חוקת סוריה (2012)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוקת הרפובליקה הערבית הסורית


תרגום לעברית מאתר סוכנות הידיעות הערבית הסורית.

הערה - התרגום מאיכות ירודה ונפוצות בו שגיאות כתיב וטעויות סופר. תיקונים להן, ואף נוסחים חליפיים אם הנוסח המקורי שגוי מעבר ליכולת תיקון, מובאים בהערות.


התרבות הערבית הסורית, שהיא חלק מהתרבות האנושית, התעמתה במרוצת ההיסטוריה הארוכה שלה עם אתגרים ענקיים שנסו לשבור את הרצון שלה ולהכניעה להגמוניה הקולוניאלסטית אבל בהישענה על יכולתה העצמית והיצרנית הייתה מיישמת את התפקיד שלה בבניתה של התרבות האנושית.

הרפובליקה הערבית הסורית גואה בהשתיכותה לאומה הערבית, ובהיות עמה חלק שאינו נפרד מהאומה הערבית, וממחישה את ההשתיכות הזאת בתוכניתה הלאומית והפן ערבית, ובעבודתה לתמוך בשתוף הפעולה בין הערבים במטרה לחזק את האנטגרציה ולהגשים את האחדות של האומה הערבית.

הרפובליקה הערבית הסורית רואה בשלום ובביטחון הבינלאומיים כיעד עקרוני וכאופציה אסטרטגَית ופועלת כדי להגשים אותם תחת המטריה של החוק הבינלאומי ושל ערכי החוק והצדק.

תפקידה של סוריה בזירה האזורית ובזירה הבינלאומית התעצם במהלך העשורים האחרונים, וכתוצאה הוגשמו הרבה שאיפות והשגים אנושיים ולאומיים בכל התחומים, ובכך היה לסוריה מעמד מדיני חשוב בהיותה הלב הפועם של האומה הערבית, חזית העמות מול האויב הציוני, ומי שהוא בעיקר מאמץ את ההתקוממות נגד פריסת ההגמוניה הקולוניאלסטית במולדת הערבית ונגד ההשתלטות על נכסיה והאוצרות שלה.

המאבק ארוך הימים של עמנו, וההקרבות שלו למען עצמאותו, התעוררותו ואחדותו הלאומית פלסו את הדרך לקראת בניתה של המדינה החזקה ולקראת חזוק ההתלכדות בין העם לבין הצבא הערבי הסורי שהוא העריב הראשי והמגן על רבונות, ביטחון, יציבות, ואחדות, אדמות המולדת, ובכך נוסד הבסיס האיתן למאבקו של העם למען שחרור כל השטחים הכבושים שלו.

החברה הסורית בכל מרכיביה ובעזרת מוסדותיה והארגונים העממיים המדיניים והחברתיים שלה הצליחה לקצור השגים שהוכיחו את עומק התרומה לתרבות המתגלמת בהתנהגותה ואת הקשיחות של רצונה ויכולתה להסתגל עם השנויים [לשינויים], והצליחה ליצור את האווירה הנאותה לשמור על תפקידה ככוח היסטורי פעיל בתהלוכה של התרבות האנושית.

כבר מהתחלתה של המאה העשרים ואחת, סוריה כעם וכמוסדות עמדה מול אתגרי הפיתוח וההחדשות בצל תנאים אזוריים ובינלאומיים קשים שאימו על הרבונות הלאומית שלה, דבר שדחף להכין את החוקה הזות כבסיס לחזוק מדינת החוק.

הכנתה של החוקה באה כדי להכתיר את המאבק של העם למען החופש והדמוקרטיה, וכדי להגשים את ההישגים ולהיענות לשינויים ולהיות מורה דרך לארגן צעדיה של המדינה לקראת העתיד ולנתב פעילות המוסדות שלה, ולהיות המקור להליכיה, וזאת בהתאם לשורה של עקרונות יסודיים המנציחים את העצמאות, הרבונות, ושלטון העם המבוסס על הבחירות ועל הפלוראליזם המדיני, והמפלגתי, ועל הגנת האחדות הלאומית, ההגיון התרבותי, החרויות הכלליות, זכויות האדם, הצדק החברתי, שוויון, ושווי התנאים באזרחות, ובריבונות החוק, בצורא שבה, החברה והאזרח יהיו כמטרה וכיעד שלמענם יושקע כל מאמץ לאומי והשמירה על כבודם תהיה כממד הקוביע את התרבות של המולדת ואת הכבוד של המדינה.

החלק הראשון: כללי היסוד

הפרק הראשון: הכללים המדיניים

1.
(1)
הרפובליקה הערבית הסורית היא מדינה דמוקרטית בעלת רבונות מלאה, בלתי ניתנת לחלוקה, ואסור לוותר על שום חלק מאדמותיה, והיא חלק מן המולדת הערבית.
(2)
העם של סוריה [העם הסורי] הוא חלק מהאומה הערבית.
2.
(1)
המשטר במדינה הוא משטר רפובליקני.
(2)
הרבונות היא של העם, שאין לפרט או לקבוצה לטעון לעצמם את הזכות לשלוט בה, והיא מושתתת על עקרון שלטון העם בעצמו.
(3)
העם יישם את הרבונות לפי הצורות והגבולות הכלולים בסעיפי החוקה.
3.
(1)
הדת של נשיא הרפובליקה היא הדת האסלמית.
(2)
ההלכה האסלמית [השריעה] היא המקור הראשי של התחוקה [לחקיקה].
(3)
המדינה תכבד את כל הדתות ותערוב לחופש הפולחן שלו [שלא] יפר את הסדר הכללי.
(4)
המצבים הפרטיים של העדות הדתיות, יהיו שמורים ומוגנים.
4.

השפה הערבית היא השפה הרשמית של המדינה.

5.

בירת המדינה היא עיר דמשק.

6.
(1)
דגל הרפובליקה הערבית הסורית מורכב משלושה צבעים:

האדום, הלבן והשחור, ובתוכו שני כוכבים בעלי חמש זוויות בצבע ירוק, צורתו מאורכת, רוחבו הוא כשליש האורך שלו ומחולק על פי שלושה חלקים מאורכים ושווים, החלק העליון הוא האדום, ובאמצע החלק הלבן והחלק התחתון הוא החלק השחור, ושני הכוכבים באמצע של החלק הלבן.

(2)
החוקה קובעת את הסמל של המדינה, את ההימנון הלאומי שלה ואת הסעיפים הקשורים בכל אחד מהם.

סמל המדינה והמנונה הם כמתואר וכמפורט בחוק.

7.

שבועת האמונים לפי החוקה תהיה בצורה זו:

“אני נשבע באלוהים הגדול לכבד את החוקה של המדינה חוקיה ואת המשטר הרפבליקני שלה, להגן על האנטרסים והחרויות של העם, לשמר על רבונות המולדת עצמאותה וחרותה, ולהגן גם על שלימות אדמותיה, ולפעול למען הגשמת הצדק החברתי, ולמען הגשמת האחדות של האומה הערבית“.

