חובת הלבבות, הקדמת המרפא לנפש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ישמחו הנפשות ויגילו הלבבות. בספר הקדוש ספר חובת הלבבות. יקרה היא מפנינים בית והון נחלת אבות. חכמה צפונה ויראת ה' נחצבת. אשר אזן וחקר חד מדרי קדמאי מיישרי הלבבות ה"ה החסיד מורט ורבינו בחיי הדיין הספרדי מנוחתו כבוד בגנזי ערבות. אמרותיו טהורות עיניים מאירות ולבבות ערבות. כאשר הפליגו הקדמונים מחיבור הקדוש והנורא הזה שכל ההוגה בו מחזה שדי יחזה ויאמר הנה אלהינו זה. ומבואר בספר מ"מ בפרשת בהר ובמקומות זולתם שאמר המגיד להרב ב"י שילמוד בכל יום קריאה אחת בספר חובת הלבבות להכניע היצה"ר ולהשפילו מתוקף כי היצר מכניס מחשבות והרהורים בלבך לאבדך להוממך להשמידך ואתה עמוד כנגדו ובטל אותם מלבך כו' ע"ש באורך. והחסיד בעל ר"ח לא זזה ידו ממנו בכל הספר וכן בספר הישר לר"ת ובשל"ה וזולתם זכרונם לחיי העולם הבא. וזו לשון צוואת הרב ר' יונה סימן ל"ג "וצריך האדם להתדבק מאוד בספר חובת הלבבות אשר משם יקח פנימיות המידות המובחרים לעבודת ה' ב"ה וב"ש וצריך להעמיק בו יותר ממה שיעמיק האדם בלימוד נגעים ואהלות ושיטות העמוקות לגודל פנימיותם ודקותם ודי בדברים האלה בענין זה", עכ"ל.

האמנם בדור יתום הזה בעוונתינו הרבים כל ספרי המוסר בקרן מונחות. ובפרט מספר הקדוש הזה ידיהן משוכות. כי יהיה להם כדברי הספר החתום. והוא מסיבת קושי ההעתקה שנתחבר בלשון ערבי כדי שתהיה יד הכל ממשמשין בו והועתק אל לשון הקודש בלשון צחה וקצרה. וכמעט דלת הבנתו סגורה. ורבים וכן שלמים החרדים לדבר ה' נכספה וגם כלתה נפשם. ליהנות מזיו אורו הבהירה באספקלריא המאירה. ואם אמנם נמצא עליו פירושים שונים. כבר נודע בשערים שאינם יוצאים ידי חובת ביאור מכמה פנים. ואף גם קצרו במקום שאמרו להאריך. וכתב בס"ח סימן תתקפ"ד שבזמן הזה שאין חכמה יתירה צריך לרב לפרש הכל וגם אם יכתוב פירוש - יפרש הכל שלא יהיה יגע לחשוב ויהיה בטל משאר דברי תורה, עיין שם. ואני בעניי הכינותי את לבבי מעודי על דברי הספר הקדוש הזה בדבקים ובחשוקים וחפצה יתירה. כי הבינותי כי יש לו משפט הבכורה. מכל ספרי מוסר ויראה. אי בעית אימא קרא. ואבע"א סברא. ואתנה את לבי אל דברי הספר הזה וארא כי יש בו כמה דברים סתומים באין פירוש ויגעתי ביגיעה רבה ומצאתי כמה פירושים נכונים והגהות צודקות. כיד ה' הטובה עלי מפי סופרים וספרים. ושבעתים מבוררים. ורבים וכן שלמים אנשי השם מביני מדע כאשר ראו דבריהם כי נעמו העירוני והרהיבוני וזרזוני לאמר כלה מעשיך ומלאכת שמים ומצוה שאין להדורשין יקרה היא וחביבה בעיני אלהים ואדם לאור באור החיים. ואם אמנם ידעתי קוצר כחי ומיעוט השגתי. אך תמכתי יחדותי מה שמצאתי ראיתי בס"ח סימן תק"ל וזו לשונו: "כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם וגו' כל מי שגילה לו הקב"ה דבר ואינה כותבה ויכול לכתוב הרי גוזל מי שגילה לו כי לא גילה לו אלא לכתוב דכתיב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם וכתיב יפוצו מעינותיך חוצה וזהו שכתוב יביא במשפט על כל נעלם שגורם שנענש אם טוב שגלה לו ואם רע שאינה כותבה", עד כאן לשונו. וכ"כ החסיד המחבר בסוף פ"ט משער התשובה עיין שם.

