חובת הלבבות, שיר להמפרש בעל פת לחם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השיר הזה בא מט' תנועות ולא נשא לשו"א נפשו אם ינוח או ינוע.

אם    על   פת  לחם   יפשע   כי   רוח  קנאה  עליו  עבר
פן יאמר  מה לך חובר   חבר   באורך  לא  לזרות  לא להבר
בין דבר,  בלעדיך לי לב בר   אומר:  רעי  מה  לך  התעבר
טרם  שים  עין,  אחר   דבר   סעד   לבך   פת  לחם,  סבר
תמצא בין חידות גם נשוק בר   חכם    יודע    פשר    דבר
אך  אם  רק רגל ארשי, מעבר   לך  תתן,  ללחום  תשים אבר
ממלחמתך   לבי   לא   נשבר   אבטח   חסד   אל   עלי גבר
חמר   ברע   ברשע  לך  חבר   או  תנוס  נוס  שנאב שמאבר
תשים   לבך  מקום  שם  קבר   מדברך   יהי   כמוץ   עובר
או   אז   רוח  קנאתך  עבר   תודה  פשעך  שיג  שיח  דבר
פיך   יענה   בך  מלב  נבר   אם  אל  פת  לחם  יפשע גבר

  ועוד אני מדבר נגד מי שיתחכם וידבר תועה על הבאור

ביתד וב' תנועות

קורא בבאורי ואין לו לב,   דומה לאיש המון תופש לולב
יחוג  וינוע  באין מבין,   כן בא חקור דעת  ודל מבין