וזה נוסח שבועת האמונים החוקתית:

”אני נשבע באל הכול יכול לכבד את חוקת המדינה, את חוקיה ואת משטרה הרפובליקני, להגן על אינטרסי העם וחירויותיו, לשמור על ריבונות המולדת, עצמאותה, וחירותה, להגן על שלמותה הטריטוריאלית, ולפעול למען הגשמת הצדק החברתי ואחדות האומה הערבית“.

8.
(1)
המשטר המדיני מבוסס על עקרון הפלוראליזם המדיני, וישום השלטון מתקיים בצורה דימוקרטית דרך משאלי העם.
(2)
המפלגות הפוליטיות בעלות הרישיונות והגושים הפרלמוטריים משתתפים בפעילות המדינית – לאומית, מתוך מחויבות לכבד את כללי הרבונות הלאומית והדימוקרטיה.
(3)
החוקה תארגון את הכללים ואת ההליכים של הקמת המפלגות הפוליטיות.
(4)
אסור לבציע שום פעילות פוליטית ולהקים מפלגות או גושים פוליטיים על בסיס דתי, עדתי, שבטי, אזורי, או מקצועי בהסתמך על אפליה בגלל מין, גזע אתני או צבע.
(5)
אסור לנצל את התפקיד הציבורי או כספי התקציב הכללי למען אינטרס מדיני מפלגתי או אלקטורלי.
9.

החוקה תערוב לשמירה על הגיוון התרבותי של החברה הסורית על כל מרכיביה ורבוי נספחיה, בהיותו תרבות לאומית המחזקת את האחדות הלאומית במסגרת האחדות של אדמות הרפובליקה הערבית הסורית.

הארגונים העממיים, האגודים המקצועיים, והתאגידים הם רשויות המאגדות אזרחים למען פתוח החברה והגשמת האנטרסים של חבריהם, והמדינה ערבה לעצמאותן, ולישום הבקורת העממית על פעילותן, וגם להשתתפותן ברוב המגזרים והמועצות הנזכרות בחוק, במישורים העוזרים להן בהגשמת ועדיהן ובהתאם לתנאים שקוביע החוק.

הצבא והכוחות המזוינים מוסד לאומי האחראי להגנה על שלימות אדמת המולדת ורבונותה ואזורית, והוא משרת את האנטרס של העם ומגן על מטרותיו ועל ביטחונו הלאומי.

המועצות הנבחרות בצורה דימוקרטית אם בזירה הלאומית ואם בזירה המקומית הן מוסדות שהאזרחים מישמים דרכן את התפקיד שלהם במישור, הרבונות, בנית המדינה והנהגת החברה.

הפרק השני: הכללים הכלכליים

(1)
הכלכלה הלאומית נבנת בעיקר על פתוח הפעילות של המשק הצבורי והפרטי על ידי תוכניות כלכליות וחברתיות שמטרתן להעות את ההכנסה הלאומית, פתוח היצור, העלאת רמת החיים של הפרט, והבטחת העבודה.
(2)
המדיניות הכלכלית של המדינה תעשה להבטיח את הצרכים העיקריים של החברה ושל התושבים גרך הגשמת הפתוח הכלכלי והצדק החברתי כגי להגיע לפתוח המלא, המאוזן והמתמיד.
(3)
המדינה תבטיח הגנה ליצרנים ולצרכנים, תעניק חסות למסחר ולהשקעות, תמנע את המונופולציה בתחומי הכלכלה השונים, תעשה למען פתוח כוח היצירה, ותגן על כוח העבודה בצורה שתשרת את המשק הלאומי.

אוצרות הטבע, המתקנים, המוסדות והמשק הכלכלי הם רכוש צבורי שהמדינה תשקיף על ההשקעות בו ועל נהולו לטובת כל הצבור, וחובה על האזרחים להגן עליו.

(1)
הבעלות הפרטית אם קבוצתית ואם של היחיד, מוגנת בהתאם לכללים הבאים:
(א)
ההפקעה של הכספים אסורה.
(ב)
הבעלות הפרטית לא תישלל אלא לטובת הצבור, ובהתאם להחלטה ממשלתית ובתמורה לפצוי צודק על פי החוק.
(ג)
ההפקעה הפרטית לא תוטל אלא לפי פסק דין של בית המשפט.
(ד)
ההפקעה הפרטית יכולה להיות בגלל תנאי מלחמה ובגלל אסונות ובהתאם להחלטה חוקית ובתמורת פצוי צודק.
(2)
הפצוי צריך שיהיה שווה לערך האמיתי של הרכוש.

על פי החוק יקבע סף המקסימום של הבעלות לגבי האדמות החקלאיות ולגבי ההשקעות בחקלאות בצורה שתבטיח הגנה לפלח ולעובד בחקלאות מפני סוגי הנצול ותבטיח הגדלת התפוקה.

זכות הירושה מוגנת לפי החוק.

(1)
הטלת המסים, הדמויות והעלות תהיה רק לפי החוק.
(2)
חוק המסים יסתמך על יסודות צודקים והמסים יבואו בשעורים שיתאימו לכללי השוויון והצדק החברתי.

הפרק השלישי: הכללים החברתיים

החברה ברפובליקה הערבית הסורית מורכבת על פי כללי הסולידריות, האנטגרציה והשמירה על עקרונות הצדק החברתי, החופש, של כל פרט.

(1)
המשפחה היא הגרעין של החברה והחוק שומר על הרכבה ומחזק את הקשרים שלה.
(2)
המדינה תגן על הנשואים, תעודד אותם, ותפעל יהסיר מדרכם את המכשולים החומרים והחברתיים המעיקים עליהם, תגן על האימהות ועל הילדות, תחוס על הדורות ועל הנוער ותבטיח להם התנאים הנאותים לפיתוח יכולותיהם.

ההקרבה למען המולדת היא ערך עליון, והמדינה תחוס על משפחות החללים בהתאם לכללי החוק.

(1)
המדינה תחוס על כל אזרח ועל משפחתו בשעות החרום, ובמקרי המחלה, הנכות, היתום והזקנה.
(2)
המדינה תגן על בריאותם של התושבים ותבטיח להם האמצעים להגנה מפני מחלות, ולטפול הרפואי.

המדינה תבטיח לאשה את כל התנאים שיאפשרו לה להגיש תרומה פעילה ומלאה לחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, והתעשה להסיר את כל המגבלות שימנעו פתוחה והשתתפותה בבנית החברה.

המדינה בשתוף פעולה עם החברה תערוב להסיר את הסבל שנגרם כתוצאה מאסונות הטבע.

החנוך, הבריאות, והשירותים החברתיים הם יוסדות עיקריים לבנין החברה, והמדינה עושה כדי להשיג פתוח מאוזן בין כל המחוזות של הרפובליקה הערבית הסורית.

(1)
השרות הצבורי חובה וכבוד, מטרתו היא להגשים את האינטרס הכללי ולשרת את העם.
(2)
האזרחים שווים במילוי תפקידי השרות הצבורי, והחוק הוא שיקבע את התנאים למינוי בתפקידים, ואת החובות המוטלים המנויים.

