חוקת סוריה (2012)
חוקת הרפובליקה הערבית הסורית
תרגום לעברית מאתר סוכנות הידיעות הערבית הסורית.
הערה - התרגום מאיכות ירודה ונפוצות בו שגיאות כתיב וטעויות סופר. תיקונים להן, ואף נוסחים חליפיים אם הנוסח המקורי שגוי מעבר ליכולת תיקון, מובאים בהערות.
התרבות הערבית הסורית, שהיא חלק מהתרבות האנושית, התעמתה במרוצת ההיסטוריה הארוכה שלה עם אתגרים ענקיים שנסו לשבור את הרצון שלה ולהכניעה להגמוניה הקולוניאלסטית אבל בהישענה על יכולתה העצמית והיצרנית הייתה מיישמת את התפקיד שלה בבניתה של התרבות האנושית.
הרפובליקה הערבית הסורית גואה בהשתיכותה לאומה הערבית, ובהיות עמה חלק שאינו נפרד מהאומה הערבית, וממחישה את ההשתיכות הזאת בתוכניתה הלאומית והפן ערבית, ובעבודתה לתמוך בשתוף הפעולה בין הערבים במטרה לחזק את האנטגרציה ולהגשים את האחדות של האומה הערבית.
הרפובליקה הערבית הסורית רואה בשלום ובביטחון הבינלאומיים כיעד עקרוני וכאופציה אסטרטגَית ופועלת כדי להגשים אותם תחת המטריה של החוק הבינלאומי ושל ערכי החוק והצדק.
תפקידה של סוריה בזירה האזורית ובזירה הבינלאומית התעצם במהלך העשורים האחרונים, וכתוצאה הוגשמו הרבה שאיפות והשגים אנושיים ולאומיים בכל התחומים, ובכך היה לסוריה מעמד מדיני חשוב בהיותה הלב הפועם של האומה הערבית, חזית העמות מול האויב הציוני, ומי שהוא בעיקר מאמץ את ההתקוממות נגד פריסת ההגמוניה הקולוניאלסטית במולדת הערבית ונגד ההשתלטות על נכסיה והאוצרות שלה.
המאבק ארוך הימים של עמנו, וההקרבות שלו למען עצמאותו, התעוררותו ואחדותו הלאומית פלסו את הדרך לקראת בניתה של המדינה החזקה ולקראת חזוק ההתלכדות בין העם לבין הצבא הערבי הסורי שהוא העריב הראשי והמגן על רבונות, ביטחון, יציבות, ואחדות, אדמות המולדת, ובכך נוסד הבסיס האיתן למאבקו של העם למען שחרור כל השטחים הכבושים שלו.
החברה הסורית בכל מרכיביה ובעזרת מוסדותיה והארגונים העממיים המדיניים והחברתיים שלה הצליחה לקצור השגים שהוכיחו את עומק התרומה לתרבות המתגלמת בהתנהגותה ואת הקשיחות של רצונה ויכולתה להסתגל עם השנויים [לשינויים], והצליחה ליצור את האווירה הנאותה לשמור על תפקידה ככוח היסטורי פעיל בתהלוכה של התרבות האנושית.
כבר מהתחלתה של המאה העשרים ואחת, סוריה כעם וכמוסדות עמדה מול אתגרי הפיתוח וההחדשות בצל תנאים אזוריים ובינלאומיים קשים שאימו על הרבונות הלאומית שלה, דבר שדחף להכין את החוקה הזות כבסיס לחזוק מדינת החוק.
הכנתה של החוקה באה כדי להכתיר את המאבק של העם למען החופש והדמוקרטיה, וכדי להגשים את ההישגים ולהיענות לשינויים ולהיות מורה דרך לארגן צעדיה של המדינה לקראת העתיד ולנתב פעילות המוסדות שלה, ולהיות המקור להליכיה, וזאת בהתאם לשורה של עקרונות יסודיים המנציחים את העצמאות, הרבונות, ושלטון העם המבוסס על הבחירות ועל הפלוראליזם המדיני, והמפלגתי, ועל הגנת האחדות הלאומית, ההגיון התרבותי, החרויות הכלליות, זכויות האדם, הצדק החברתי, שוויון, ושווי התנאים באזרחות, ובריבונות החוק, בצורא שבה, החברה והאזרח יהיו כמטרה וכיעד שלמענם יושקע כל מאמץ לאומי והשמירה על כבודם תהיה כממד הקוביע את התרבות של המולדת ואת הכבוד של המדינה.
החלק הראשון: כללי היסוד
הפרק הראשון: הכללים המדיניים
השפה הערבית היא השפה הרשמית של המדינה.
בירת המדינה היא עיר דמשק.
האדום, הלבן והשחור, ובתוכו שני כוכבים בעלי חמש זוויות בצבע ירוק, צורתו מאורכת, רוחבו הוא כשליש האורך שלו ומחולק על פי שלושה חלקים מאורכים ושווים, החלק העליון הוא האדום, ובאמצע החלק הלבן והחלק התחתון הוא החלק השחור, ושני הכוכבים באמצע של החלק הלבן.
סמל המדינה והמנונה הם כמתואר וכמפורט בחוק.
שבועת האמונים לפי החוקה תהיה בצורה זו:
“אני נשבע באלוהים הגדול לכבד את החוקה של המדינה חוקיה ואת המשטר הרפבליקני שלה, להגן על האנטרסים והחרויות של העם, לשמר על רבונות המולדת עצמאותה וחרותה, ולהגן גם על שלימות אדמותיה, ולפעול למען הגשמת הצדק החברתי, ולמען הגשמת האחדות של האומה הערבית“.
וזה נוסח שבועת האמונים החוקתית:
”אני נשבע באל הכול יכול לכבד את חוקת המדינה, את חוקיה ואת משטרה הרפובליקני, להגן על אינטרסי העם וחירויותיו, לשמור על ריבונות המולדת, עצמאותה, וחירותה, להגן על שלמותה הטריטוריאלית, ולפעול למען הגשמת הצדק החברתי ואחדות האומה הערבית“.
החוקה תערוב לשמירה על הגיוון התרבותי של החברה הסורית על כל מרכיביה ורבוי נספחיה, בהיותו תרבות לאומית המחזקת את האחדות הלאומית במסגרת האחדות של אדמות הרפובליקה הערבית הסורית.
הארגונים העממיים, האגודים המקצועיים, והתאגידים הם רשויות המאגדות אזרחים למען פתוח החברה והגשמת האנטרסים של חבריהם, והמדינה ערבה לעצמאותן, ולישום הבקורת העממית על פעילותן, וגם להשתתפותן ברוב המגזרים והמועצות הנזכרות בחוק, במישורים העוזרים להן בהגשמת ועדיהן ובהתאם לתנאים שקוביע החוק.
הצבא והכוחות המזוינים מוסד לאומי האחראי להגנה על שלימות אדמת המולדת ורבונותה ואזורית, והוא משרת את האנטרס של העם ומגן על מטרותיו ועל ביטחונו הלאומי.
המועצות הנבחרות בצורה דימוקרטית אם בזירה הלאומית ואם בזירה המקומית הן מוסדות שהאזרחים מישמים דרכן את התפקיד שלהם במישור, הרבונות, בנית המדינה והנהגת החברה.
הפרק השני: הכללים הכלכליים
אוצרות הטבע, המתקנים, המוסדות והמשק הכלכלי הם רכוש צבורי שהמדינה תשקיף על ההשקעות בו ועל נהולו לטובת כל הצבור, וחובה על האזרחים להגן עליו.
על פי החוק יקבע סף המקסימום של הבעלות לגבי האדמות החקלאיות ולגבי ההשקעות בחקלאות בצורה שתבטיח הגנה לפלח ולעובד בחקלאות מפני סוגי הנצול ותבטיח הגדלת התפוקה.
זכות הירושה מוגנת לפי החוק.
