חות יאיר/ו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ו[עריכה]
טיהרא עילאה וכו' ה"ה אב"ד ור"מ כמהר"ר חיים נ"י.
הנה עתה באתי בדברים אלו שאינן ראוי' להעלות על שלחן מלכים והסבה הקרובה לגרמת הזמן אשר לבי בל עמי להוציא דבר מחשב תחת קנה רצוצי בנחוצי ולא כן ידמה מכ"ת סבה אחרת כ"א זאת. וחי נפשי שדברי מכ"ת ערבו עלי מאד ותמיד תהלתו בפי וזכרונו הטוב לא יזוז ממני לעולם. ומי יתן ונהי' יחד בקירוב בישרא דתורא ארישא דסכינא אשר סר כבוד תורתו לנפשו ויהי' בפי כדבש וכחלב תחת לשוני את אשר אקוה שיהי' בקרוב זמן כאשר ראיתי בכתבו. והנה על דא ודאי ק אזהיב אנפי מחדוה אשר ראיתי השגתי הקלושה רצוי' לפני הוד רום מעלתו על מילתי הלביש יקרי' אשר כן דרך דרברבן מסבירים פנים לקטנים כמוני אשר על כן לראות פניו פללתי להציג לפניו גרגר אחת או שתים הקשים עלי בדיני ממונות. ואם בעיונו הרמה יתפרשו היטב יטיב נא עמי להודיעני. והנה האחת אשר מצאתי בב"מ דף ל"ב ע"א ת"ר מנין שאם אמר לו אביו כו' טעמא דכתב כו' ואמאי האי עשה והאי עשה ול"ת כו' ופירש"י ז"ל אבידה עשה ול"ת היא השב תשיבם לא תוכל להתעלם ע"כ. והנה תמיה לי מאד על דבריו אלה דמאי קושיא הלא אפשר להמציא באבידה דלא יעבור כ"א על ל"ת לחוד כי הא דאיתא בש"ס בב"מ דף כ"ו ע"ב ואמר רבא ראה סלע כו' המתין לה עד שנתיאשו הבעלים דאזי אינו עובר אלא על ל"ת דלא תוכל להתעלם. וא"כ ה"א דלציית לי' לכך כתיב את שבתותי למעוטי. עוד אחת היא אשר אמרתי להעלות לפניו מהא דאיתא בדף הקודם לזה בסוגיא דמצא חמור ופרה רועים בדרך דמתרץ רבא ומחלק בין אבידת גופא ובין אבידת קרקע ומסיק הש"ס ותיפוק לי' משום אבידת גופא דדלמא קטלו לה ומשני באתרא דמתרו והדר קטלו ופריך ודלמא אתרו בה ומשני אי אתרו בה ולא אזדהרו בה ודאי אבידה מדעת היא ע"כ. והנה הטור פסקי בסי' רס"א וחזיתי לע"ד תיוהא בדבריו עי הביא דברי הרמב"ם ז"ל וז"ל וכתב הרמב"ם אע"פ שאין לרואה ליטלה לעצמו מ"מ אין חייב ליטפל בה וכן כתב הרמ"ה ואין נראה כן דאבידה מדעת הוה הפקר ע"כ. וראיתי ולא אבין דעת רבינו הטור דרצה לנוד מדברי הרמב"ם והרמ"ה במקום הלזה אשר ודאי א"א לנוד מדבריהם דהלא פשטא דהש"ס לעין הרואה איננה נותנת רשות להרואה ליטלה לעצמו דאיך יטלנה לעצמו והלא הרואה אינו יודע אי אתרו בה כבר אי לאו רק דממ"נ אין הרואה חייב להטפל בה דאי לא אתרו בה א"כ לא קטלו לה ואי אתרו בה מח"ש שאינו חייב להטפל בה דהלא אבידה מדעת היא ואי הוה ידע בה המוצאה דכבר אתרו בה הוה לי' רשות ליטלה לעצמו וא"כ מכ"ש שאינו חייב להחזירה אבל ודאי באמת זה לא יעלה על דעת אדם דהרואה רשאי ליטלנה לעצמו דהלא אינו יודע ודאי אם כבר התרו בה יעיין מכ"ת ויראה כי דברי נכונים ולא ראיתי אחר מכל מפרשי הטור וש"ע אשר העלה זאת על לבו: