חבל נחלתו ל נח
סימן נח
אין כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט
א. נאמר בבבלי נזיר (כג ע"ב): "דרש רבא, ואיתימא רבי יצחק, מאי דכתיב: לתאוה יבקש נפרד ובכל תושיה יתגלע? לתאוה יבקש נפרד – זה לוט, ובכל תושיה יתגלע – שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, דתנן: עמוני ומואבי אסורין, ואיסורן איסור עולם".
פרש רש"י (נזיר כג ע"ב):
"לתאוה יבקש נפרד – לדבר עבירה יבקש מי שנפרד ואיזה זה לוט שנפרד מעל אברהם כדכתיב ויפרדו איש מעל אחיו (בראשית יג) וסמיך ליה ויסע לוט מקדם שהוא נפרד תחילה".
"ובכל תושיה יתגלע – ובתושיה לא נאמר כאן אלא ובכל תושיה לומר לך שנתגלע קלונו בשתי תורות דתורה נקראת תושיה דכתיב הפליא עצה הגדיל תושיה (ישעיהו כח) תורה שבכתב ותורה שבעל פה בתורה שבכתב בבתי כנסיות כדכתיב לא יבא עמוני ומואבי בתורה שבעל פה בבתי מדרשות כדתנן עמוני ומואבי כו'".
"יתגלע – כמו ולפני התגלע הריב נטוש (משלי יז) שהוא לשון גילוי דגרסינן במסכת סנהדרין (דף ו:) קודם שנגלה לך הדין כו'".
היינו, פרידתו של לוט מאברהם היתה לשם עבירה. כך כתב בשיטה מקובצת (נזיר כג ע"ב) בשם ה"ר עזריאל:
"לתאוה יבקש נפרד. הלך אחר תאות לבו כדאמרינן לעיל כל הפסוקים לשם עבירה נאמרו. יש אומרים ראשי תיבות של ל'תאוה י'בקש נ'פרד ל"י"נ עולין לתשעים ושני פעמים לוט עולה כמו כן תשעים לומר ששתי ביאות משתי בנותיו לתאות עבירה כדדרשינן בבראשית רבה. ואין אנו יודעין אם לוט נתאוה להם או אם הן נתאוו לו. כשהוא אומר לתאוה יבקש נפרד הרי לוט נתאווה לבנותיו".
ב. אבל בבראשית רבה (פרשה נא סימן ט) נאמר: "ר' תנחומא בר רבי חייא משם ר' הושעיא תורגמנא אין כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט מאי טעמיה (משלי י"ח) בכל תושיה יתגלע, א"ר אחא יתגלעו אין כתיב כאן אלא יתגלע האנשים נתרחקו, והנשים נתקרבו".
הלשון קשה: 'אין כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט'? והרי איננו קוראים אלא פעם אחת בפרשות לך לך ווירא.
מפרשי מדרש רבה האריכו לפרש דברים תמוהים אלו. וכך סיכם בעץ יוסף (על עין יעקב, נזיר כג ע"ב אות ד):
"שנתגלה קלונו בב"כ ובב"מ. וכדאי' בב"ר פרשה הנ"ל ובכל תושיה יתגלע שאין לך כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט. וכתב היפ"ת כי אז היו נוהגין לקרות בכל שבת ושבת ג"כ פרשתו של לוט. וכתב הנזה"ק לפי שהשבת הוא יום עונג של שמחה ומשתה ויש לחוש פן יבואו לידי שכרות יותר מדאי כשכרותו של לוט עד כי יבואו לידי מכשול לעבירה. לפיכך תיקנו אז לקרות בכל שבת פרשתו של לוט להורות לעם איך השכרות מביא לידי מכשול עון ומתוך כך שומר נפשו ירחק מזה כדי להתרחק מן העבירה. ועכשיו בזמנינו שערבה כל שמחה לא הוצרכו לזה. ומיהו אית ספרים דגרסי: אין לך כל שנה ושנה שאין קורין בו פרשתו של לוט עד כאן לשונו. וכן אי' במדרש אגדת בראשית אין לך כל שנה כו'".
הגירסאות הללו (=שנה) הרבה יותר מתאימות, מאשר פירושים דחוקים.
ועי' מאור ושמש (בראשית פרשת וירא) ותפארת שלמה (בראשית פרשת וירא) שפרשו עפ"י הסוד.