חבל נחלתו כא נט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן נט - הנחה בתשלום על נזק

שאלה[עריכה]

נהג משאית פגע בשער חשמלי. הוא חוייב ושילם לפי תביעת החברה הניזוקה את מחיר התיקון. את התיקון ביצעה חברת הקמת ואחזקת שערים חשמליים. כיון שהניזק משתמש הרבה בשערים חשמליים ועובד עם חברה זו הוא קיבל ממנה הנחה על מחיר התיקון.

למי שייכת ההנחה. האם לחברה הניזוקה או לנהג המזיק או לשניהם?

תשובה[עריכה]

א. בחלק ו סימן מז דנתי בשליח שקונה לאחרים במעותיו וניתן לקנות פריט נוסף במחיר מופחת, למי מגיע המוצר במחיר המופחת.

נאמר בשו"ע (חו"מ סי' קפג ס"ו): "היה השער קצוב וידוע, והוסיפו לשליח במנין או במשקל או במדה, כל שהוסיפו לו המוכרים הרי הוא של שניהם, וחולק התוספת השליח עם בעל המעות. ואם היה דבר שאין לו קצבה, הכל לבעל המעות".

ורמ"א הוסיף: "(מיהו אם אמר המוכר בפירוש שנותן לשליח, הכל של שליח) (ר"ן פ' אלמנה ניזונית ותשובת רמב"ן סימן ס')".

דבר שאין לו קצבה כתבו האחרונים שהיא תוספת בגוף הדבר עצמו כגון טלית יותר גדולה, שיש לו קצבה כגון טלית נוספת.

בדבר שאין לו קצבה ברור שמעותיו של המשלח גרמו להנחה במחיר. לעומת זאת בדבר שיש לו קצבה חולקים ונחלקו הראשונים מאיזה טעם חולקים, יש אומרים בגלל ספק למי התכוין המוכר להקנות את התוספת (רש"י) ויש אומרים שהיו לתוספת שני גורמים: ממונו של המשלח והשתדלותו של השליח ועל כן חולקים (רי"ף ועוד).

וכן דברי הירושלמי (דמאי פ"ו ה"ח) מסכימים לדברי הרי"ף, וז"ל: "כאן ע"י מעותיו של זה וע"י רגליו של זה שניהן חולקין".

רוב הראשונים וכן השו"ע פסקו כרי"ף ועל כן אם לא הוברר לנו משום מה ההנחה או התוספת חולקים ברווח. אם המוכר פרש עושים לפי מה שאמר.

עוד כתב השו"ע (חו"מ סי' קפג ס"ז): "שלח שלוחו לקבל מעות מהעובד כוכבים, וטעה העובד כוכבים ונתן לו יותר, הכל לשליח".

ורמ"א הגיה: "ודווקא שידע השליח בטעות קודם שבאו ליד המשלח, אבל אם לא ידע בטעות ההוא ונתנו ליד המשלח, הכל של המשלח (מרדכי פ' אלמנה ניזונית). ומי שהיה עושה סחורה עם העובד כוכבים, ובא חבירו וסייעו והטעה העובד כוכבים במדה או במשקל או במנין, חולקין הריוח בין שעשה עמו בשכר או בחנם (מרדכי פרק הנ"ל ותשובת מיי' דקנין סימן כ"ב וד"ע אף להרא"ש)".

ועי' בתשובה שהזכרתי ובהסבר הדעות.

ב. לכאורה, אף בשאלה שלפנינו היו צריכים לחלוק ברווח אשר בא מחמת מעותיו של המזיק וההנחה שניתנה לניזק. שהרי היו כביכול שני גורמים להנחה זו תשלומיו של המזיק וההנחה שקיבל הניזק.

אמנם נראה לענ"ד שכל ההנחה מגיעה למזיק.

המזיק חייב לתקן את הכלי הניזק על ידו. חיוב התשלומים נוצר כאשר אינו יכול לתקן בגופו וצריך לשלם למזיק כדי שיתקנו, ועל כן חל עליו תשלום הנזק אולם רק אותו. אם הניזק השית עליו הוספה כלשהיא הוא פטור מתשלום עליה. אף במקרה שלפנינו הוברר שהנזק קטן ממה שתבע הניזק ועל כן כל ההנחה מגיעה לו. והניזק שקיבל ממנו כבר את התשלום יחזיר למזיק את העודף על מה שעלה התשלום בפועל.