מצורף לזה מעלת המזכה את הרבים שהפליגו בו חז"ל במשנה ובגמרא. והמחבר בפרק ו' משער האהבה האריך מאוד במעלתו ושם העתקתי גם כן דברי הזוהר מפרשת תרומה עיין שם. על כל הדברים והאמת האלו אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי ולעשות רצונך אלהי חפצתי ואליו בטחתי. ובזכות הצדיק בעהמ"ח נשענתי. וחצני נערתי. ומותני שינסתי. ושניים ושלישים במועצות ודעת כתבתי. ואלה הדברים שעשיתים ולא עזבתים. ואלו התועליות הנמשכים מיגיעתי וממלאכתי. בפירושי זה אשר טפחתי ורביתי: ראשונה ראיתי כי טוב להרחיב קצת הפירוש והביאור למען ירוץ כל קורא בו יבין וישכיל באר היטב דברי המחבר את כל ונוכחת בשובה ונחת. כמו שכתוב בס"ח כנזכר לעיל למען ידעו ויבינו גדולים וקטנים להבין ולהשכיל בדברי המחבר. ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות בפירושו ובביאורו רק בדרך פשוט וישר ובלשון צחה וברורה ולישנא קלילא כאשר עיני כל יראה הטוב והישר. והשנית אמרתי אלקטה נא גם בין האמרים חקרי לב מספרים קדמונים שאין יד הכל ממשמשין בהם, כמעט שנשתכחו. והבאתי דבריהם דברי אלהים חיים כל אחד על דגלו ומקומו דבר דבור על אפניו והם ספר האמונות לרבינו סעדיה גאון ז"ל. ומספר הכוזרי העתקתי ממש רוב דבריו הנחמדים ומספר מורה הנבוכים ומר"ח ושעה"ק ושל"ה וא"צ וי"כ וקנ"ח. וזולתם הרבה תראנו בישע אלהים איש על מקומו ויחדיו יהיו תמים על שפתיך כדבש לפיך. והשלישית גם לזאת פקחתי עיני שרוב הפסוקים שהביא המחבר בספר הזה אינם מושלמים וקצר חצים מגודל בקיאותו וסמך על המעיין לגומרם וידוע שעל הרוב עיקר דבריו, נלקחים מסןף המקרא ולפעמים מכל הענין לכך ראיתי כי טוב להעתיק כל הפסוקים בשלימות עד גמירא. וירוץ בו כל קורא. ואף גם פירשתי כל הפסוקים הקשים ע"פ גדולי המפרשים רש"י ורד"ק לידע ולהודיע כוונת המחבר על נכון. לשׂום שכל במקרא. והרביעית יצאתי להשכיל בינה להבין ולהורות. כל המילות הזרות. שהביא המחבר מספר ההיגיון כמו העשרה סוגים וחומר וצורה זולתם. דרשתי וחקרתי אותם היטב במקומות מושבותיהם ופרשתי אותם בדרך קצרה. בשפה ברורה. אחת מהנה לא נעדרה. שלא תהיה דרכם נסתרה. וגם סלקתי כל הקמשונים והטעויות שנפלו בראשונים מפי סופרים וספרים. ומפירושים נדפסים העתקתי דבריהם הישרים. וגם העתקתי כל ההגהות ופירושים שמצאתי ביד המופלג המפורסם מוהר"ר נפתלי בהרב מוהר"ר לוי זלה"ה מבראד מה שכתב בגליון ספר ח"ה והבאתים כל אחד על מקומו וקראתי לפירושי זה מרפא לנפש כי ממנו ניקח מרפא לנפשנו. וארוכה לנשמתנו. ומי האיש החפץ חיים נצחיים. יקח מפריו ויהיה לו למשיב נפש וסם חיים. לכל בשרו מרפא לשון עץ חיים. ולאור באור החיים. ואף גם שמי בקרבו. אולי אבנה גם אנוכי ממנו ואזכה להיות ממצדיקי רבים לעולם ועד. והנני מפיל תחינתי לפני כל גמיר וסביר לבל יעלה על לבם הטהור לחשוב ולדבר שיצאתי להשכיל בינה לאנשים חכמים ונבונים המלאים בכל חכמה ומדע ככלכל ודרדע. רק לאנשים כערכי וכגילי. ולפחותים ממני יאמרי לי לי. ומי מעכב ביד הרוצה לפרש פירוש זולת פירושנו כפי יד שכלו מגעת. הרי הספר עצמו לפניו בלי תוספת ומגרעת. וישוטטו רבים ותרבה הדעת. ואפשר שיהיו דברינו נכוחים למבינים וישרים למוצאי דעת. וה' ינחני במעגלי צדק למען שמו שלא יהיה בדברי טעות ומגרעת. ועוד אני מתפלל ומתנצל על כל שגיאות מי יבין ומנסתרות ינקני. ולכף זכות ידינני. וכבר התנצל החסיד המחבר בהקדמתו ואמר כי כח הבשרי קצר מהשיג וטבע האנושי חסר מהשלים ע"ש באורך. ואם כן אנן מה נענה בתריה. ובכן אשא עיני אל ה' ואליו אקרא להוציא הספר הקדוש הזה לאורה. להגדיל תורה ולהאדירה. ויזכו לראות בביאת הגואל במהרה. ובבניין בית הבחירה. במהרה בימינו, אמן.

כ"ד המפרש, המתאבק ומתדבק בעפר רגלי שלמים יראי ה' וחושבי שמו. הק' רפאל בהרב המנוח החסיד
מוהר"ר זכריה מענדיל זצ"ל. שהיה דיין בק"ק פפדא. מק"ק יאמפלא ולע"ע מתגורר בק"ק שדה לבן יצ"ו.