חות יאיר/ח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ח
[עריכה]שאלה ממרחק באה אלי מלמדן מופלג חריף ובקי מילידי ק"ק ורנקפורט והשמטתי התחלתו בכתב כי הרב' בתארים ומסאני דרב מכרעאי לא בעינא. והתחלת דבריו בגוף המבוקש ז"ל בסי' תרפ"ז בטא"ח כתב הטור והוא מלשון הרמב"ם וז"ל ואין לך דבר וכו' שהמוצא מת מצוה קוברו ואח"כ קורא וז"ל המזרחי שכתב על דברי הר"ן שכתב דהא דמבטלינן עבודה מפני מגילה היינו שיש אחר כך זמן לעבודה אבל אין זמן לעבודה אין מבטלין עודה דאורייתא מפני מגילה דרבנן וכתב ע"ז הרא"ם וכן נראה מרמב"ם שכ' וז"ל חוץ מ"מ שאין לו קוברין שהפוגע בו וקוברו תחילה ואח"כ קורא דמשמע אי איכא שהות אין ואי לא לא דאל"כ ואח"כ קורא ל"ל. וכתב ב"י וכך פי' דבריו כיון שהרמב"ם סובר שמה שאמרו דמת מצוה ומגילה מ"מ עדיף היינו לענין קדימה אבל לא שתתבטל המגלה לגמרי. אם כן ה"ה דכשאמרו מבטלין עבודה מפני מגילה לא ביטול לגמרי קאמר רק לענין קדימה. עכ"ל ב"י יעיין מר באריכות. והנה לפענ"ד יש כאן מקום עיון ולישא וליתן תוך דבריהם של שני אבות עולם אלו ואערוך לפניו משפט. דקשה לי על הר"ן דפי' דעבודה ומקרא מגילה מגילה עדיף היינו רק לקדימה אבל אם ידחה אחד מהן שאין זמן לשניהם דחינן מגילה מפני עבוד א"כ מאי פריך הש"ס דמגילה ד"ג על בית ר' שהיו מבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגילה ק"ו מעבודה ועבוד' חמורה מת"ת והא כתיב וכו' וא"ר גדול ת"ת יותר מהקרבת תמידין וכו' ותי' הש"ז חילק בין ת"ת דיחיד או דרבים לשני הכי לענין קדימה עבודה עדיף מת"ת ושל בית רבי היו מבשלין ת"ת היינו לקדימה לשמוע מגילה בצבור ק"ו מעבוד' לר"ת נמי קדימה עדיף דאם יש פנאי לשניהם עבודה קדים. אבל ביטול לגמרי כמו ביהושוע שבטלו ישראל ת"ת ועבודה ת"ת חמור כמו שכתב הר"ן במגילה ועבודה דלענין קדימה מגילה עדיף ולענין ביטול עבודה עדיף ה"נ ת"ת ועבודה לענין קדימה עבודה עדיף ולביטול ת"ת חמור ולק"מ דהא גבי ת"ת נמי שייך קדימה אף שכתוב והגית בו יומם ולילה כמו שאכתוב לקמן בעזה"י.
ועוד קשה לי על הר"ן אם מגילה אינו דוחה עבודה לגמרי ועבודה נדחה מפני מ"מ לגמרי מלאחותו א"כ מאי קא מבעיא ליה לרבא מ"מ ומגילה הי מינייהו עדיף ע"כ מ"מ עדיף שדוחה עבודה לגמרי ומגיה אינו דוח' אותו לפי' הר"ן שהוא דרבנן ואינו דוחה עבודה שהיא דאורייתא. ואף שיש לתרץ דאבעי' ליה לרבא הי מינייהו עדיף לענין קדימה כסברת הרא"ם ובזה מצינו שניהם שווים דגם מגילה לענין קדימה עדיף מעבודה. אבל א"כ קשה היכא פשוט באמת מ"מ עדיף עכ נמי רק לקדימה. והיכא מייתי ראיי' מגדול כבוד הבריות עיין פירוש רש"י והתעלמת שנדחה ל"ת לגמרי. ועוד דבאמת אקשה למה לא ידחה מ"מ מגילה לגמרי אם הוא דוחה עבודה דאורייתא לגמרי מכ"ש מגילה דרבנן כמו שהקשו כל המפרשים. אלא ע"כ צ"ל דבמגילה ומכל מקום לא ס"ל להר"ן כרא"ם וס"ל דאיבעיא הוא לדחיה לגמרי ושפיר פשיט מכבוד הבריות שדוחה ל"ת לגמרי אם כן הדרי קושיא לדוכתי' לעניין דחי' פשיטא דמ"מ עדיף שדוחה עבוד' לגמרי ומגילה אינו דוחה לגמרי. ועוד קשה י לפי' סוגיות הש"ס דברכות דף כ' פריך הש"ס גבי כלאים לגמור מגדול כבוד הבריו' שדוחה ל"ת שבתורה ותירץ איסור מממון לא ילפינן. ופריך שם נמי לגמור מאחותו