חוט המשולש בשערים/ואתחנן
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שער הקטן
[עריכה]בגמ' דברכות דף כ' ובשבועות דף כ' אמר רב אדא בר אהבה נשים חייבים בק"ה ד"ת דכתיב זכור ושמור ואתקש זכירה לשמירה והני נשי הואיל ואתנהו בשמירה אתנהו בזכירה. והקשו תוס' בשבועות דאימא איפכ' דנקיש שמירה לזכירה והני נשי הואיל וליתנהו בזכירה ליתנהו בשמירה ונשים יהיו פטורות משמירת שבת. עיין שם שנדחקו ללקולא ולחומרא לחומרא מקשינן ומקשין העולם דתוס' לא מקשי מידי עפ"מ דאיתא בגמ' דסנהדרין דף נ' ת"ר ובת איש כהן כי תחל יכול אפי' חללה שבת ת"ל לזנות בחלול שבזנות הכתוב מדבר ומקשי הגמרא יכול אפילו חללה שבת בת סקילה היא אמר רבא ה"מ ר"ש היא דאמר שריפה חמורה סד"א הואיל ורבי הכתוב מצוה יתירות בכהנים תדון בשריפה קמ"ל ומ"ש מיני' דידי' סד"א איהו דאשתרי עבודה גבי' היא כיון דלא אשתרי שבת גבה אימא תידון בשריפה קמ"ל.
ולפ"ז קושי' תוס' לק"מ אי נימא דנשים פטורות ממצות שבת כשהיא ישראלית ל"ל לזנות דלא נימא חללה שבת בת סקילה דק' מ"ש מיני' דידי' ואי' משום דאיהו אשתרי לי' שבת גבי עבודה. הלא בשאר נשים אשתרי שבת לגמרי ואיך נימא להיפך בכהנת דחמירא מיני' דידי'. ומדאצטריך לזנות מוכח דלא מקשינן להיפך שמירה לזכירה ומאי מקשי התוס' עכ"ד ואף דלכאורה קושי' העולם אינו מובן כלל דהא י"ל דקושי' התוס לרבנן דר"ש דאית להו סקילא חמורה וע"כ ל"ד קרא דלזנות. ועכצ"ל דס"ל דבוודאי רבנן ל"פ בזה על דרשה דלזנות אלא דס"ל דבלאו קרא דלזנות ה"א זו הוי מוכח כר"ש דשריפה חמורה. רק לפי האמת דכתיב לזנות ס"ל לרבנן סקילה חמורה כדילפי בסנהדרין שם.
ונ"ל עפ"מ שמקשין בשם הגאון המפורס' מוהרא"ב זצ"ל על מה דכ' התוס' בחולין ובסנהדרין על הא דאמרינן הנסקלין בהנשרפין שנתערבו ידונו בסקילה דמשמע אע"ג דהנשרפין הם הרוב אמאי לא ניזל ב"ר. דלפ"ז ק' מהא דא"ר ב"כ בשריפה איך משכחת לה דניחוש דלמא לאו כהנת היא ואי דאזלינן ב"ר הא אי גם ישראלית נדונית בחנק ולזה לעונשה במיתה חמורה לא אזלינן ב"ר. ותירצו בשם הגאון מהר"ר צ"ה אבדק"ק ה"ש דמיירי שקיבל אביה קדושין כשהיא קטנה ואח"כ זינתה. ואי ניחוש למעוטא דלאו אביה היא א"כ פנוי' היא ולא מגיע לה מיתה כלל ולכך שפיר אזלינן בתר רובא ונדונית בשריפה. והנה הקשה אא"מ הגאון זצ"ל דעדיין ק' על הגמ' דסנהדרין הנ"ל. דל"ל לזנות דלא נימא חיללה שבת בת שריפה היא דבזה ק' בוודאי ניחוש דלמא לאו אביה ואינה ב"כ ומגיע לה סקילה. ולעניין לעונשה במיתה חמורה לא אזלינן ב"ר. ע' בשער המים פ' אמור דבזה ל"ש תי' הגאון מ' צ"ה מה"ש הנ"ל. ונראה דבאמת מכח קושי' אא"מ הגאון זצ"ל מוכח דלא כשיטת ר"ת הנ"ל. דאפי' לענין מיתה חמורה ג"כ אזלינן ב"ר. ועכ"פ לפ"ז מבואר היטב קושי' העולם הנ"ל.
והוא דבוודאי מקשי התוס' שפיר ואימא איפכא דנשים פטורות משמירת שבת ואם דא"כ ק' ל"ל לזנות דמהיכי תיתי נימא חללה שבת בסקילה היא דמ"ש מיני' דידי'. דזה אינו דבוודאי לפי האמת דכתיב לזנות מוכח דלא כשיטת ר"ת מכח קושי' אא"מ הגאון זצ"ל כנ"ל אבל אי לא הוי כתיב קרא דלזנות. ולא הוי מוכח דלא כשיטת ר"ת א"כ באמת ה"א דחיללה שבת בת שריפה היא. ול"ק מ"ש מיני' דידי' דאדרבה באיש אין אנו יכולין לעונשו בשריפה דלמא לאו כהן הוא ולענין איזה מיתה לא אזלינן ב"ר משא"כ בכהנת כיון דישראלית פטורה משמירת שבח ולכך בכהנים דריבה הכתוב מצות יתירות נחייבה שריפה דאזלינן ב"ר דבוודאי כהנת היא ולכך אצטריך לזנות דפטורה ולעולם מקשי תוס' שפיר דלמא איפכ' מקשינן כנ"ל ודו"ק: