חבל נחלתו יט ט
סימן ט
הקפת מחנה על ידי אוהלים
שאלה[עריכה]
מאהל צבאי מורכב מאוהלים המסודרים בצורת אות חי"ת, המרחקים בין האוהלים פחות ממידת אוהל, ובתוך החי"ת נעשית הפעילות הצבאית של היחידה החונה: מסדרים וכד'.
האם ניתן לסמוך עליהם כמחיצות ולסגור בשבת רק דופן רביעית בצורת הפתח, או שצריך להקיפם מכל צידיהם במחיצה או צורת הפתח?
תשובה[עריכה]
א. נדון בתחילה באוהלים שיש להם דפנות אנכיות ואח"כ באוהלים בעלי דפנות אלכסוניות. באופן כללי כל זמן שיריעות האוהלים החיצוניות מתוחות עד למטה, יש כאן דופן וכיון שעומד מרובה על הפרוץ יש דופן בכל אותו צד.
ב. כתב החזון איש (או"ח סי' קז אות ה-ז):
"דכל שיש ג' מחיצות של עומד מרובה לא אמרינן תו דאתו רבים ומבטלי מחיצתא דג' מחיצות של עומד מרובה עדיף משם ד' מחיצות ולא מצינו חילוק בין ג' מחיצות לד' לענין דאוריתא ולפ"ז בצורה הזאת קסב) לא תמצא רה"ר אף בחוצות רחבות ט"ז אמה וס' רבוא בוקעים בהם שרחוב ב' היא רה"י גמורה מה"ת שיש לה ג' מחיצות עומד מרובה אף שרחוב א' וג' עוברות בפרצותיה ורבים בוקעין בהן לא מבטלי מחיצתא, והא דפרצה יתר מי' אוסרת אינו אלא מדרבנן, ומה"ת אין כל פרצה אוסרת כל שעומד מרובה, וכיון שרחוב ב' היא רה"י, גם רחוב א' וג' נעשין רה"י שהרי יש להן ג' מחיצות דמה שהן פתוחות לרחוב ב' הוא כמחיצה שרחוב ב' הויא כחצר מוקפת, ואף למש"כ תו' כ"ב א', ד"ה חייבין דאמצע הפילוש לא חשיב מחיצות וכמש"כ סק"ג, היינו דוקא לר"י דלא סגי לי' בשם ד' מחיצות, אבל הכא לרבנן קיימינן, ועוד דהכא עדיף שלרחוב הב' יש ג' מחיצות, מיהו אם אין כאן רק ב' רחובות כרחוב הב' והג' לא שייך עומד מרובה כיון דאין כאן מחיצות, ולא שייך עומד אלא אי העומד יעשה רה"י לעצמו, אבל אם אינו עושה לעצמו, אינו עושה לאחרים, ואע"ג דאם תאמר עומד מרובה ברחוב ב' כדי לתקן דופן ג' לרחוב ג', ותהי' רה"י, יתוקן אח"כ רחוב ב' שתהי' פתוחה לרה"י, מ"מ התחלת הנידון הוא לאחרים, ולא לעצמה, ולא שייך עומד מרובה"...
"ויצא לנו מזה דבזה"ז כל השוקים והרחובות שבכרכים היותר גדולים הן רה"י גמורה מה"ת דכלן תמצא בהן אחת מוקפת ג' מחיצות והיא רה"י וכל הרחובות הפתוחות לה רה"י והפתוחות לתוכן נעשין רה"י, וכיון שכן הן ניתרות בצו"ה, ובמ"ב סי' שמ"ה האריך שקשה להקל מחמת שאין ס' רבוא בוקעין, כל שהיא דרך לרבים שעוברים ולסוחרים ולהאמור ההיתר מחוור ומרווח לכרכים שלנו".
וקל וחומר למחנה שהאוהלים סמוכים אחד לשני ויוצרים מעין אות חי"ת שצריך לסגור רק דופן רביעית בצורת הפתח ובכך כל המחנה יהא מותר בטלטול.
