חות יאיר/מד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן מד
[עריכה]הנה הובא לפני שנית תבנית כסף נבחר לשון צדיק מעשה ידיו להתפאר במזמורא יתמי וכמדבר אל הכבוד בלי ראשית בלי תכלית ומענוותנותי' וטיבותי' דמר הרחיב לשון הזהב עלינו לשבח בשפת יתר במה שקצרה ידינו ותכלית שנדע הוא שלא נדע ושנכיר את שפל מדרגתינו וקוצר השגותינו וכבר דברו חכמים בלשון גוזמא ויפה עשה שלא הזכיר שמו ושמי עליהן ובסודם לא יבא נפשי ובקהלם אל יחד מכ" מחתימתו ואל אלהינו ה' הוא יודע כי מנעורי נפשי בחלה בשיר המעלות ותהילות ותמהתי על מכ"ת גם בכתבו הראשון גם בשני למה לא ידבר כדבר אל רעהו לנוכח ומדבר בעדו וחלילה לי להשיב פניו ריקם ואחדול להשיב אליו ובצע כסף לא חפצתי לקחתי.
והנה כתב מכ"ת שדעתו הרחבה לדבר אתי פא"א והמשכיל יבין עכ"ל. בוודאי כוונתו רצויה וקל להבין כולי האי ואולי גם קל להשיג וגם אני בצפייתי צפיתי וקויתי כל היום אבל לטרוח ולכתוב בעבור זה לא אמרתי בשעה שיש מצה מטעמים רבים נכוחים למבין ואי חזיא לי לא אזלא מני וכה"ג ודאי הגזירה אמת והחריצות שקר. והנה נבהלתי מראות אחרי רואי כי מכ"ת מצא מקום בכתבי ובלשוני להתרעם עלי ולדקדק בדברי ועל שרשי רגלי יתחקה כאלו הטחתי דברים כלפיד אשר לא כדת והטלתי ח"ו קוצים בעיניו עין המשפט וכניתי שם עין כל עין קוץ חלילה לו לקו"ץ בתוכחתי תוכחת מגולה וגו' בשיטפי' דלישני' ועל כל קוץ אמרתי תילי תילים הלכות בקוצר ידיעתי וגלוי וידוע למודד במים שעל. כל לא במרד ולא במעל. וגם מכ"ת לברורי שמעתתא עלה במות בעל. ה' אלהיו עמו ויעל' ומה שכתב מכ"ת ומשכוני' נפשי' אדברי הגאון מהרש"ל ונכנס בדוחקים לקיים דבריו ודאי תנינן בנגעים ואהלות פעמים ושלש א"ל חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים ונפשי יודעת מאד שממשה עד משה לא קם כמשה וכן אני אומר משלמה עד שלמה לא קם כשלמה מ"מ רוח הוא באנוש ונשמת שדי תבינם וכל אחד קבל את שלו מהר סיני וכתב מהרש"ל בעצמו על דברי הטור בח"מ כ"ז שנשא פניו לאביו הרא"ש באיזה דינים תורה יא ואין מחניפין לשון אדם [ע"ל בתשובה סי' א']. ואף לפוסק נגד דברי רמ"א וסמ"ע מראי' וטעם לשבח אין כאן טועה בדבר משנה כלל כמו שסבר רבינו וכ"כ הרא"ש שאפי' על דברי גאון יכולים לחלוק וכן ק"ל סי' כ"ה וכן עשה כמה פעמים הסמ"ע על רמ"א וש"כ על הסמ"ע והאחרונים על הראשונים וראיות ברורות יתנו עדיהן ויצדקו ומה שראה מכ"ת שתליתי עצמי כמה פעמים בדברי הש"כ הלא לא תליתי עצמי בו בענין שחולק על רמ"א וסמ"ע כלל ומ"מ ברוב דבריו שחולק עליהן יפה כחו לע"ד ואין להשיג עליו רק במקומות מעטים כמבואר בחדושי ואין כאן מקום להזכירם.
