חוק אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח
חוק אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח מתוך
חוק אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח, תשי״ד–1954
הגדרות
בחוק זה –
”ההחלטות בדבר החברוּת“ – החלטותיהן של מועצות הנגידים של הקרן ושל הבנק בדבר התנאים והכללים לחברוּתה של מדינת ישראל בקרן ובבנק, שכוחן יפה מיום ז׳ בשבט תשי״ד (11 בינואר 1954), והן ניתנות בתוספת לחוק זה.
תחולה
משעה שאמנת הקרן ואמנת הבנק יהיו חתומות בשם מדינת ישראל יחולו הוראות הסעיפים הבאים.
תשלומים לקרן ולבנק
שר האוצר מורשה בזה לגייס בשם המדינה, על ידי מילוות או באופן אחר, ולשלם בשמה לקרן ולבנק את הסכומים שיש לשלם מזמן לזמן על־פי ההחלטות בדבר החברוּת ועל־פי אמנת הקרן ואמנת הבנק.
הוצאת שטרי התחייבות
שר האוצר מורשה בזה, בהתאם לסימן ג׳ סעיף 5 של אמנת הקרן וסימן ה׳ סעיף 12 של אמנת הבנק, להוציא בשם המדינה שטרי חוב שאינם ניתנים להעברה, או שטרי התחייבות בדומה לכך, שלא ישאו ריבית ויהיו משתלמים עם הדרישה בערכם הנקוב.
ייצוג [תיקון: תשע״ח]
(א)
שר האוצר ייצג את המדינה בכל עניין הנוגע לחברות המדינה בבנק.
(ב)
בנק ישראל ייצג את המדינה בכל עניין הנוגע לחברות המדינה בקרן.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשל״ט]
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא יתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצוען של הוראות אמנת הקרן ואמנת הבנק ולמילוי התחייבויותיה של המדינה על פיהן ובמיוחד בענין המעמד, החסינויות וזכויות היתר של הקרן ושל הבנק, של נגידיהם, מנהליהם וחליפיהם, של חברי ועדות הקרן ושל הנציגים לישיבות המועצה המנהלת שלה, של יועציהם של כל אלה, וכן של פקידי הבנק והקרן ועובדיהם, ובענין הוראות אמנות הקרן בדבר שלילת תקפם של הסכמי חליפין מסויימים.
תוספת
(סעיף 1)
קרן המטבע הבינלאומית
התנאים שבהם תתקבל ישראל כחברה בקרן
הואיל וממשלת ישראל הגישה ביום 25 בספטמבר 1953, בקשה להתקבל כחברה בקרן המטבע הבינלאומית בהתאם לסעיף 2 לסימן ב׳ מפרקי ההסכם של הקרן;
והואיל ולפי סעיף 21 לתקנות הקרן התייעצה מועצת ההנהלה עם נציגי הממשלה האמורה והסכימה בדבר התנאים שלדעתה תרצה מועצת הנגידים לקבוע אותם לשם קבלת המדינה האמורה כחברה בקרן.
על כן מחליטה בזה מועצת הנגידים, לאחר שעיינה בהמלצות מועצת ההנהלה, כי ישראל תתקבל כחברה בקרן בתנאים אלה:
1.
הגדרות:
(א)
”קרן“ – קרן המטבע הבינלאומית.
(ב)
”פרקי ההסכם“ – פרקי ההסכם של הקרן.
(ג)
”דולרים“ – דולרים של ארצות־הברית, שמשקלם וצריפותם הם כפי שהיו ביום 1 ביולי 1944.
(ד)
”חבר“ – חבר הקרן.
2.
מכסה:
המכסה של ישראל תהיה 4,500,000 דולרים.
3.
דמי חתימה:
דמי החתימה של ישראל יהיו בשיעור המכסה שלה, ולא פחות מ־25% מדמי החתימה ישולמו בזהב והיתרה במטבע ישראל.
4.
תשלום דמי החתימה:
החלק של דמי החתימה המשתלם בזהב ישולם לא יאוחר מהיום בו ייחתמו פרקי ההסכם בשם ישראל. אם ישראל לא תרכוש את החברוּת בקרן, תחזיר לה הקרן את הזהב ששילמה כאמור. החלק הנותר של דמי החתימה, שאינו משתלם בזהב, ישולם לפני תום יום השלושים מיום שהוסכם על השווי הנקוב הראשיתי של מטבע ישראל, כאמור בפסקה 5 להלן.
5.
קביעת השווי הנקוב:
תוך שלושים יום מיום שהקרן תדרוש זאת, תודיע ישראל לקרן את השווי הנקוב של המטבע שלה, המבוסס על שערי החליפין הנוהגים בתאריך שבו נעשית ישראל חברה בקרן; ותוך ששים יום מיום שתקבל הקרן את ההודעה בדבר השווי הנקוב, יסכימו ביניהם ישראל והקרן בדבר השווי הנקוב הראשיתי של המטבע; בתנאי שהקרן רשאית להאריך את תקופת ששים הימים, ושיראו את ישראל כאילו הסתלקה מהקרן אם לא הושג הסכם בדבר השווי הנקוב כתום התקופה המוארכת. בתקופה שבין קבלת החברוּת ובין קביעת השווי הנקוב הראשיתי בהתאם לאמור בפסקה זו, לא תשנה ישראל את שערי החליפין שלה, הנוהגים בשעת קבלת החברוּת, בלי הסכמת הקרן לאחר התייעצות קודמת.
6.
עסקאות חליפין עם הקרן:
ישראל לא תעסוק בעסקאות חליפין עם הקרן לפני תום שלושים יום מיום שהוסכם על השווי הנקוב של המטבע שלה, בהתאם לפסקה 5 לעיל, ולאחר שדמי החתימה שלה שולמו במלואם.