הפרק השלישי: הכללים החברתיים
החברה ברפובליקה הערבית הסורית מורכבת על פי כללי הסולידריות, האנטגרציה והשמירה על עקרונות הצדק החברתי, החופש, של כל פרט.
ההקרבה למען המולדת היא ערך עליון, והמדינה תחוס על משפחות החללים בהתאם לכללי החוק.
המדינה תבטיח לאשה את כל התנאים שיאפשרו לה להגיש תרומה פעילה ומלאה לחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, והתעשה להסיר את כל המגבלות שימנעו פתוחה והשתתפותה בבנית החברה.
המדינה בשתוף פעולה עם החברה תערוב להסיר את הסבל שנגרם כתוצאה מאסונות הטבע.
החנוך, הבריאות, והשירותים החברתיים הם יוסדות עיקריים לבנין החברה, והמדינה עושה כדי להשיג פתוח מאוזן בין כל המחוזות של הרפובליקה הערבית הסורית.
הגנת הסביבה היא אחראיות של המדינה והחברה, והיא חובה של כל אזרח.
הפרק הרביעי: כללי החנוך והתרבות
מערכת החינוך והתרבות בנויה כדי לגדל דור שיהיה דבק בזהותו, בתרבותו, בהשתייכותו ובאחדות הלאומית שלו.
התרבות הספורטיבית היא בסיס עיקרי בבנין החברה, המדינה מעודדת אותה כדי להכין דור חזק מבחינה כוחות (פיזית), מוסרית ומחשבתית.
המדינה תתמוך במחקרים המדעיים על כל הדרישות שלהם ותערוב לחופש במישור היצירה שלהם ותערוב לחופש במישור היצירה המדעית, הספרותית, האומנותית, והתרבותית, ותבטיח את האמצעים שיגשימו אותן יצירות ובו בעת המדינה תגיש סיוע לקידום המדעים והאומנות ותעודד את היצירות המדעיות והאומנותיות ואת הכולות היצרניות ותגן על תוצאותיהן.
המדינה תגן על הארכיאולוגיה ועל האתרים הארכיאולוגיים והתרבותיים ועל הדברים שיש להם ערך אומנותי, היסטורי ותרבותי.
החלק השני: הזכויות, החרויות, ורבונות החוק
הפרק הראשון: הזכויות והחרויות
החרות היא זכות קדושה, המדינה תערוב לאזרחים את החרות הפרטית שלהם ותגן על כבודם וביטחונם. האזרחות היא עיקרון יסודי הכולל זכויות וחובות של כל אזרח והוא יכול לממש אותה בהתאם לכללי החוק. התושבים שווים בזכויות ובחובות ואין אפילה ביניהם לא בגלל המין, ולא מגלל הגזע, השפה, הדת או האידאולוגיה. המדינה תערוב לעיקרון השוויון בהזדמנויות בין התושבים.
לכל תושב יש זכות להשתתף בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים, החוק מארגון את הדבר הזה.
כל תושב מחויב לכבד את החוקה ואת החוקים.
חשאיות ההתכתבויות הנשלחות בדואר, וההתקשרויות האלחוטיות והבלתי־אלחוטיות מוגנות לפי החוק.
מי שמוכרים כפליטים פוליטיים לא יוסגרו בגלל דעותיהם הפוליטות או בגלל פעילותם להגנה על החרות.
העבודה היא זכות וחובה של כל אזרח המדינה תעשה להבטיח אותה לכל האזרחים, והחוק וארגון אותה את תנהיה ואת החובות שנדרשים מן העבודים. לכל עובד מגיע שכר צודק לפי סוג העבודה ותקופתה, בתנאי שלא יהיה פחות משכר המינימום שיבטיח תנאי המחיה. המדינה ערבה לבטוח החברתי והבריאות, של העובדים.
תשלום המסים ודמי העלות והחובות הכלליים חובה שנקבעה בחוק.
המדינה תבטיח אווירה חופשית לעתונות לדפוס, להוצאה לאור ולכל שיטות ההסברה ותבטיח להן עצמאות לפי החוק.