והנה מ"ש מכ"ת להוכיח דיש דנין אף להוציא כדברי מהרש"ל מדעשה בהג"ה סי' קנ"ו ג' בבות אם ר"ל יש דנין ויש שאינן דנין ויש מתירין מכלל דיש שאין דנין מ"מ לא מתירין הלא הזכרתי זה בתשובתי וברור כשמש בצהרים להמעיין בדברי המרדכי שכתב יש מקומות שאין דנין ומתירין לישראל וכו' ככתבו וכלשונו של הג"ה אות באות ואם רצה מכ"ת להקשות מדכתב ויש אוסרין שלפי דעתי קשה היינו היש דנין א"כ ולטעמי' היינו היש שאין דנין אם לא יאמר מ"כ שדעת הדנין להוציא כדעת מהרש"ל ודעת האין דנן מתירין אף לכתחלה כלשון המרדכי ויש האוסרין הוא פשר דבר ומיני ומיני' תסתיים אבל באמת לא מצינו ג' דעות חלוקים ובשום מקום לא מצינו מראה מקום על יש האוסרין ועוד היה לי לומר שאף האין דנין לא אמרו רק לאפוקי מהדנין ואוסרים לעסוק עם הכותי כלל וי"ל אפי' יבוא לביתו או בפוגעו בו דוגמת דג אל מצודה הפרוס' מרחוק ודו"ק אף שאין דעת הסמ"ע כן והאין דנין מתירין זה אבל לילך לבית הגוי סברי דאסור אבל היש מתירין מתיר גם את זה וא"כ דעת היש אוסרין היינו הדעת האין דנין כמו לדעת מהרש"ל אבל האמת יעשה דרכו כאשר כתבנו בראשונה וכלשון המרדכי.
ומ"ש מכ"ת והשיב על הוכחתי מדעת הסמ"ע בסי' שפ"ו דס"ל דאין להוציא אפי' לדעת הדנין וכתב מכ"ת שהסמ"ע לא כתב כך רק לדעת האוסרין לא הדנין בזה לא ירד מכ"ת לתמצית כוונתי והכי קאמינא אי ס"ד דדעת הסמ"ע דהדנין דנין אף להוציא א"כ מדקחזינן דדעת הסמ"ע שם לפסוק אליבי' דכ"ע דאין להוציא ממון ומה ידבר לדעת הדנין אלא ע"כ ס"ל דאפי' הדנין ס"ל דאין להוציא והן הן האוסרין וקצרתי. בדברי בזה שם כמו בכמה דברים שם גם כאן וארז"ל הסכת הס ואח"כ כתת. עוד כתב מפשטי' דלישני' דדנין משמע אף להוציא אמת הוא וראי' מפורסמו' ממ"ש דנין דדיני קנסות בראש טור ח"מ יע"ש ודוקא היכא דכ' דנין סתמא אבל פה כתב דנין שאסור לאחרים וכו' פירושי מפרש ושבקי' דאיהו דחיק ומוקי נפשי'.
עוד עייל בדוחקא לפרש דנין אף שלא מן הדין רק למגרר מלתא והשעה צריכא לכך מה שלא הזכירו הפוסקים כלל ואין במשמעות הלשון וליכא מאן דפליג בזה אפילו האין דנין מודים וכ"כ בס"ס שפ"ח ואין מן הצורך להאריך בזה כי דחוי מעקרא הוא.
ומ"ש שירא להטריחני פן אומר מי ביקש וגו' הנה מנעורי אף שלא בקשתי לאשר שאלוני נדרשתי גם עתה על משמרתי אעמודה להשיב לשואלי דבר אפי' לקטן שבתלמידים מכ"ש לאשר כמוהו ירקח שמן משחת קודש בלול במקרא במשנה בש"ס ופוסקי' ובזה אקצר. ובורא ויוצר. אותו ינצר. מכל צר ומאוצר המנוצר.
חיים ושלום בלי מעצר: כ"ד אהו' כלבבו יאיר חיים בכרך: