אשר בו רצה לסתור דברי מהרא"י הל"ז במה שכתבו תוס' בשבועות די"ז דשהי' טומאה הוא לאו שאין בו מעשה וא"כ לא הוי אלא שב ולא תעשה וכבר אמר הש"ס בברכות שב ואל תעשה שאני הנה אומר אני אף שגברא ותיובתא קא חזינא הכא מ"מ אפשר לומר דלאו שאין בו מעשה אינו דומה לגמרי לשב ואל תעשה דהתם דליכא לאו כלל רק מניעת עשה יק"ל והואיל דמילתא דכהני הוא באתי ג"כ לעורר דקדוק מה במלתא דא אמאי דאיתא שם ב"מ דל"ב דקאמר הש"ס ת"ר מנין שאם אמר לו אביו היטמא כו' טעמא דכתב רחמנא כו' הא לאו הכי ה"א צייתי' לי' ואמאי האי עשה והאי לא תעשה ועשה ולא אתי עשה ודחי ל"ת ועשה וכו' ותוס' ז"ל כתבו דקאי ג"כ אהא דאמר לו אביו היטמא יעויין שם. ומאי קושיא דילמא אי לאו קרא ה"א נילף מלאחותו דגדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת שבתורה וא"כ ה"א דאתי' עשה דכיבוד אב ואם וידחה את ל"ת ועשה דטומאה ובפרט הואיל דקושיתו אינו אלא אעשה דטומאה וכבר מסיק שם בברכות דאעשה אמרינן גדול כבוד הבריות. וכבר יש לי קצת ישוב אזה אך אתאוה לדברי הגאון ולמילתי' אלביש וכו':
הנה דברי הרב החריף הם רק דחיות חלשות. ועל דבריו האחרונים אני תמה מאד מה ענין כבוד אב מה שמצוה לבנו בסתר עשה כך לכבוד הבריות שאינו רק בזיון דמט"א לאינש גלוי לרבי' דאל"כ ה"ל להרב הגדול להקשות טפי למה באמת אמרה תורה שידחה הטמא אל תחזיר לכיבוד אב והמה תרווייהו נדחים מפני כבוד הבריות בזקן ואינו לפי כבודו ובמת מצוה. ועוד אין ענין מה שעובר על דברי אביו לבזיון דקרי ליה רז"ל כבוד הבריות בכל מקום וזה מבואר בפסקי מהרא"י סי' קכ"ז והם בהגה קטנה סי' רמ"ב סל"ב.
יאיר חיים בכרך.