לאזרחים יש זכות לקיים כינוסים לצאת להפגנות בדרכי שלום ולקיים שביתות עבודה במסגרת כללי החוקה המארגנת את השיטות ליישם את הזכויות האלה.
הזכות להקים אגודים ועמותות בהתאם לכללים לאומיים, ולמטרות לגטימיות ובדרכי שלומ מובטחת בהתאם למצבים והתנאים שיפורטו בחוק.
המדינה תבטיח הגנה האחדות הלאומית, וחובה של כל האזרחים לשמור עליה.
החוק יסדר את האזרחות הערבית הסורית.
הזכות להשתתף בבחירות ובמשאלי העם היא זכות של כול התושבים וחובה, שיישומה יאורגן בחוק.
הפרק השני: רבונות החוק
רבונות החוק היא היסוד של השלטון במדינה.
החוקים יהיו תקפים רק אחרי התחלת העבודה בהם ואין להם שום תוקף ראקטיבי אבל בענינם שאינם פליליים רפשר לפסוק אחרת.
כל תוקפנות נגד חופש הפר או נגד החיים הפרטיים, ונגד אזשהו חופש כלל או זכות כללית המובטחים לפי החוקה ייחשב פשע שהחוק יעניש מי שמבציע אותו.
החלק השלישי: רשויות המדינה
הפרק הראשון: הרשות המחוקקת
השלטונות התחוקתית במדינה היא מאחריות מועצת העם בצורה שנקבעה בחוקה.
הקדנציה של מועצת העם היא ארבע שנים, תתחיל מהיום הראשון שבו תתכנס ואין להאריך אותה אלא בתקופת המלחמה ולפי צוו חוקי.
חברי מועצת העם יבחרו בבחירות כלליות בצורה חשאית כשרה ושוויונית בהתאם לכללי חוק הבחירות.
חבר מועצת העם מיצג את כל העם, ואין להגביל יצוגו לפי תנאים או הגבלות, והוא חיב לממש אותה לפי מצפונו.
הבוחרים הם האזרחים שסיימו את השנה השמונה עשרה מגילם, ויש להם התנאים שנקבעו בחוק הבחירות. זכות הבחירה נתונה בידי אזרחים בני שמונה עשרה ומעלה שעונים על התנאים הקבועים בחוק הבחירות.
חוק הבחירות צריך להכיל את הכללים שיבטיחו:
אם התרקן מנדט של אחד מחברי מועצת העם מסיבה כל שהיא צריך לבחור חבר אחר במקומו תוך ששים ימים מיום התרקנות המנדט בתאני שהתקופה הנשארת לסיום קדנצית המועצה לא תהיה פחות משישה חודשים, חברותו של החבר החדש תסתיים עם סיום הקדנציה של המועצה. מקרי התרוקנות המנדט יקבעו לפי החוק.
חברי מועצת העם יגישו שבועת האמונים הנזכרת בסעיף השביעי של החוקה.
ההקצבות והפצויים של חברי מועצת העם יקבעו לפי חוק.
מועצת העם תכין את סדר העבודה הפנימי שלה כדי לארגן שיטת העבודה בה וכיצד לבציע את משימותיה, ולקבוע את הסמכויות של לשכת המועצה.
חברי מועצת העם לא ישאלו פלילית או אזרחית בגלל הניתונים שיגישו, הדעות שיביעו או בגלל הצבעותיהם במהלך הישיבות הפתוחות או הסגורות ובמהלך העבודות של הוועדות.
חברי מועצת העם יהנו מחסינות במשך תקופת הקדנציה של המועצה, ואסור לנקוט שום צעדי ענישה נגד שום חבר שלא נתפס על חם, אלא לפי היתר מוקדם מהמועצה, ובימים שאין בהם ישיבות יש להשיג התר מלשכת המועצה, ויש לדוויח למועצה בישיבה הראשונה שלה על הצעדים שננקטו.