ג. וכן כתב בשו"ת משנה הלכות (ח"ח סימן עו):
"היתר השני, דכבר פסק לן מרן החזו"א ז"ל או"ח סימן ק"ז דכל עירות בזה"ז שרחובותיהן אינן מפולשות הו"ל כעירות מוקפות מחיצות ע"י הרחובות ומה שנפרץ במקומות אין זה עושה רה"ר"...
"וכן מצאתי בשו"ת הגר"י שטייף סי' ס"ח דעירות גדולות כולם מוקופת חומה הם ע"י הבתים שבנויים סביב העיר והם כולם נבנו לשם דירה וכולם הם עומד מרובה על הפרוץ ושם הו"ל רה"י מה"ת והוא ע"ד מרן החז"א ז"ל וגדולה מיניה".
"ובאמת כי דא לאו חדתא וכבר העלה כן בשו"ת הב"ח החדשות בסופו והוא תשובה להגאון בעל ב"א וכתב באריכות ואנן חושבין היקף הבתים והחצרות המסבבין העיר כהיקף חומה הגם דלענין ערכין במשנה ערכין פ"ט מ"ו לא חשיב היקף בתים כהיקף חומה מ"מ לענין עירובין שאני דלא בעינן רק היקף חומה לסתום סביב העיר ולהבדילה מרה"ר והיקף בתים סוגר יותר הרבה מהיקף חומה דהוי כהיקף דירה ממש משא"כ חומה סתמא אינו עשוי להיקף דירה כמבואר בשו"ת ח"ס ע"ש באריכות וא"כ כל העירות דידן הגדולות שהשוקים בנויות באופן שהבתים הם בנויות ומחוברות זה אצל זה הו"ל חומה גמורה ורק בין רחוב לרחוב איכא פירצה שאפשר לעבור דרך שם והו"ל לכ"ע עומד מרובה על הפרוץ ואם אין השוקים מפולשות אלא מתעקמות נמצא דעל העיקום נעשה מחיצה גמורה וזה ברור מאוד".
ולפי דבריו בשאלה דידן כשבשלושה צדדים האוהלים יוצרים דופן שעומד מרובה על הפרוץ, אם אין מרימים את דפנות בצד, הרי זו רשות המוקפת משלשה צדדים.
מחנה עם אהלים גדולים
ד. אם דפנות האוהלים באלכסון, אם האלכסון קרוב לאנכי ומתלקט יותר מעשרה טפחים לארבע אמות, הדפנות נחשבות כאנכיות ועדיין ניתן לסמוך עליהן כמחיצה לרשות היחיד. ולפי הנראה בכל האוהלים הצבאיים אף כאלה שהיריעות מגיעות בשיפוע לארץ יש בהם שיפוע של תל המתלקט. ולכן ניתן לסמוך עליהם כדופן להיקף.
ה. השאלה מתעוררת בתוקפה באוהלי 'סיירים'. היום נהוג בצה"ל להשתמש באוהלי בן-רגע שיש להם מסגרת גמישה ומתפרקת ויוצרים צורה דמוי איגלו. באהלי בן-רגע בצורת איגלו לארבעה אנשים המידות הן כ- 2.35 X 2.15 מ', גובה 1.30 מטר
לפי הבנתי צריך למדוד בדופן החיצונית מה אורך הדופן שגובהה לפחות 80 ס"מ (עשרה טפחים) והיא הדופן. אם מצמידים את האוהלים זה לזה נוצר רצף של דפנות בגובה שמונים ס"מ. כאשר החלקים הנמוכים משמונים אינם מצטרפים ונחשבים לפירצה.
אם מודדים כן במשולש הפרצות משני הצדדים של הדופן בת השמונים עדיפים וגדולים מהדופן עצמה. אולם אם מוסיפים לדופן בת השמונים ס"מ את הצדדים המתעגלים משני הצדדים ומצמידים את האוהלים זה לזה העומד מרובה על הפרוץ ואפשר להסתמך עליו.
יחידה צבאית שמגיעה לשטח שעתיים לפני שבת (כפי שקרה לי כבר בימי שירותי הצבאי), ואין זמן להכנת עירוב חצרות, יכולה להסתמך על צורת האות חי"ת שיוצרים האוהלים ולסגור את הדופן הפתוחה בצורת הפתח ובכך יש לה עירוב לכל השבת.
גודל הדופן באוהל קטן