הגנת הסביבה היא אחראיות של המדינה והחברה, והיא חובה של כל אזרח.

הפרק הרביעי: כללי החנוך והתרבות

מערכת החינוך והתרבות בנויה כדי לגדל דור שיהיה דבק בזהותו, בתרבותו, בהשתייכותו ובאחדות הלאומית שלו.

(1)
החנוך הוא זכות שאותו מבטיחה המדינה בחינם בכל השלבים שלו והחוק מארגן את המקרים שבהם יהיה החנוך בשכר באונברסיטאאות ובמכונים הממלכתיים.
(2)
החנוך הוא חובה עד לסוף שלב החנוך היסודי, והמדינה עודה כדי להאריך מחויבתו לשלבים אחרים.
(3)
המדינה תפקיח על החנוך ותנתב אותו כדי להשיג את החבור בינו לבין צורכי החברה ודרישות הפתוח.
(4)
החוק מארגן פקוח המדינה על מוסדות החנוך הפרטי.

התרבות הספורטיבית היא בסיס עיקרי בבנין החברה, המדינה מעודדת אותה כדי להכין דור חזק מבחינה כוחות (פיזית), מוסרית ומחשבתית.

המדינה תתמוך במחקרים המדעיים על כל הדרישות שלהם ותערוב לחופש במישור היצירה שלהם ותערוב לחופש במישור היצירה המדעית, הספרותית, האומנותית, והתרבותית, ותבטיח את האמצעים שיגשימו אותן יצירות ובו בעת המדינה תגיש סיוע לקידום המדעים והאומנות ותעודד את היצירות המדעיות והאומנותיות ואת הכולות היצרניות ותגן על תוצאותיהן.

המדינה תגן על הארכיאולוגיה ועל האתרים הארכיאולוגיים והתרבותיים ועל הדברים שיש להם ערך אומנותי, היסטורי ותרבותי.

החלק השני: הזכויות, החרויות, ורבונות החוק

הפרק הראשון: הזכויות והחרויות

החרות היא זכות קדושה, המדינה תערוב לאזרחים את החרות הפרטית שלהם ותגן על כבודם וביטחונם. האזרחות היא עיקרון יסודי הכולל זכויות וחובות של כל אזרח והוא יכול לממש אותה בהתאם לכללי החוק. התושבים שווים בזכויות ובחובות ואין אפילה ביניהם לא בגלל המין, ולא מגלל הגזע, השפה, הדת או האידאולוגיה. המדינה תערוב לעיקרון השוויון בהזדמנויות בין התושבים.

לכל תושב יש זכות להשתתף בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים, החוק מארגון את הדבר הזה.

כל תושב מחויב לכבד את החוקה ואת החוקים.

(1)
לחיים הפרטיים יש חרות מוגת על ידי החוק.
(2)
דירות המגורים מוגנות ואי אפשר להיכנס אליהן או לחפש בהן אלא לפי צוו שהוציאה מערכת השפור המוסמכת, ולפי המקרים המפורטים בחוק.

חשאיות ההתכתבויות הנשלחות בדואר, וההתקשרויות האלחוטיות והבלתי־אלחוטיות מוגנות לפי החוק.

(1)
אסור להגלות את האזרח מהמולדת או למנוע חזרתו אליה.
(2)
אסור להסגיר את האזרח לשום צד חצוני.
(3)
לכל אזרח הזכות לנסוע בשטחי המדינה או לעזוב אותה אם לא ואסר עליו הדבר לפי צוו משפטי היוצא מבית הדין המסומך או מהפרקליטות הכללית, או מתוך יישום כלל, הבריאות הכללית.

מי שמוכרים כפליטים פוליטיים לא יוסגרו בגלל דעותיהם הפוליטות או בגלל פעילותם להגנה על החרות.

העבודה היא זכות וחובה של כל אזרח המדינה תעשה להבטיח אותה לכל האזרחים, והחוק וארגון אותה את תנהיה ואת החובות שנדרשים מן העבודים. לכל עובד מגיע שכר צודק לפי סוג העבודה ותקופתה, בתנאי שלא יהיה פחות משכר המינימום שיבטיח תנאי המחיה. המדינה ערבה לבטוח החברתי והבריאות, של העובדים.

תשלום המסים ודמי העלות והחובות הכלליים חובה שנקבעה בחוק.

(1)
חופש האמונה מובטח לפי החוק.
(2)
לכל אזרח הזכות להביע דעתו בחופשיות וברבים, הן בדבור, ברתיבה או בכל שיטות ההבעה.

המדינה תבטיח אווירה חופשית לעתונות לדפוס, להוצאה לאור ולכל שיטות ההסברה ותבטיח להן עצמאות לפי החוק.

לאזרחים יש זכות לקיים כינוסים לצאת להפגנות בדרכי שלום ולקיים שביתות עבודה במסגרת כללי החוקה המארגנת את השיטות ליישם את הזכויות האלה.

הזכות להקים אגודים ועמותות בהתאם לכללים לאומיים, ולמטרות לגטימיות ובדרכי שלומ מובטחת בהתאם למצבים והתנאים שיפורטו בחוק.

(1)
שרות החובה בצבא, הוא חובה מקודשת, ומאורגנת לפי חוק מיוחד.
(2)
ההגנה על שלימות המולדת והמירה על סודות המדינה חובה של כל אזרח.

המדינה תבטיח הגנה האחדות הלאומית, וחובה של כל האזרחים לשמור עליה.

החוק יסדר את האזרחות הערבית הסורית.

הזכות להשתתף בבחירות ובמשאלי העם היא זכות של כול התושבים וחובה, שיישומה יאורגן בחוק.

הפרק השני: רבונות החוק

רבונות החוק היא היסוד של השלטון במדינה.

(1)
העונש הוא אישי, אין פשע ואין עונש מבלי חוק.
(2)
כל נאשם זכאי עד שיורשע בפסק דין מוחלט שיתקבל במשפט צודק.
(3)
הזכות לפנות לבתי הדין, ולטעון בפסק הדין, לבקש משפט חוזר ולהגנה עצמית מול בית המשפט, היא זכות מובטחת בחוק, והמדינה ערבה להגיש עזרה משפטית למי שאינם יכולים להשיג עזרה לפי החוק.
(4)
אסור לכלול בחוקים חסינות של עבודה כל שהיא או החלטה מנהלית מפני פקוח הרשות המשפטים.

החוקים יהיו תקפים רק אחרי התחלת העבודה בהם ואין להם שום תוקף ראקטיבי אבל בענינם שאינם פליליים רפשר לפסוק אחרת.

(1)
אי אפשר לעצור אף אחד אלא על פי צוו או פסק דין שיוצא מערכאה משפטית מוסמכת, או אם הוא נתפס על חם ואם צריך להעמיד אותו בפני השלטונות השפוטיים כנאשם בבצוע פשע או הפרת חוק.
(2)
אסור לענות אף אחד או להתייחס אליו התייחסות משפילה. החוק קוביע את העונש נגד מי שעו כך.
(3)
יש להעמיד כל איש שיעצה על המניעים שהביאו לעצור אותו ועל הזכויות שלו, ואין להמשיך את המעצר שלו בידי השלטון המנהלי אלא על פי צוו היוצא מהשלטון המשפטי המוסמך.
(4)
לכל אדם שיצא נגדו פסק דין ומצא את תקופת העונש, והוכח שפסק הדין נגדו היה טועה, ישלו הזכות לתבוע מהמדינה לשלם לא פיצוי על הנזק שנגרם לן.