לחברי מועצת העם הזכות להעלות הצעות חוקים ולהפנות שאלות ושאלתאות לממשלה או לאחד השרים בהתאם לכללי סדר העבודה הפנימית של המועצת.
מועצת העם תמלא את המשימות הבאות:
- אישור החוקים.
- הדיון בהודעת הממשלה.
- ההצבעה על חוסר האמון בממשלה או באחד השרים.
- אישור התקציב הכללי והחשבון הסופי.
- אישור תוכניות הפתוח.
- אישור החוזים וההסכמים הבינלאומיים המדברים על שלימות המדינה, ואלה הם חוזי הסולחה הבריתות וכל החוזים המדברים על זכויות הרבונות או ההסכמים המענקים פריביליגיות לחברות או למוסדות זרים, וגם החוזים וההסכמים שיטילו על האוצר הוצאות שלא היו כלולות בתקציב שלו או שנדרשו כתוצאה מהלוואות, או נוגדות כללי החוקים התקפים ובצוען מחייב להכין חוק חדש.
- אישור החנינה הכללית.
- קבלת התפטרותו של חבר המועצה או סרובה [סירוב לה].
על המועצה להרכיב וועדות ארעיות מבין חבריה כדי לאסוף מידע ולחקור עובדות על הנושאים הנוגעים בישום סמכויותיה.
אחרי אישור התקציב יכולה מועצת העם לאשר חוקים היכולים לקבוע הוצאות חדשות ומשאבים להשיג אותן הוצאות.
החשבונות הסופיים של השנה הפיננסית יוצגו בפני מועצת העם במהלך תקופה שלא תעלה על שנה אחת אחרי סיום אותה שנה, ופעולת סגירת החשבון תהיה לפי חוק, ומה שחל על סגירת החשבון חל גם על התקציב בנוגיע לאישור.
הפרק השני: הרשות המבצעת
1) נשיא הרפובליקה
נשיא הרפובליקה, ומועצת השרים מנהלים את השלטון המבצעי כמוסמכים מטעם העם תוך המסגרות שקובעת החוקה.
המועמד לתפקיד נשיא הרפובליקה צריך שיהיה:
- כבר השלים השנה הארבעים.
- אזרח ערבי סורי מילידתו, ובן לשני הורים אזרחים ערבים סוריים מהילידה.
- נהנה מכל הזכויות האזרחיות והמדיניות ואין נגדו פסק דין בעוון עבירה אפילו אם שוקם מבחינה חוקית.
- אינו נשוי מאשה שאינה סורית.
- חי ברפובליקה הערבית הסורית לא פחות מעשר שנים קבועות ונמשכות לפני היום שהגיש בו מועמדותו.
המועמדות לתפקיד נשיא הרפובליקה תהיה לפי התנאים והשלבים הבאים:
- יושב ראש מועצת העם יקרא לבחירות הנשיאות בטרם סיום הקדנציה של הנשיא המכהן תוך תקופה שלא פחות מששים ימים ולא יותר מתשעים ימים.
- בקשת המועמדות תוגש לבית הדין העליון לענייני תחוקה, ותירשם בפנקס מיוחד וזאת בתוך תקופת עשרה ימים אחרי הקריאה לבחירות הנשיאותיות.
- בקשת המועמדות לא תתקבל אלא אם יהיה מבקש המועמדות כבר השיג תמיכה בכתב במועמדותו מצד שלושים וחמישה מחברי מועצת העם לפחות, וחבר המועצה לא יוכל להעניק תמיכה אלא למועמד אחד.
- בית הדין העליון לענייני תחוקה יבדוק את בקשות המועמדות, ויוציא פסק דין בענינן תוך חמישה ימים אחרי סיום התקופה הקבועה לרישום הבקשות.
- אם לא יובטחו התנאים הדרושים למועמדות אלא למועמד אחד תוך התקופה הנקבעת, יהיה יושב ראש מועצת העם חיב לקרוא לפתוח ההליכים להגשת המועמדות שוב פעם לפי אותם תנאים עצמם.