7.
מסירת הצהרה וידיעות:
לפני שישראל תקבל עליה חברוּת בקרן, תצהיר לפני הקרן כי נקטה בכל הפעולות הדרושות לשם חתימת כתב הקבלה והפקדתו ולשם חתימת פרקי ההסכם, כאמור בפסקה 8(א) ו־(ב) של החלטה זו, וישראל תמציא לקרן אותן הידיעות שתדרוש הקרן בקשר לפעולות אלה.
8.
קיבול חברוּת:
לאחר שהקרן תודיע לממשלת ארצות הברית של אמריקה כי ישראל מילאה אחרי התנאים שנקבעו בפסקה 7 להחלטה זו, תהיה ישראל לחברה בקרן החל מהתאריך שבו תמלא ישראל אחרי הדרישות הבאות:
(א)
ישראל תפקיד בידי ממשלת ארצות הברית של אמריקה כתב האומר כי היא קיבלה עליה, בהתאם לחוקיה, את פרקי ההסכם ואת כל התנאים שנקבעו בהחלטה זו, וכי נקטה בכל האמצעים שיאפשרו לה לבצע את כל התחייבויותיה לפי פרקי ההסכם ולפי החלטה זו;
(ב)
ישראל תחתום על הטופס המקורי של פרקי ההסכם, השמור בארכיון ממשלת ארצות הברית של אמריקה.
9.
הגבלת המועד לקיבול החברוּת:
הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח
התנאים שבהם תתקבל ישראל כחברה בבנק
הואיל וממשלת ישראל ביקשה להתקבל כחברה בבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח, בהתאם לסעיף 1(ב) לסימן ב׳ מפרקי ההסכם של הבנק.
והואיל ולפי סעיף 20 לתקנות הבנק הגישו המנהלים, לאחר שהתייעצו עם נציגי ממשלת ישראל, את המלצותיהם למועצת הנגידים בדבר בקשת המדינה האמורה להתקבל כחברה בבנק.
על כן מחליטה בזה מועצת הנגידים לאחר שעיינה בהמלצות המנהלים, כי ישראל תתקבל כחברה בבנק בתנאים אלה:
1.
הגדרות:
(א)
”בנק“ – הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח.
(ב)
”פרקי ההסכם“ – פרקי ההסכם של הבנק.
(ג)
”דולרים“ – דולרים של ארצות הברית, שמשקלם וצריפותם הם כפי שהיו ב־1 ביולי 1944.
(ד)
”דמי חתימה“ – סטוק ההון של הבנק, שחבר חתם עליו.
(ה)
”חבר“ – חבר בבנק.
2.
דמי חתימה:
משקיבלה עליה ישראל חברוּת בבנק, תחתום על 45 מניות מסטוק ההון של הבנק, בשווי נקוב של 100,000 דולרים כל מניה.
3.
חברוּת בקרן:
לפני שישראל תקבל עליה חברוּת בבנק תקבל עליה חברוּת בקרן המטבע הבינלאומית ותהיה לחברה בה.
4.
תשלומים בשעת החתימה:
(א)
לפני שישראל תקבל עליה חברוּת בבנק, תשלם לבנק –
(1)
זהב או דולרים של ארצות הברית כדי 2% מדמי חתימתה;
(2)
סכום במטבע ישראל, שלפי שער החליפין הנוהג יהיה שווה בערכו ל־18% מדמי חתימתה.
(ב)
ישראל תסכים, שאם תציע לשלם בזהב חלק כלשהו מהתשלום הנדרש בפסקה (א)(1) לעיל, תהיה לבנק הזכות לפסול זהב שהבנק לא יוכל, לפי דעתו, למכרו באופן חפשי וללא תנאי לחברים המבקשים אישור או הוכחה אחרת בדבר מקור הזהב שהם קונים.
5.
מסירת הצהרה וידיעות:
לפני שישראל תקבל עליה חברוּת בבנק, תצהיר לפני הבנק כי נקטה בכל הפעולות הדרושות לשם חתימת כתב הקבלה והפקדתו ולשם חתימת פרקי ההסכם, בהתאם לאמור בפסקה 6(א) ו־(ב) להחלטה זו, וישראל תמציא לבנק אותן הידיעות שידרוש הבנק בקשר לפעולות אלה.
6.
קבלת חברוּת:
לאחר שהבנק יודיע לממשלת ארצות הברית כי ישראל
(1)
שילמה את התשלומים הנדרשים בפסקה 4 להחלטה זו;
(2)
מסרה את ההצהרה הדרושה בפסקה 5 להחלטה זו;
(3)
המציאה את הידיעות שדרש הבנק בהתאם לאמור בפסקה 5, ולאחר שישראל תהיה לחברה בקרן המטבע הבינלאומית,
תהיה ישראל לחברה בבנק, כשדמי חתימתה הם כפי שנקבעו בפסקה 2 להחלטה זו, החל מן התאריך שבו תמלא ישראל אחרי הדרישות הבאות:
(א)
ישראל תפקיד בידי ממשלת ארצות הברית כתב האומר כי היא קיבלה עליה, בהתאם לחוקיה, את פרקי ההסכם וכל התנאים שנקבעו בהחלטה זו, וכי נקטה בכל האמצעים שיאפשרו לה לבצע את כל התחייבויותיה לפי פרקי ההסכם ולפי החלטה זו;
(ב)
ישראל תחתום על הטופס המקורי של פרקי ההסכם השמור בארכיון ממשלת ארצות הברית של אמריקה.
7.
הגבלת המועד לקבלת החברוּת:
נתקבל בכנסת ביום כ״ח באייר תשי״ד (31 במאי 1954).
- משה שרת
ראש הממשלה - לוי אשכול
שר האוצר - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.