כל תוקפנות נגד חופש הפר או נגד החיים הפרטיים, ונגד אזשהו חופש כלל או זכות כללית המובטחים לפי החוקה ייחשב פשע שהחוק יעניש מי שמבציע אותו.

החלק השלישי: רשויות המדינה

הפרק הראשון: הרשות המחוקקת

השלטונות התחוקתית במדינה היא מאחריות מועצת העם בצורה שנקבעה בחוקה.

הקדנציה של מועצת העם היא ארבע שנים, תתחיל מהיום הראשון שבו תתכנס ואין להאריך אותה אלא בתקופת המלחמה ולפי צוו חוקי.

חברי מועצת העם יבחרו בבחירות כלליות בצורה חשאית כשרה ושוויונית בהתאם לכללי חוק הבחירות.

חבר מועצת העם מיצג את כל העם, ואין להגביל יצוגו לפי תנאים או הגבלות, והוא חיב לממש אותה לפי מצפונו.

הבוחרים הם האזרחים שסיימו את השנה השמונה עשרה מגילם, ויש להם התנאים שנקבעו בחוק הבחירות. זכות הבחירה נתונה בידי אזרחים בני שמונה עשרה ומעלה שעונים על התנאים הקבועים בחוק הבחירות.

(1)
השיטה לבחור את חברי מועצת העם, קביעת מספרם, [שיטת הבחירות למועצת העם, מספר חבריה,] והתנאים שצריכים להיות למועמדים, יקבעו לפי חוק.
(2)
לפחות חצי חברי מליאת מועצת העם צריכים להיות מבין האכרים והפועלים והחוק מגדיר את הפועל ואת האכר.

חוק הבחירות צריך להכיל את הכללים שיבטיחו:

(1)
– החרות של הבוחרים לבחור בחופשיות את הנציגים שלהם, שלימות ושקיפות תהליכי הבחירות.
(2)
– זכותם של המועמדים לפקיח על הליכי הבחירות.
(3)
– הענשת מי שמשחקים ברצונם של הבוחרים.
(4)
– קביעת הסדר למיממון מסעי הבחירות.
(5)
– ארגון תעמולת הבחירות, והשמוש בכלי ההסברה.
(1)
הבחירות צריכות להיערך תוך תקופת ששים הימים שלפני סיום הקדנציה של מועצת העם.
(2)
המועצה תוסיף לקיים ישיבות אם לא תבחר מועצה אחרת עד שתבחר מועצה חדשה.

אם התרקן מנדט של אחד מחברי מועצת העם מסיבה כל שהיא צריך לבחור חבר אחר במקומו תוך ששים ימים מיום התרקנות המנדט בתאני שהתקופה הנשארת לסיום קדנצית המועצה לא תהיה פחות משישה חודשים, חברותו של החבר החדש תסתיים עם סיום הקדנציה של המועצה. מקרי התרוקנות המנדט יקבעו לפי החוק.

(1)
מועצת העם תקרא להתכנס בצוו שיוציא נשיא הרפובליקה תוך חמשה עשר ימים אחרי סיום הקדנציה של המועצה היורדת, או אחרי ההכרזה על תוצאות הבחירות. וישיבת המועצה העולה תתקיים בהחלט ביום השישה עשר אם לא יתקבל צוו נשיאותי לקרוא לכינוס.
(2)
בישיבתה הראשונה המועצה תבחר ביושב הראש ובחברי הלשכה.
(1)
המועצה תקרא לכנס שלושה מושבים שגרתיים בשנה שימיהם לא יהיו פחות מימי ששה חודשים, מועד כינוסם ותקופת כל כינוס, יקבעו לפי סדר העבודה של המועצה.
(2)
אפשר לקרוא למועצה למושבים לא מן המנין לפי בקשה של נשיא הרפובליקה או לפי בקשה של שליש החברים של המועצה, או לפי בקשה של לשכת המועצה.
(3)
המושב התחוקתי האחרון מכל שנה ישאר פתוח עד לסיום אישורו של התקציב הכללי של המדינה.
(1)
בית הדין העליון לענייני החוקה מוסמך לדון בערעורים המיוחדים לבחירתם של חברי מועצת העם.
(2)
הערעורים צריכים להיות מוגשים על ידי המועמד תוך שלושה ימים אחרי הכרזת התוצאות, ובית הדין יוציא בענינם פסק דין סופי תוך שבעה ימים החל מהיום הראשון לקבלת הערעורים.

חברי מועצת העם יגישו שבועת האמונים הנזכרת בסעיף השביעי של החוקה.

ההקצבות והפצויים של חברי מועצת העם יקבעו לפי חוק.

מועצת העם תכין את סדר העבודה הפנימי שלה כדי לארגן שיטת העבודה בה וכיצד לבציע את משימותיה, ולקבוע את הסמכויות של לשכת המועצה.

חברי מועצת העם לא ישאלו פלילית או אזרחית בגלל הניתונים שיגישו, הדעות שיביעו או בגלל הצבעותיהם במהלך הישיבות הפתוחות או הסגורות ובמהלך העבודות של הוועדות.

חברי מועצת העם יהנו מחסינות במשך תקופת הקדנציה של המועצה, ואסור לנקוט שום צעדי ענישה נגד שום חבר שלא נתפס על חם, אלא לפי היתר מוקדם מהמועצה, ובימים שאין בהם ישיבות יש להשיג התר מלשכת המועצה, ויש לדוויח למועצה בישיבה הראשונה שלה על הצעדים שננקטו.

(1)
אסור שהחבר ינצל את החברות שלו בשום עבודה.
(2)
החוק יקבע את העבודות שאסור לצרף אל חברות המועצה.
(1)
יושב ראש המועצה ייצג אותה יחתום וידבר בשמה.
(2)
יש למועצה משמר מיוחד שלה שיקבל את ההוראות מיושב ראש המועצה ואסור על כל כוח חמוש להיכנס למועצה אלא לפי רישיון מהיושב ראש.

לחברי מועצת העם הזכות להעלות הצעות חוקים ולהפנות שאלות ושאלתאות לממשלה או לאחד השרים בהתאם לכללי סדר העבודה הפנימית של המועצת.