ותי' שב ואל תעשה שאני. יעיין שם מר באורך וא"כ לר"ן אני אקשה גבי מגילה שאסורא הוא ושב ואל תעשה היא מאי מבעי' ליה לרבא לגמור מאחותו כשם שדוחה מ"מ עבודה כך דוחה מגילה. ואדרבא קשה לי השתא דמייתי ראייה מגדול כבוד הבריות קשה האיך יליף איסור לבטל המגלה מממון. ועוד דשאני התם דכתוב והתעלמת וליכא למילף מיני' כמו שתירץ הש"ס בברכות. והנ"ל דמשום שתי קושיות אלו יצר ר"ן משיטת רש"י דפי' שדוחה ל"ת שבתורה היינו לא תוכל להתעלם לפרש שדוחה את ל"ת היינו לאו לא תסור וא"כ לק"מ דשם משמע דאפי' באיסור דוחה כבוד הבריות מדרבנן שהוא בכלל לא תסור ויליף שפיר איסור מממון היינו איסור דרבנן שס"ל לר"ן מגילה דרבנן אמנם שתי קושיות הראשונות צ"ע לפענ"ד לישבן. ואין רצוני להאריך בכפל הדברים כי לפני מר גלוין מטמרין מכ"ש דבר מתוך דבר:
וראיתי בס' מגיני ארץ במגן דוד סי' הנ"ל ס"ק ב' וז"ל על הר"ן וק"ל ע"ז דהא אמרי' מגילה עדיף מת"ת והתם בת"ת נדחה לגמרי וכו' שמה שילמוד אח"כ הוא מצוה בפני עצמו. וק"ו הוא דהא אמרינן בגמ' ת"ת עדיף מעבודה זהו תמצית דבריו. והנה לסברתו ק"ל עדיפא מיני' ה"ל למפרך כיון שהר"ן סובר מגילה אינו דוחה עבודה לגמרי א"כ האיך קאמר הש"ס של בית רבי היו מבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגיל' ק"ו מעבודה דהא גבי עבודה אינו אלא לקדימה. ומאי ראי' שידחה ת"ת שהוא לגמרי לדברתו הא עבודה גופא אינו נדחה ממגילה לגמרי לר"ן ודיו לבוא מן הדין וכו' אלא א"כ כיון שזה אינו קושיא קושיתו על הר"ן נמי אין בה ממש דהא דקאמר רבא מגילה עדיף היינו ע"כ רק לקדימה ואי משום דלא שייך בי' קדימה לסברתו זה ע"כ אינו דהא ע"כ ת"ח חייבים בקריאת המגילה דאל"כ הרי כל ישראל חייבים בת"ת וכיון שחייב ללמוד יום ולילה מגילה מי יקרא בה. אלא ע"כ פשיטא דחייבים במגילה וע"ז לא צריך רבא לאשמוע כן דמגילה עדיף לענין ביטול רק לקדימה שמחויב לבטל עכשיו בזמן קריאת הצבור ולקרות בצבור ובזה קאמר מגילה עדיף. בשלמא בת"ת דרבים דפטורים ממגילה שפיר יכול לומר. אבל אפילו כל יחיד שלומד תורה יהיה פטור ממגילה מי יקרא מגילה שקבלנו לקרותה ורבא ע"כ ביחיד איירי דקאמר מגילה עדיף מדסמכו של בית רבי והש"ס תירץ לעיל הא דרבים וא"כ של בית ר' יחיד הוא וא"כ אם לענין בטול פשיטא דמגילה עדיף אלא ע"כ לענין קדימה קאי וזה נראה לי נכון בס"ד. ומאי דקאמר מגן דוד עוד וק"ו הוא דבגמ' הא אמרינן דעבודה קיל מת"ת שרי לי' מארי דבש"ס דאמרי' ת"ת עדיף ע"כ ת"ת דרבים קאמר לסוגיות ה"ס המעיין שם אבל דיחיד מגילה עדיף מת"ת וחייב לקרותה בצבור דעל החיוב פשיטא בעי למימר. והוי דומיא דעבודה. וא"כ משום השגה זו אפשר שדברי הר"ן שרירין וקיימין אבל מה שכתבתי צ"ע:
והנה נזכרתי הלכה להביא ראי' דבת"ת נמי שייך קדימה ולא ביטול ועיין בב"י סי' ע' גבי ק"ש וז"ל ואפשר דרבינו סובר דהא דאמרינן מי שלומד תורה לרבים אינו מפסיק דוקא כשהוא בענין שאם יפסיק לק"ש יתבטלו אע"כ ולא יוכלו ללמוד וכו' ולפי מעכשיו אינו מצוי שיתבטלו בהפסקות לק"ש לא חשש רבינו לכתבו עכ"ל. ויש לדקדק כיון דת"ת דרבים עדיף מק"ש כדמשמע שם בהרא"ש אפילו אם לא יתבטל אח"כ נמי לא יפסיק דע"כ מבטל ת"ת בשעה זו שצריך להפסיק. אלא כיון שיכול ללמוד אח"כ זה לא מקרי ביטול וה"נ ילמוד אחר המגילה וק"ל. ואף שיש לדחות דהתם אינו מחויב ללמוד עמהם יום ולילה וא"כ מצי להשלים אחר הק"ש מש"כ בלימוד עצמו כמו כאן מחויב יום ולילה ולא שייך תשלומין. דא"כ מ"מ קשה למה לא כתב הטור דרבים העוסקים בתורה אינם מפסיקין לק"ש. אלא ע"כ אף רבים אם יוכלו ללמוד אח"כ צריך להפסיק דאין זה מקרי בטול וה"נ במגילה ילמדו אח"כ ולא הוה אלא כמו קדימה כמו שסובר הר"ן דלא כמגן דוד. וזה נ"ל סמך לדברי מגן אברהם סי' הנ"ל ס"ק ג' שכתב ומ"מ צריכין לקרות המגילה דלכאורה אין זה אלא דברי נביאות דמש"ה לא משמע כלום אלא כמו שכתבתי. וא"כ אדרבא מוכח מכאן דהר"ן ע"כ סובר דבת"ת נמי שייך קדימה דאל"כ האיך סמכו של בית רבי ק"ו מעבודה זה איירי לקדימה ובת"ת הוה ביטול לגמרי. וא"כ מאי מקשה ועבודה חמורה מת"ת וכו' לשני כדלעיל דיש חילוק נמי כסברתו לענין קדימה עבודה עדיף ולענין ביטול ת"ת עדיף: 5 והשתא אבוא לביאור דברי המזרחי שכתב דמ"מ אינו דוחה מגילה לגמרי הדין עמו דקשה ליה כל קושיו' הנ"ל לכך ס"ל במגילה שהוא דברי קבלה והוא ממש דאורייתא כמו שכ' ב"י בשם ר"ת סי' תקנ"ד הביאו מגן דוד י' תרפ"ז. וא"כ מגיל' שהוא דאורייתא ואית בי' פרסומא ניסא דוחה עבודה לגמרי ושל בית רבי היו מבטלין. הוא כפשוטו אפילו לסברת מגן דוד שפיר ק"ו מעבודה שביטל לגמרי וא"כ כל קושיות מתורצים מאיליו ואין מן הצורך להאריך. וא"כ השתא שפיר אבעי' לי לרבא כיון דמגלה דוחה עבודה לגמרי ומ"מ דוחה עבודה לגמרי בשנים אלו הי מנייהו עדיף ולא יכול ללמוד מלאחותו דאדרבה מגילה נמי דוחה עבודה לגמרי וא"כ ע"כ השתא כיון דמ"מ ידחה מגילה דאורייתא לא יכול למיפשט מגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת כמו שכתב הר"ן דלא נשמע דכבוד הבריות ידחה דאורייתא ואדרבה שאני התם דכתיב והתעלמת וא"כ צריך לפרש כרש"י שדוחה ל"ת דאוריי' והשתא קשה האיך פשוט אסור מממון כמו שתי' הש"ס דברכו' ותוס' ב"מ דף ל' לכך כתב הרא"ם שאינו נפשט שדוחה אותו לגמרי ולעשות איסור רק לקדימה משום כבוד וזה שפיר פשוט. ויעיין מר בשיטת הרא"ם נראה לי בהכרח ברור היטב ומתורץ הכל דבר דבר על אופנו. רק יש סור מגילה הוא ממש דאורייתא כר"ת שהבאתי לעיל דלא כהר"ן. ומה שכתב הרא"ם על דברי הר"ן וכן נראה מרמב"ם היינו שפירש נמי מ"מ עדיף לענין קדימה כמו שפי' הר"ן מגילה ועבודה רק לקדימה אבל לדינא ס"ל מגילה דאורייתא דוחה עבודה נמי לגמרי. ושפיר אבעי' לרבא ומה תי' ממון לאיסור אלא ע"כ לענין קדימה פשוט ודו"ק. והשתא מה שכתב במגן דוד ס"ק ב' ק"ל דהא פשטינן מגדול כבוד הבריות שדוחה לגמרי שם ע"כ מגילה נמי נדחה ממ"מ לגמרי וק"ו דהא מגילה אינו אלא מדברי סופרים במחילה איך לא חשש לתי' הש"ס דברכות איסור מממון לא ילפינן. ואם נפשך לומר כמו שכתבתי בהר"ן שהוא דרבנן א"כ אינו דוחה עבודה לגמרי וקשה לי' לרא"ם כל הקושיות שהקשתי על הר"ן אלא ע"כ צ"ל שהוא דאורייתא ופשוט רק לקדימה ודו"ק. ולפי הנ"ל דברי הש"ע הם תמוהים שכתב סברת הר"ן גבי עבודה ומגילה וסברת הרא"ם גבי מ"מ ומגילה וב' סברות אלו לא יתאימו יחד וצ"ע. עד כאן דברתי באקראי בעלמא דרך פלפול ומכ"ת שהוא שרו של אש דת למו נגלה כל רזי דאורייתא יודיעני אם יש ממש בדברים ומקור הדין עם מי ושכרו יהיה כפול משמים: