חבל נחלתו כד הסכמות
המצב בימינו בעולם ובארץ ישראל הוא של סבוכי תשובה. תנועות וזרמים בתוך עם ישראל ובמוסדותיו, כל אחד קורא 'אני אשלוט ואשליט דעותי על כל ישראל' ומבטל את חביריו. כאילו בו ורק בו האמת כולה.
ברצוני להתבונן על המצב מנקודת ראות שונה מעט.
רבונו של עולם דוחף את גאולתנו, כאמור: 'ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה'.
כותב הראי"ה קוק זצ"ל (אורות התחיה סי' סז):
"הַתְּשׁוּבָה אֶל הַטֶּבַע הַיִּשְׂרְאֵלִי, הַהוֹלֶכֶת וּמְפַעֶמֶת בְּהִתְעוֹרְרוּת הַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית וְתִקְווֹתֶיהָ, אַךְ הִיא תָּבִיא אֶת הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה, הָאֲחוּזָה בְּחָכְמַת יִשְׂרָאֵל הַמְצֻמְצֶמֶת וּקְשׁוּרָה גַּם יַחַד בְּחָכְמַת אֱלֹהִים חַיִּים הָעֶלְיוֹנָה, שׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר לַתּוֹרָה בְּכָל מִלּוּאֶיהָ, שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל-פֶּה, שֶׁל הַחֹק הַכָּתוּב וְהַמָּסוּר וְשֶׁל כָּל תְּכוּנָה יְקָרָה, כָּל מִדָּה הֲגוּנָה וְכָל רַעְיוֹן נָאֶה, וְכָל יְצִירָה טוֹבָה וְחַיָּה, הַיּוֹצֵאת מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל וְנוֹבַעַת מִצֶּלֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן בָּאָדָם, וּמִנִּשְׁמַת חַיִּים אֲשֶׁר נָפַח בְּאַפָּיו מֵרוּחוֹ הָעֶלְיוֹן, "וּמַאן דְּנָפַח מִתּוֹכֵיהּ נָפַח". עַל כֵּן מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יוּכַל לְתָאֵר כַּמָּה גָּדוֹל הוּא אוֹצַר הַחַיִּים, תִּקּוּן הָעוֹלָם, הַצָּלַת הַנְּשָׁמוֹת, כָּל הָאשֶׁר הַגָּדוֹל וְכָל הֲדַר הַתְּשׁוּבָה, הַגָּנוּז בִּתְחִיַּת הָאֻמָּה, הַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּלֶּמֶת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל".
יש בדרכים שכל תנועה בוחרת לעצמה עזות וקצרות דעת. ואין כוונתי רק על התנועות הרחוקות מרוח ישראל. אף התנועות היוצאות מתוך תורה צריכות לחשב היטב את דרכן: שכר מצוה כנגד הפסדה.
יש בורא לָעולם הדוחף את גאולתנו, והכח העיקרי הפועל אינו שלנו ואיננו יכולים לפעול נגדו.
רבונו של עולם נטע בנו טבע מיוחד: 'עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו'. ואותה נשמה ישראלית דוחפת בכל הצדדים הגופניים והרוחניים של כל אחד מאתנו לשוב אל ה' ולשוב למלוא קומתנו הרוחנית והגשמית בעולם.
כתב הראי"ה קוק בעין איה (סימן מה, שבת דף נה ע"ב) :
"תניא, רשב"א אומר, מוצל אותו צדיק מאותו עון ולא בא מעשה זה לידו, אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר "ארור שוכב עם אשת אביו", ויבא חטא זה לידו. החטאים, שהם [עבירות על] יסודות המוסר ונעוצים יפה בטבע הקדושה הפנימית של הנשמה הישראלית, הנם מורשה לקהלת יעקב, לתעבם מצד טבע הקדושה של המוסר המורשי של קדושת ירושת אבות. כדי להוציא מן הכח הגנוז אל הפועל את הטבע הפנימי הישראלי למוסדות הצדק, נצטוינו בהתחלת כניסתנו לא"י להביע מחאתנו הכללית על כל פורע מוסר ועושה נבלה, חוץ מאותו הצד העליון שכבר נצטוינו על כללה של תורה ופרטיה, מצד ההכרה הכללית הנעוצה בעומק הטבע של הנשמה של האומה כולה, "ואמר כל העם אמן". הטבע של תיעוב הרע והנבלה שבא בירושה, מורשה לנו מאבותינו הקדושים, מעיד לנו על עצם טבע הטהרה שהיה קבוע בנפשם הם, לשנא את הרעות והדברים השפלים והמגונים הללו, שהם עולבי נפש האדם הישרה, האלהית, עד שא"א כלל שתמצא איזו פעם בנפשם נטיה לגיעולים כמו אלה. גם המטרה העליונה ששתה החכמה האלהית, במה שסבבה שהאומה הזאת, הנבחרת להיות לעם קדוש לד', תהיה מצויינת בעומק טבעה לקדושה תכונית ע"פ מורשת אבות, היא הטביעה ביותר את חוזק הטבע בנפשות ראשי גזעינו לשרשי הקדושה והצד הכללי, עד שלא יתכן שתניח חפצה מידה לפגום את כל יסוד מגמתה. וא"א ג"כ שבמקום שכ"כ נתחזקה ההכרה בתיעוב הנבלה, עד שהד קולה של כללות האומה יצתה בהר עיבל, לומר "ארור שוכב עם אשת אביו", ויבא חטא זה לידו, נגד תכונתו העצמית, שיצתה כ"כ חיה ואמיצה בבנים, בתכונה כ"כ אדירה ועמוקה".
אנו עדיין בשלב של 'עולי הגולה' המביאים עימם את כל הנשים הנכריות שהתחברו אליהן בגלותם. והשפעות זרות מחלחלות בנו מידי יום ביומו בכל הדרכים. ולוקח לנו דורות לסנן ולפלוט את כל הדעות הזרות.
הדחיפה הרוחנית בין אם חשים בה ובין אם לאו – היא עזה, ואנו צריכים לסייע לאל באהבה וענוה, אך לא לפעול להרחקה בזרוע של כיתות וקבוצות בתוך עם ישראל. ואפילו שבטווח הקצר נראית תועלת בדרכנו, שיש בה מחאה כנגד תנועות מעוותות והצלת ההווה מכל מיני דרכים נלוזות של תועבה.
אמנם עוררנו מלחמה, ובמלחמה כל צד לוחם בחירוף נפש כנגד הצד השני שכחנו שאנו לוחמים מלחמה עם אחינו. אסור לחשוב שהמלחמות שאנו יוזמים, ומטמוני קטיגוריות שיוצאים בעטיין בכל אמצעי תקשורת, הם שיביאו לתשובה, להיפך הם מאמצים את כח הסיגים לעמוד על נפשם.
טבעם של שמרים שהם יורדים ונחים בתחתית החבית. מי שמנסה להוציאם בלבד מערבב שוב את החבית ועוכר את היין כולו.
על כן בחכמה גדולה ובאהבה גדולה צריכים לחבר כל אשר שייך לעם ישראל למקורו, ולהיות עם הרבה סבלנות לכל הדעות מקולקלות הבאות עלינו אף אותן שכבי' מתנגדות לכל התורה, שדרך תשובה קרובה לבוא.
ודוקא בדרך האהבה יתברר שהיא הדרך הארוכה והקצרה, ולא בדרך השנאה וההרחקה שהיא נראית קצרה אבל היא מאחרת את הטובה מלבוא לעולם.
לכרך זה הכ"ד במספר צרפנו מפתחות לכל הכרכים אשר יסייעו למעיין לחפש, ואולי גם למצוא את מבוקשו.
תודה גדולה לכל המסייעים: הרבנים העוברים על הספר, השואלים, השומעים בשיעורים, והתורמים להוצאת הספר. יתברכו כולם מפי עליון בכל מילי דמיטב.
ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו לומדי תורתך לשמה.
יעקב בן אבי מורי חיים מנחם הלוי אפשטיין
שומריהאייר תשפ"א
ברכת ראש ישיבת מרכז הרב
הרב הגאון אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
(הברכה הזאת ניתנה לספרי הששי)
הרב אברהם שפירא
[הרב הראשי לישראל]
ראש ישיבת מרכז הרב
בס"ד
ב' שבט תשס"ז
מכתב ברכה
מרבה ישיבה מרבה חכמה, ודברי תורה פרים ורבים. כבוד ידידי הרה"ג רבי יעקב אפשטיין שליט"א, מבוגרי ישיבתנו הק' "מרכז הרב", וכיום מגולי גוש קטיף, הראני גליונות מהחלק הששי של ספריו הנקובים בשם "חבל נחלתו", והם חיבורים העוסקים בשאלות ותשובות בד' חלקי השולחן ערוך, בשאלות המצויות בזמננו. וכבר איתמחי גברא במאמריו ובספריו הקודמים, שמקיף הנושאים הנדונים בהרחבה ומברר השיטות השונות בטוב טעם. והנה הרב המחבר ידוע לי שלן בעומקה של הלכה כבר שנים רבות, ודן באריכות בסוגיות רבות, דבר דבור על אופניו בשפה ברורה ונעימה, וביראה הקודמת לחכמה.
ואם כי לא עברתי בעיון על דבריו ומסקנותיו להלכה, מ"מ ראוי לברכו שיזכה לברך על המוגמר ולהוציא לאור עולם את חיבורו החשוב, להגדיל תורה ולהאדירה. ובעז"ה יזכה להוסיף כהנה וכהנה בבירורי הלכות וסוגיות כיד ד' הטובה עליו, וגליונות אלו שנכתבו בחבל נחלתנו שבחבל עזה – קודם הגירוש שאירע בעוה"ר, וחלקם נכתב בימי אף וחימה, בזמן גזירת הגירוש – יוסיפו כוח ואומץ לחיזוקה של ארץ ישראל. ויקויים בו בהרב המחבר "הרוצה להחכים ידרים" במקום המיועד לקימום מכון התורה והארץ. ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה בכפליים לתושיה.
הכו"ח לכבוד התורה
הרב אברהם שפירא
ברכת הרב הגאון יעקב אריאל
רב העיר רמת-גן (לשעבר)
לכבוד
הרה"ג יעקב הלוי אפשטיין שליט"א
שומריה
שלו' רב לאוהבי תורתך.
ברכות מאליפות לשנתון החדש של 'חבל נחלתו' לשנת תשפ"א. כדרכו הוא מלא וגדוש בבירורי הלכה מכל תחומי החיים ומכל חלקי השו"ע, ואף מסדר קדשים. אתה מביא מקורות רבים מהש"ס והפוסקים ודן בהם מתוך ידע והבנה ישרה. נהניתי מאוד מהנושאים האקטואליים והמגוונים ומהדיון הרחב והמעמיק.
אני מאחל לך שתמשיך הלאה שנים רבות ללמוד וללמד ולאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא
בברכת התורה והארץ
הרב יעקב אריאל, ר"ג
וכדרכה של תורה זה בונה זה סותר. הרשני אפוא להעיר את הערותיי לדבריך*.
- ההערות וההוספות פוזרו בבמקומן.
ברכת הרב הגאון דוב ליאור
רב העיר קרית ארבע – חברון
(הברכה ניתנה לכרך טז)
הרב דוב ליאור
רב העיר
קרית ארבע – חברון ת"ו
ר"ח שבט תשע"ה
כתב הסכמה
הובא לפני החיבור חבל נחלתו להרב יעקב אפשטיין ועברתי על חלק ממנו, ראיתי שהרב המחבר ממשיך להפיץ מעיינותיו חוצה גם בחיבור הזה.
ראיתי את גודל ידו לברור נושאים הלכתיים ואקטואליים לאור תורת ישראל בבירור מקיף ומעמיק לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וישר כחו של הרב המחבר שמזכה את הרבים ומאיר עיני חכמים בבירור נושאים חשובים לאור תורתנו הקדושה.
ישר כחו של הרב המחבר והשם יזכהו בבריאות גופא ונהורא מעליא, שיפוצו מעיינותיו חוצה לזכות את עיני המעיינים בהם וחפץ השם בידו יצלח.
החותם לכבוד התורה ולומדיה
הרב דוב ליאור
ברכת הרב הגאון הרב אביגדר נבנצל
רב העיר העתיקה – ירושלים
בס"ד
ברכה לראש משביר,
מסביר ומנהיר ומצהיר,
את הכל עשה יפה בעטו
עט סופר מהיר.
בתריסר ותריסר ספרים אמרים מבוארים.
יתן הבורא וימשיך כהנה וכהנה
עד מלאה הארץ דעה.
בחכמת סורא ונהרדעא
וחיים עד העולם.
כעתירת
צעיר הלויים
אביגדר נבנצל