מועצת העם תמלא את המשימות הבאות:

  • אישור החוקים.
  • הדיון בהודעת הממשלה.
  • ההצבעה על חוסר האמון בממשלה או באחד השרים.
  • אישור התקציב הכללי והחשבון הסופי.
  • אישור תוכניות הפתוח.
  • אישור החוזים וההסכמים הבינלאומיים המדברים על שלימות המדינה, ואלה הם חוזי הסולחה הבריתות וכל החוזים המדברים על זכויות הרבונות או ההסכמים המענקים פריביליגיות לחברות או למוסדות זרים, וגם החוזים וההסכמים שיטילו על האוצר הוצאות שלא היו כלולות בתקציב שלו או שנדרשו כתוצאה מהלוואות, או נוגדות כללי החוקים התקפים ובצוען מחייב להכין חוק חדש.
  • אישור החנינה הכללית.
  • קבלת התפטרותו של חבר המועצה או סרובה [סירוב לה].
(1)
ראש הממשלה יציג בפני מועצת העם תוך שלושים ימים לכל היותר מיום הרכבתה של הממשלה את ההודעה של ממשלתו כדי לדון עליה.
(2)
הממשלה תהיה אחראית ליישום הודעתה בפנה מועצת העם.
(3)
אם המועצה תהיה לא בכינוס מושבה הרגיל, היא תיקרא למושב שלא מן המניין.
(1)
אין להסיר את האמון אלא אחרי שמיעת התשובות על שאלתאות שהופנו לממשלה או לאחד השרים והעלאת הדרישה להסיר את האמון צריכה להיות נתמכת על ידי חמישית מחברי מועצת העם לפחות והסרת האמין מהממשלה או מאחד השרים תהיה רק אם תזכה לתמיכתם של רוב חברי המועצה.
(2)
במקרה הסרת האמין מהממשלה חיב ראש הממשלה להגיש התפטרות הממשלה לנשיא הרפובליקה ועל השר שהוסר ממנו האמון להגיש התפטרותו.

על המועצה להרכיב וועדות ארעיות מבין חבריה כדי לאסוף מידע ולחקור עובדות על הנושאים הנוגעים בישום סמכויותיה.

(1)
יש תקציב אחד לכל שנה פיננסית. התחלתה של שנת התקציב תקבע לפי חוק.
(2)
החוק יקבע השיטה שבה יוכן התקציב הכללי.
(3)
יש להציג הצעת התקציב בפני מועצת העם שני חודשים לפחות טרם התחלתה של השנה הפיננסית.
(1)
מועצת העם תצביע על הצעת התקציב על כל סעיף והתקציב לא יהיה תקף אלא אחרי שיקבל אישור מועצת העם.
(2)
אם המועצה לא סימה מלאכת אישור התקציב עד התחלתה של השנה הפיננסית החדשה תימשך העבודה בהתאם לתקציב השנה הקודמת עד לאמוץ התקציב של השנה החדשה, וגבית ההוצאות וההכנסות תתקיים לפי החוקים והסדרים התקפים.
(3)
אסור לבציע העברות בין סעיפי התקציב אלא לפי כללי החוק.
(4)
המועצה אינה יכולה להגדיל את ההערכות הנוגעות בסכומי ההוצאוות וההכנסות בזמן שבו נבדק התקציב.

אחרי אישור התקציב יכולה מועצת העם לאשר חוקים היכולים לקבוע הוצאות חדשות ומשאבים להשיג אותן הוצאות.

החשבונות הסופיים של השנה הפיננסית יוצגו בפני מועצת העם במהלך תקופה שלא תעלה על שנה אחת אחרי סיום אותה שנה, ופעולת סגירת החשבון תהיה לפי חוק, ומה שחל על סגירת החשבון חל גם על התקציב בנוגיע לאישור.

הפרק השני: הרשות המבצעת

1) נשיא הרפובליקה

נשיא הרפובליקה, ומועצת השרים מנהלים את השלטון המבצעי כמוסמכים מטעם העם תוך המסגרות שקובעת החוקה.

המועמד לתפקיד נשיא הרפובליקה צריך שיהיה:

  • כבר השלים השנה הארבעים.
  • אזרח ערבי סורי מילידתו, ובן לשני הורים אזרחים ערבים סוריים מהילידה.
  • נהנה מכל הזכויות האזרחיות והמדיניות ואין נגדו פסק דין בעוון עבירה אפילו אם שוקם מבחינה חוקית.
  • אינו נשוי מאשה שאינה סורית.
  • חי ברפובליקה הערבית הסורית לא פחות מעשר שנים קבועות ונמשכות לפני היום שהגיש בו מועמדותו.

המועמדות לתפקיד נשיא הרפובליקה תהיה לפי התנאים והשלבים הבאים:

  • יושב ראש מועצת העם יקרא לבחירות הנשיאות בטרם סיום הקדנציה של הנשיא המכהן תוך תקופה שלא פחות מששים ימים ולא יותר מתשעים ימים.
  • בקשת המועמדות תוגש לבית הדין העליון לענייני תחוקה, ותירשם בפנקס מיוחד וזאת בתוך תקופת עשרה ימים אחרי הקריאה לבחירות הנשיאותיות.
  • בקשת המועמדות לא תתקבל אלא אם יהיה מבקש המועמדות כבר השיג תמיכה בכתב במועמדותו מצד שלושים וחמישה מחברי מועצת העם לפחות, וחבר המועצה לא יוכל להעניק תמיכה אלא למועמד אחד.
  • בית הדין העליון לענייני תחוקה יבדוק את בקשות המועמדות, ויוציא פסק דין בענינן תוך חמישה ימים אחרי סיום התקופה הקבועה לרישום הבקשות.
  • אם לא יובטחו התנאים הדרושים למועמדות אלא למועמד אחד תוך התקופה הנקבעת, יהיה יושב ראש מועצת העם חיב לקרוא לפתוח ההליכים להגשת המועמדות שוב פעם לפי אותם תנאים עצמם.
(1)
נשיא הרפובליקה נבחר על ידי העם בבחירות ישירות.
(2)
יוכרז כמנציח בתפקיד נשיא הרפובליקה המועמד שישיג את הרוב המכריע מקולותיהם של הבוחרים שהשתתפו בבחירות, ואם אף אחד מהמועמדים לא השיג את הרוב, יערכו בחירות חוזרת תוך שבועים בין שני המועמדים שהשיגו תמיכת קולות רבים של בוחרים.
(3)
תוצאות הבחירות יוכרזו על ידי יושב ראש מועצת העם.
(1)
אם תפורק מועצת העם תוך התקופה הקבועה לבחירות נשיא רפובליקה חדש, יוסיף נשיא הרפובליקה היורד למלא את התפקידים שלו עד לסיום תהליך בחירת מועצה חדשה ועד לכינוס ישיבתה, בתנאי שבחירתו של הנשיא החדש תיערך תוך תשעים ימים אחרי כינוס ישיבת המועצה.
(2)
אם תסתיים הקדנציה של נשיא הרפובליקה ולא נבחר נשיא חדש יוסף הנשיא למלא את התפקידים שלו עד לבחרית נשיא חדש.

נשיא הרפובליקה ייבחר לתקופת שבע שנים שתתחיל מיום סיום הקדנציה של הנשיא, ואסור לבחור את נשיא הרפובליקה מחדש ליותר מקדנציה אחת נוספת.