נשיא הרפובליקה ייבחר לתקופת שבע שנים שתתחיל מיום סיום הקדנציה של הנשיא, ואסור לבחור את נשיא הרפובליקה מחדש ליותר מקדנציה אחת נוספת.
נשיא הרפובליקה יגיש בפני מליאת מועצת העם לפני שיתחיל למלא את התפקיד שלו, שבועת האמונים החוקתית שנזכרה בסעיף השביעי של החוקה.
אם נוצר מקרה ארעי שימנע מנשיא הרפובליקה למלא את התפקידים שלו ימלא אותם במקומו סגן נשיא הרפובליקה.
אם יגיש נשיא הרפובליקה התפטרותו מתפקידו הוא יגיש כתב התפטרותו למועצת העם.
הטקסים והפריביליגיות שדורש תפקידו של נשיא הרפובליקה יקבעו לפי חוק גם הקצבות הנשיא יקבעו לפי חוק.
נשיא הרפובליקה ישקיף על כיבוד החוקה על תפקוד טוב של השלטונות הכלליים ועל הגנת האחדות הלאומית והשרדות המדינה.
נשיא הרפובליקה הוא שממנה ראש הממשלה, השרים וסגניהם, והוא שיאשר התפטרותם, ויפטרם מתפקידיהם.
נשיא הרפובליקה יכין בישיבה של הממשלה שתתכנס בראשותו את המדיניות הכללית של המדינה ויפקיח על ישומה.
נשיא הרפובליקה מוסמך לקרוא לממשלה להתכנס לישיבה בראשותו, ולבקש דווחים מראש הממשלה ומהשרים.
נשיא הרפובליקה יוציא בצוו את החוקים שיאושרו על ידי מועצת העם, ומוסמך לבטלם בהחלטה מבררת תוך חודש אחרי מסירתם ללשכת נשיאות הרפובליקה, ואם מועצת העם תאשר אותם שוב ברוב של שני שלישים, נשיא הרפובליקה יוציא אותם בצוו.
נשיא הרפובליקה יוציא את ההחלטות והצווים בהתאם לחוק.
נשיא הרפובליקה יכריז מלחמה וגיוס כללי, ויכרות חוזה סולחה אחרי הסכמת מועצת העם.
נשיא הרפובליקה יכריז על מצב חרום ויבטל אותו לפי חוק שיתקבל על ידי הממשלה שתתכנס לישיבה בראשותו, בהסכמת שני שלישים של השרים, ובתנאי להציג אותו בישיבה הראשונה של מועצת העם, והחוק יפרט את הכללים של חוק שעת החרום.
נשיא הרפובליקה הוא שימנה את ראשי המשלחות הדיפלומטיות אצל המדינות הזרות, ויקבל כתבי האמנתם של ראשי המשלחות הדיפלומטיות של המדינות הזרות.
נשיא הרפובליקה הוא המפקד העליון של הצבא והכוחות המזוינים ומי שיוציא כל ההחלטות וההוראות הדרושות כדי ליישם את הסמכות הזאת, וביכולתו להסמיך מי שהוא בכמה מהן.
נשיא הרפובליקה הוא שממנה את הפקידים האזרחיים והצבאיים ומסיים שרותם לפי החוק.
נשיא הרפובליקה כורת את החוזים ואת ההסכמים הבינלאומיים ומבטל אותם בהתאם לכללי החוקה ולכללי החוק הבינלאומי.
נשיא הרפובליקה מעניק חנינה פרטית ויש לו סמכות לשכם את המצב של הפרט.
לנשיא הרפובליקה סמכות להעניק אותות.
נשיא הרפובליקה מוסמך לפנות במסרים למועצת העם, ולקרוא בפני המועצה הודעות.
נשיא הרפובליקה מוסמך לנסיח הצעות חוקים ולהעלות אותן למועצת העם כדי לדון באישורן.
אם תבצר סכנה גדולה או יבצר מצב שיאיים על האחדות הלאומית, ועל שלימות ועצמאות שטחי המולדת או ימנע מוסדות המדינה מליישם במישרין את התפקידים שלהם, לנשיא הרפובליקה יש הסמכות לנקוט במהירות בצעדים הדרושים במקרים כאלה כדי להתמודד עם הסכנה.
נשיא הרפובליקה מוסמך להרכיב את הרשויות, המועצות והוועדות המיוחדות ולקבוע את הסמכויות ואת המשימות שלהן בנוסח ההחלטות שלו על הרכבתן.
נשיא הרפובליקה מוסמך לקרוא למשאל עם על הסוגיות החשובות המתייחסות לאנטרסים העליונים של הארץ, והתוצאה של משאל העם תהיה תקפה ומחיבת מיום הכרזתה והיא תוכרז על ידי נשיא הרפובליקה.
נשיא הרפובליקה אינו אחראי על המעשים שלו בזמן יישום תפקידיו אלא במקרה שיבציע בגידה והדרישה בנושא הטלת האשמה עליו תבוא לפי החלטה של מועצת העם שתתקבל בהצבעה שתהיה מוצהרת ובתנאי שתקבל תמיכה של שני שלישי חברי מועצת העם בישיבה חשאית שלא מן המנין, וזאת בהתאם להצעה שתוגש על ידי שליש חברי המועצה לפחות ואז המשפט שלו יהיה בפני בית הדין העליון לעניינים תחוקתיים.
2) הממשלה (מועצת השרים)
ההקצבות והפיצויים של ראש הממשלה, סגניו והשרים יקבעו לפי חוק.
ראש הממשלה, סגניו והשרים יגישו בפני נשיא הרפובליקה אחרי הרכבתה של ממשלה חדשה, שבועת אמונים חוקתית לפי הנוסח שנזכר בסעיף השביעי של החוק, וזאת לפני שיתחילו בעבודות שלהם, ואילו במקרה שיוכנסו שנויים בממשלה, רק השרים החדשים יגישו שביעת האמונים.
ראש הממשלה סגניו והשרים אחראים מול נשיא הרפובליקה ומול מועצת העם.
השר הוא היושב ראש העליון במשרדו ותפקידו לבציע את המדיניות הכללית של המדינה בנוגע למשרדו.
אסור על השרים בתקופת שרותם בתפקידם להיות חברים במועצת ההנהלה של חברה פרטית, או נציגים שלה, ואסור עליהם לעסוק בצורה ישירה או בלתי־ישירה בשום עסק מסחרי או במקצוע פרטי.
אפשר לאחד בין משרת שר לבין משרת חבר במועצת העם.
פסקי הדין שיחולו על השרים יחולו גם על סגני השרים.
הממשלה תעסוק בנושאים הבאים:
ראש הממשלה והשרים ממלאים התפקידים הנזכרים בחוקים התקיפים בצורה שלא תהיה מנוגדת עם הסמכויות שהחוקה מעניקה לשלטונות אחרים, ובנוסף לסמכויות האחרות המוענקות להם בהתאם לכללי החוקה.
3) המועצה למנהל המקומי
הרפובליקה הערבית הסורית מורכבת מיחידות מנהליות, שמספריהן, גבולותיהן נקבעים לפי כללי החוקה שקובעת אפילו את ההתמחות שלהן ואת העצמאות הפיננסית והמנהלית שלהן.
הפרק השלישי: הרשות השופטת
1) מערכת השיפוט והפרקליטות הכללית
הרשות השופטת היא רשות עצמאית ונשיא הרפובליקה יערוב לעצמאות הזאת. מסייעת לו המועצה העליונה של בתי הדין.
החוק יארגן את הרשות השופטת על כל חלקיה, וסמכוחתיה ומפרט את כללי הסמכות של כל בתי המשפט.
החוק מפרט את התנאים למנוי השופטים להעלאיתם וקידומם, להעברתם, ולהעניש אותם.
הפרקליטות הכללית היא מוסד שיפוט מאוחד, בראשה עומד שר המשפטים, והחוק מארגן את הסמכויות ואת התפקיד שלה.
2) השיפוט המנהלי
מועצת המדינה תפקיח על השיפוט המנהלי, והיא רשות שיפוטית ויעוצית עצמאית, החוק מפרט את הסמכויות שלה ואת התנאים למנוי השופטים, וקוביע גם את העלאת שכרם, העברתם ופיטורם.
החלק הרביעי: בית הדין העליון לעניני תחוקה
בית הדין העליון לענייני תחוקה רשות שיפוטית עצמאית, המטה שלה בעיר דמשק.
בית הדין העליון לענייני תחוקה מורכב משבעה שופטים לפחות, אחד מהם יהיה יושב ראש, נשיא הרפובליקה ממנה אותם בצוו נשיאותי.
אי אפשר לאחד בין חברות בית הדין העליון לענייני תחוקה לבין משרת שר או משרת חבר במועצת העם. החוק קוביע את העבודות האחרות שאין לאחד אותן עם חברות בית הדין העליון.
החברות בבית הדין לענייני תחוקה תימשך תקופת ארבע שנים, ואפשר לחדשה שוב.
חברי בית הדין העליון לענייני תחוקה לא יפוטרו אלא בהתאם לכללי החוק.
נשיא בית הדין העליון וחברי בין הדין יגישו בפני נשיא הרפובליקה ובנוכחות יושב ראש מועצת העם את שבועת האמונים הבאה לפני התחלת עבודתם: „אני נשבע בשם אלוהים הקדוש לכבד את החוקה של הארץ ואת חוקיה, ולמלא את החובה שלי באמינות ונטרליות”.
בית הדין העליון לענייני תחוקה יעסוק בנושאים הבאים:
בית הדין העליון לענייני תחוקה יקפיד על חוקיות החוקים בדרכים הבאים:
בית הדין העליון לענייני תחוקה אינו רשאי לדון על תוקתיות החוקים שנשיא הרפובליקה מציג במשאל עם, ואשר קבלו הסכמת העם.
החוק יקבע שיטות הדיון וההכרעה בסוגיות שבין סמכויות בית הדין העליון לענייני תחוקה, ויפרט אותן ואת התנאים שצריכים להיות מובטחים בחברי בית הדין העליון, ואפילו את החסינות האחראיות, הסמכויות ואת התכונות שלהם.
החלק החמישי: עידכון החוקה
החלק הששי: כללים כלליים וסלקטיביים
ההקדמה של החוקה היא חלק בלתי־נפרד ממנה.
מי שיש לו אזרחות אחרת לא יכול להוסיף לעצמו את האזרחות הערבות הסורית, ולא יכול גם להיות נשיא רפובליקה, סגן נשיא, ראש ממשלה, סגן ראש ממשלה, חבר במועצת העם, או חבר בבית הדין העליון לענייני תחוקה.
אסור לעדכן את החוקה הזאת אם לא ימולאו לה שמונה עשר חודשים על התחלת העבודה לפיה.
הכללים התחוקתיים התקפים לפני אישור החוקה הזאת יוסיפו להיות תקפים עד שיעודכנו בהתאם לכלליה של החוקה הזאת, בתנאי שהעדכון יהיה תוך תקופה שלא תהיה יותר משלוש שנים.
הקדנציה של נשיא הרפובליקה הנוכחי תסתיים בסיום שבע שנים מיום שבועת האמונים שהגיש כנשיא רפובליקה, ומזכותו להגיש מועמדותו לתפקיד נשיא הרפובליקה, הסעיף השמונים ושמונה הנזכר בחוקה הזאת יוחל עליו בבחירות הנשיאותיות הבאות.
הבחירות הראשונות למועצת העם בהתאם לחוקה הזאת תערכנה תוך תקופת תשעים ימים אחרי יום אישורה על ידי משאל העם.
החוקה הזאת תפורסם בעתון הממלכתי, ותהיה תקפה מיום אישורה.