(1)
בית הדין העליון לענייני תחוקה מוסמך לדון בתביעות הערעור בנושא בחירת נשיא הרפובליקה.
(2)
תביעות הערעור יוגשו על ידי המועמד תוך שלושה ימים אחרי הכרזת התוצאות ובית הדין יוציא בהן פסק דינו תוך שבעה ימים אחרי סיום התקופה המוקדשת להגשת תביעות הערעור.

נשיא הרפובליקה יגיש בפני מליאת מועצת העם לפני שיתחיל למלא את התפקיד שלו, שבועת האמונים החוקתית שנזכרה בסעיף השביעי של החוקה.

אם נוצר מקרה ארעי שימנע מנשיא הרפובליקה למלא את התפקידים שלו ימלא אותם במקומו סגן נשיא הרפובליקה.

(1)
אם תתרוקן משרת נשיא הרפובליקה או כשהנשיא יהיה במצב שלא יסייע לו למלא את תפקידיו, ימלא מקומו בצורה ארעית הסגן הראשון של נשיא הרפובליקה לתקופה שלא תהיה יותר מתשעים ימים מיום התרקנות מסרת נשיא הרפובליקה, בתנאי שבמהלך התקופה הזאת יערכו בחירות חדשות לנשיאות.
(2)
ואם בזמן התרקנות מסרת נשיא הרפובליקה אין סגן נשיא, ימלא תפקידי הנשיא בצורה ארעית ראש הממשלה לתקופה שלא תהיה יותר מתשעים ימים החל מיום התרקנות מסרת נשיא הרפובליקה, בתנאי שיערכו בחירות חדשות לנשיאות.

אם יגיש נשיא הרפובליקה התפטרותו מתפקידו הוא יגיש כתב התפטרותו למועצת העם.

הטקסים והפריביליגיות שדורש תפקידו של נשיא הרפובליקה יקבעו לפי חוק גם הקצבות הנשיא יקבעו לפי חוק.

נשיא הרפובליקה ישקיף על כיבוד החוקה על תפקוד טוב של השלטונות הכלליים ועל הגנת האחדות הלאומית והשרדות המדינה.

נשיא הרפובליקה הוא שממנה ראש הממשלה, השרים וסגניהם, והוא שיאשר התפטרותם, ויפטרם מתפקידיהם.

נשיא הרפובליקה יכין בישיבה של הממשלה שתתכנס בראשותו את המדיניות הכללית של המדינה ויפקיח על ישומה.

נשיא הרפובליקה מוסמך לקרוא לממשלה להתכנס לישיבה בראשותו, ולבקש דווחים מראש הממשלה ומהשרים.

נשיא הרפובליקה יוציא בצוו את החוקים שיאושרו על ידי מועצת העם, ומוסמך לבטלם בהחלטה מבררת תוך חודש אחרי מסירתם ללשכת נשיאות הרפובליקה, ואם מועצת העם תאשר אותם שוב ברוב של שני שלישים, נשיא הרפובליקה יוציא אותם בצוו.

נשיא הרפובליקה יוציא את ההחלטות והצווים בהתאם לחוק.

נשיא הרפובליקה יכריז מלחמה וגיוס כללי, ויכרות חוזה סולחה אחרי הסכמת מועצת העם.

נשיא הרפובליקה יכריז על מצב חרום ויבטל אותו לפי חוק שיתקבל על ידי הממשלה שתתכנס לישיבה בראשותו, בהסכמת שני שלישים של השרים, ובתנאי להציג אותו בישיבה הראשונה של מועצת העם, והחוק יפרט את הכללים של חוק שעת החרום.

נשיא הרפובליקה הוא שימנה את ראשי המשלחות הדיפלומטיות אצל המדינות הזרות, ויקבל כתבי האמנתם של ראשי המשלחות הדיפלומטיות של המדינות הזרות.

נשיא הרפובליקה הוא המפקד העליון של הצבא והכוחות המזוינים ומי שיוציא כל ההחלטות וההוראות הדרושות כדי ליישם את הסמכות הזאת, וביכולתו להסמיך מי שהוא בכמה מהן.

נשיא הרפובליקה הוא שממנה את הפקידים האזרחיים והצבאיים ומסיים שרותם לפי החוק.

נשיא הרפובליקה כורת את החוזים ואת ההסכמים הבינלאומיים ומבטל אותם בהתאם לכללי החוקה ולכללי החוק הבינלאומי.

נשיא הרפובליקה מעניק חנינה פרטית ויש לו סמכות לשכם את המצב של הפרט.

לנשיא הרפובליקה סמכות להעניק אותות.

נשיא הרפובליקה מוסמך לפנות במסרים למועצת העם, ולקרוא בפני המועצה הודעות.

(1)
יש לנשיא הרפובליקה סמכות להחליט בעניין פרוק מועצת העם לפי החלטת ברור, שיוציא אותה.
(2)
הבחירות למועצה חדשה תתקימנה תוך ששים ימים אחרי החלטת הפרוק.
(3)
אין לפרק את מועצת העם יותר מפעם אחת מאותה סיבה עצמה.

נשיא הרפובליקה מוסמך לנסיח הצעות חוקים ולהעלות אותן למועצת העם כדי לדון באישורן.

(1)
נשיא הרפובליקה מוסמך לפעול במקום הרשות התחוקתית מחוץ לכינוסה מושבי מועצת העם, או בזמן כינוסה אם יהיה צורך דחוף לכך, ואפילו בתקופה שבה מועצת העם מפורקת.
(2)
הצווים התחוקתיים שיוציא יוצגו בפני מועצת העם תוך חמשה עשר ימים אחרי הישיבה הראשונה שהמועצה תכנס.
(3)
למועצת העם יש זכות לבטל את הצווים התחוקתיים שמקבל הנשיא או לעדכן אותן לפי חוק, וזאת בתמיכת יותר משני שלישים של חברי המועצה הנרשמים כנוכחים בישיבה, בתנאי שמספר הנוכחים לא יהיה פחות מהרוב המכריע מבלי שיהיה לביטול או לעדכון תוקף ראקציוני, ואם המעצה לא בטלה או עדכנה אותם, יהיו מאושרים לפי החוק.

אם תבצר סכנה גדולה או יבצר מצב שיאיים על האחדות הלאומית, ועל שלימות ועצמאות שטחי המולדת או ימנע מוסדות המדינה מליישם במישרין את התפקידים שלהם, לנשיא הרפובליקה יש הסמכות לנקוט במהירות בצעדים הדרושים במקרים כאלה כדי להתמודד עם הסכנה.

נשיא הרפובליקה מוסמך להרכיב את הרשויות, המועצות והוועדות המיוחדות ולקבוע את הסמכויות ואת המשימות שלהן בנוסח ההחלטות שלו על הרכבתן.

נשיא הרפובליקה מוסמך לקרוא למשאל עם על הסוגיות החשובות המתייחסות לאנטרסים העליונים של הארץ, והתוצאה של משאל העם תהיה תקפה ומחיבת מיום הכרזתה והיא תוכרז על ידי נשיא הרפובליקה.

נשיא הרפובליקה אינו אחראי על המעשים שלו בזמן יישום תפקידיו אלא במקרה שיבציע בגידה והדרישה בנושא הטלת האשמה עליו תבוא לפי החלטה של מועצת העם שתתקבל בהצבעה שתהיה מוצהרת ובתנאי שתקבל תמיכה של שני שלישי חברי מועצת העם בישיבה חשאית שלא מן המנין, וזאת בהתאם להצעה שתוגש על ידי שליש חברי המועצה לפחות ואז המשפט שלו יהיה בפני בית הדין העליון לעניינים תחוקתיים.

2) הממשלה (מועצת השרים)

(1)
הממשלה היא הרשות המבצעת והמנהלת העליונה של המדינה, והיא מורכבת מראש הממשלה, מסגניו, ומהשרים. תפקידה לבשקיף על בצוע החוקים והסדרים ולפקיח על הפעולות של מנגנוני ומוסדות המדינה.
(2)
ראש הממשלה מפקיח על הפעולות של סגיו ושל השרים.

ההקצבות והפיצויים של ראש הממשלה, סגניו והשרים יקבעו לפי חוק.

ראש הממשלה, סגניו והשרים יגישו בפני נשיא הרפובליקה אחרי הרכבתה של ממשלה חדשה, שבועת אמונים חוקתית לפי הנוסח שנזכר בסעיף השביעי של החוק, וזאת לפני שיתחילו בעבודות שלהם, ואילו במקרה שיוכנסו שנויים בממשלה, רק השרים החדשים יגישו שביעת האמונים.

ראש הממשלה סגניו והשרים אחראים מול נשיא הרפובליקה ומול מועצת העם.

השר הוא היושב ראש העליון במשרדו ותפקידו לבציע את המדיניות הכללית של המדינה בנוגע למשרדו.

אסור על השרים בתקופת שרותם בתפקידם להיות חברים במועצת ההנהלה של חברה פרטית, או נציגים שלה, ואסור עליהם לעסוק בצורה ישירה או בלתי־ישירה בשום עסק מסחרי או במקצוע פרטי.

(1)
ראש הממשלה סגניו והשרים אחראים מבחינה אזרחית ופלילית בהתאם לחוק.
(2)
לנשיא הרפובליקה סמכות לשלות את ראש הממשלה סגניו והשרים לבית המשפט אם אף אחד מהם יבציע פשע בזמן עבודתו או בגלל עבודתו.
(3)
הנאשם יושעה מהעבודה מיד אחרי הוצאת כתב ההאשמה נגדו ועד שתוכר האשמה המיוחסת אליו, פטורו או התפטרותו לא ימנעו העמדתו לדיו, וההליכים יישמו כפי הנוסח שלהם בחוק.
(1)
הממשלה תיחשב כמתפטרת במקרים הבאים:
(א)
עם סיום הקדנציה של נשיא הרפובליקה.
(ב)
עם בחירת מועצת עם חדשה.
(ג)
אם רוב השרים יגישו התפטרותם.
(2)
תוסיף הממשלה לנהל את העניינים עד שיצא צוו על הרכבת ממשלה חדשה.

אפשר לאחד בין משרת שר לבין משרת חבר במועצת העם.

פסקי הדין שיחולו על השרים יחולו גם על סגני השרים.

הממשלה תעסוק בנושאים הבאים:

(1)
הכנת התוכניות המבצעיות לישום המדיניות הכללית של המדינה.
(2)
הפקוח על עבודות המשרדים של הממשלה ושל הרשויות הכלליות האחרות.
(3)
עיבוד הצעת התקציב הכללי של המדינה.
(4)
עיבוד הצעות החוקים.
(5)
עיבוד תוכניות הפתוח, ופתוח היצור וניצולם של האוצרות הלאומיות, וכל תוכנית שמטרתה לתמוך ולפתח את הכלכלה ולהגדיל את ההכנסה הלאומית.
(6)
קביעת ההלוואות והענקתן בהתאם לכללי החוקה.
(7)
הכנת ההסכמים והחוזים לפי כללי החוקה.
(8)
המעקב אחרי יישום החוקים, השמירה על האנטרסים של המדינה ועל ביטחונה, וההגנה על חרויות וזכויות האזרחים.
(9)
נסוח ההחלטות המנהליות לפי החוקים והכללים והפקוח על ישומן.

ראש הממשלה והשרים ממלאים התפקידים הנזכרים בחוקים התקיפים בצורה שלא תהיה מנוגדת עם הסמכויות שהחוקה מעניקה לשלטונות אחרים, ובנוסף לסמכויות האחרות המוענקות להם בהתאם לכללי החוקה.

3) המועצה למנהל המקומי

הרפובליקה הערבית הסורית מורכבת מיחידות מנהליות, שמספריהן, גבולותיהן נקבעים לפי כללי החוקה שקובעת אפילו את ההתמחות שלהן ואת העצמאות הפיננסית והמנהלית שלהן.

(1)
התארגנותן של היחידות המנהליות תישען על יישום עיקרון אי מרכזיות השלטון והאחראויות, והחוק יפרט את היחסים שבין היחידות האלה לבין השלטון המרכזי, ואת ההתמחות והמשאבים שלהן בנוסף לפקוח על עבודותיהן, וגם מפרט את השיטה למנוי או לבחירת ראשיהן וכמובן מפרט גם הסמכויות של הראשים ושל ראשי הרשויות שלהן.
(2)
יש ליחידות המנהליות מועצות נבחרות בבחירות כלליות, חשאיות ישירות ושוויוניות.

הפרק השלישי: הרשות השופטת

1) מערכת השיפוט והפרקליטות הכללית

הרשות השופטת היא רשות עצמאית ונשיא הרפובליקה יערוב לעצמאות הזאת. מסייעת לו המועצה העליונה של בתי הדין.

(1)
בראש המועצה העליונה לבית הדין יעמוד נשיא הרפובליקה, והחוק יפרט השיטה להרכיב אותה ואת הסמכות וכללי העבודה שלה.
(2)
המועצה העליונה של בתי הדין תערוב להבטיח את הערבויות הדרושות להגן על עצמאותה של הרשות השופטת.
(1)
השופטים נהנים מעצמאות ואין שלטון על דיניהם זולת שלטון החוק.
(2)
כבודם, מצפונם, ונטרליותם הם הערובה השומרת על זכויות וחרויות הפרטים.

החוק יארגן את הרשות השופטת על כל חלקיה, וסמכוחתיה ומפרט את כללי הסמכות של כל בתי המשפט.

החוק מפרט את התנאים למנוי השופטים להעלאיתם וקידומם, להעברתם, ולהעניש אותם.

הפרקליטות הכללית היא מוסד שיפוט מאוחד, בראשה עומד שר המשפטים, והחוק מארגן את הסמכויות ואת התפקיד שלה.

(1)
פסקי הדין יוצאו בשמו של העם הערבי הסורי.
(2)
ההימנעות מישום פסקי הדין או עקוב ישומם, פשע שהחוק מעניש את מי שמבציע אותו, בהתאם לכללי החוק.

2) השיפוט המנהלי

מועצת המדינה תפקיח על השיפוט המנהלי, והיא רשות שיפוטית ויעוצית עצמאית, החוק מפרט את הסמכויות שלה ואת התנאים למנוי השופטים, וקוביע גם את העלאת שכרם, העברתם ופיטורם.

החלק הרביעי: בית הדין העליון לעניני תחוקה

בית הדין העליון לענייני תחוקה רשות שיפוטית עצמאית, המטה שלה בעיר דמשק.

בית הדין העליון לענייני תחוקה מורכב משבעה שופטים לפחות, אחד מהם יהיה יושב ראש, נשיא הרפובליקה ממנה אותם בצוו נשיאותי.

אי אפשר לאחד בין חברות בית הדין העליון לענייני תחוקה לבין משרת שר או משרת חבר במועצת העם. החוק קוביע את העבודות האחרות שאין לאחד אותן עם חברות בית הדין העליון.

החברות בבית הדין לענייני תחוקה תימשך תקופת ארבע שנים, ואפשר לחדשה שוב.

חברי בית הדין העליון לענייני תחוקה לא יפוטרו אלא בהתאם לכללי החוק.

נשיא בית הדין העליון וחברי בין הדין יגישו בפני נשיא הרפובליקה ובנוכחות יושב ראש מועצת העם את שבועת האמונים הבאה לפני התחלת עבודתם: „אני נשבע בשם אלוהים הקדוש לכבד את החוקה של הארץ ואת חוקיה, ולמלא את החובה שלי באמינות ונטרליות”.

בית הדין העליון לענייני תחוקה יעסוק בנושאים הבאים:

(1)
– הפקוח על חוקיות החוקים, הצווים התחוקתיים, הרשימות והסידורים.
(2)
– ניסוח גילוי דעת לפי בקשה מצד נשיא הרפובליקה בנוגיע לחוקיות הצעות החוקים והצווים התחוקתיים, ובנוגיע לחוקיות הצעות הצווים.
(3)
– הפקוח על בחירות נשיא הרפובליקה וסידור ההליכים המיוחדים לכך.
(4)
– הדיון בערעורים שיוגשו נגד חוקיות בחירת נשיא הרפובליקה וחברי מועצת העם והוצאת פסקי דין בענינם.
(5)
– העמדת נשיא הרפובליקה לדין אם יואשם בבגידת המולדת.
(6)
– החוק יפרט גם את הסמכויות האחרות של בית הדין העליון לענייני תחוקה.

בית הדין העליון לענייני תחוקה יקפיד על חוקיות החוקים בדרכים הבאים:

(1)
– הדיון בשאלת אי חוקיותו של חוק והוצאת פסק הדין לגביו כדלקמו:
(א)
– אם יתנגדו נשיא הרפובליקה, או חמישית חברי מועצת העם נגד חוקיותו של חוק לפני פרסומו תופסק הוצאתו עד שבית הדין יקבל פסק דינו תוך חמישה עשר ימים אחרי הרשמת ההתנגדות בבית הדין ואם אותו חוק מסווג כדחוף בית הדין חיב לקיים דיון עליו תוך שבעה ימים.
(ב)
– אם יתנגדו כחמישית מחברי מועצת העם לחוקיות צוו תחוקתי תוך תקופת חמשה עשר ימים מהיום שלאחר הצגתו בפני מועצת העם בית הדין יהיה חיב לדון עליו ולפסוק דינו תוך חמישה עשר ימים אחרי הרשמת ההתנגדות בבית הדין.
(ג)
– אם בית הדין פוסק שהחוק או הצוו התחוקתי או הרשימה מפירים את החוקה יבוטלו הסעיפים שבהם הפרה נגד כללי החוקה ויהיה לביטול תוקף ראקציוני.
(2)
– הדיון על ההגנה בדבר אי חוקיותו של חוק וההכרעה יהיה כדלקמן:
(א)
– אם אחד המתנדים הגיש נוסחה חוקית שבית הדין שהוציא פסק הדין שעליו הוגשה פרשת הערעור בעבר, ובית הדין המתבקש לדון בערעור, ראה שהערעור רציני וצריך להכריע בו, על בית הדין להפסיק את הדיון בפרשה ולהעביר אותה לבית הדין העליון לענייני החוקה.
(ב)
– על בית הדין העליון לענייני תחוקה להכריע בעניין רשימת ההגנה תוך תקופת שלושים ימים אחרי רשימת הפרשה אצלו.

בית הדין העליון לענייני תחוקה אינו רשאי לדון על תוקתיות החוקים שנשיא הרפובליקה מציג במשאל עם, ואשר קבלו הסכמת העם.

החוק יקבע שיטות הדיון וההכרעה בסוגיות שבין סמכויות בית הדין העליון לענייני תחוקה, ויפרט אותן ואת התנאים שצריכים להיות מובטחים בחברי בית הדין העליון, ואפילו את החסינות האחראיות, הסמכויות ואת התכונות שלהם.

החלק החמישי: עידכון החוקה

(1)
לנשיא הרפובליקה ולשליש חברי מועצת העם הזכות להציע עדכון החוקה.
(2)
הצעת העדכון צריכה לכלול את הנוסחאות שדורשות עדכון ואת המניעים לעדכן אותן.
(3)
מועצת העם תרכיב מיד לאחר הגשת הצעת העדכון, וועדה מיוחדת כדי לדון בהצעה.
(4)
מועצת העם תקיים דיון על תוכן העדכון ואם יאושר על ידי שלושת רבעי חברי המליאה יהיה העדכון מאושר בתנאי שיקבל הסכמתו של נשיא הרפובליקה.

החלק הששי: כללים כלליים וסלקטיביים

ההקדמה של החוקה היא חלק בלתי־נפרד ממנה.

מי שיש לו אזרחות אחרת לא יכול להוסיף לעצמו את האזרחות הערבות הסורית, ולא יכול גם להיות נשיא רפובליקה, סגן נשיא, ראש ממשלה, סגן ראש ממשלה, חבר במועצת העם, או חבר בבית הדין העליון לענייני תחוקה.

אסור לעדכן את החוקה הזאת אם לא ימולאו לה שמונה עשר חודשים על התחלת העבודה לפיה.

הכללים התחוקתיים התקפים לפני אישור החוקה הזאת יוסיפו להיות תקפים עד שיעודכנו בהתאם לכלליה של החוקה הזאת, בתנאי שהעדכון יהיה תוך תקופה שלא תהיה יותר משלוש שנים.

הקדנציה של נשיא הרפובליקה הנוכחי תסתיים בסיום שבע שנים מיום שבועת האמונים שהגיש כנשיא רפובליקה, ומזכותו להגיש מועמדותו לתפקיד נשיא הרפובליקה, הסעיף השמונים ושמונה הנזכר בחוקה הזאת יוחל עליו בבחירות הנשיאותיות הבאות.

הבחירות הראשונות למועצת העם בהתאם לחוקה הזאת תערכנה תוך תקופת תשעים ימים אחרי יום אישורה על ידי משאל העם.

החוקה הזאת תפורסם בעתון הממלכתי, ותהיה תקפה מיום אישורה.