חבל נחלתו ח טז

<< · חבל נחלתו · ח · טז · >>

סימן טז

הכשר סוכה

שאלה

הסוכה הציבורית בישוב נשענת בהכשרה על דופן עקומה בכל צידה הצפוני. במקביל אליה בצד הדרומי הפונה לדשא דופן שלמה מפינה לפינה (אות א בתרשים). בפינה הדרומית-מזרחית דופן שלמה בגודל כשני מטר (אות ב בתרשים). וממנה עד הדופן העקומה פתוח לגמרי. דופן זו מחולקת ע"י עמוד אמצעי המחלק את החלק הפתוח לשנים, פתח בן כ- מטר ופתח שני בן . מטר.

הבוקר נפרצה הדופן הדרומית בפינה הדרומית-מזרחית (כ- מטר מתוך מטר). האם הסוכה כשרה?

כמו"כ בצד הדופן העקומה סתמו מצידה עד לקו בו מתחיל הסכך הכשר (אות ג בתרשים), האם זה נצרך?

.

וכה ציבורית. . . . .

תשובה

א. פסק השולחן ערוך (או"ח סי' תרל ס"ג): "היו לה שני דפנות זו כנגד זו וביניהם מפולש, עושה דופן שיש ברחבו ארבעה טפחים ומשהו, ומעמידו בפחות משלשה סמוך לאחד משתי הדפנות, וכשרה; וגם בזה צריך לעשות צורת פתח, שיתן קנה מהפס על הדופן האחד; וי"א שאין זה צריך צורת פתח".

והרמ"א הגיה: "אבל אם איכא דופן ז' בלא לבוד, א"צ כאן צורת הפתח עד סוף הכותל, הואיל ואיכא דופן ז' שהוא שיעור הכשר סוכה; וכל שכן שאין צריכים צורת הפתח כשהדופן שלימה; ומה שנהגו בצורת הפתח כשיש לה דפנות שלימות, אינו אלא לנוי בעלמא (ר"ן והמגיד פ"ד וכל בו וב"י בשם מרדכי)".

מתבאר מדברי השו"ע והרמ"א שקודם נפילת הדופן ויצירת הפירצה בפינה הדרומית מזרחית היתה הסוכה כשרה, ולא הוצרכה כלל לתיקון צורת הפתח בדופן המזרחית כאמור בדברי הרמ"א. אולם יבואר להלן שיש צורך בצורת הפתח מטעם אחר לשם הכשר הסוכה.

ב. בהמשך (סי' תרל ס"ה) פסק השו"ע:

"כשהכשירו בשתי דפנות העשויות כמין ג"ם בטפח וצורת פתח, אפילו אם יש בשתי הדפנות פתחים הרבה שאין בהם צורת פתח שכשתצרף כל הפרוץ יהיה מרובה על העומד, כשרה".

והגיה הרמ"א: "רק שלא יהיו הפתחים בקרנות, כי המחיצות צריכין להיות מחוברים כמין ג"ם) (ר"ן)".

והעיר על כך במשנה ברורה (ס"ק כד): "רק שלא יהיו הפתחים וכו' - היינו אפילו אם עשויות בצורת הפתח דאף דלענין שבת ע"י צורת הפתח הוי כסתום ממש לענין סוכה חמור יותר דבעינן שיהא שתי דפנותיה מחוברות ממש בזוית ולא ע"י צוה"פ".

וא"כ ללא הדופן החסרה בפינה הדרומית-מזרחית הסוכה פסולה ואין מועיל בה אפילו הפתח בפינה יש לו צורת הפתח. (ואע"פ שהשו"ע דיבר בסוכה כמין ג"ם ולא בעשויה כמבוי ק"ו לגבי עשויה כמבוי שצריך להעמיד את הפס ד' בריחוק של פחות מג' לאחד מצדי המבוי. וכאן שהוא נפרץ אין כאן סוכה כמבוי).

ג. לגבי צד המזרחי של הסוכה בו ישנו פתח בן כ-. מטר המחולק לשתי צורות הפתח, נראה שהדבר הכרחי, שכן המשיך השו"ע באותו סעיף: "ובלבד שלא יהא בהם פירצה יתירה על י' אמות; ואם יש בה צורת פתח, אפילו ביותר מעשר. ולהרמב"ם, אפילו יש לה צורת פתח, אם יש לה פירצה יותר מעשר, פסולה אלא א"כ עומד מרובה על הפרוץ".

וא"כ לפי הרמב"ם כיון שבאותה דופן אין עומד מרובה על הפרוץ (ולפי הרמב"ם רק בדופן השלישית מותר שיהא פרוץ מרובה על העומד – כ"כ הב"י בשם המגיד משנה) והפירצה יותר מעשר אמות (. מטר), צריך היה לחלק את הפירצה לשני חלקים שכ"א סגורה בצורת הפתח.

ד. לגבי דופן עקומה ישנה מחלוקת בין דעה המובאת ברש"י עם הריטב"א והר"ן בהסבר הלכה זו.

בסוכה (ד ע"א) נאמר: "היתה גבוהה מעשרים אמה, ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולה, ויש בה הכשר סוכה - כשרה. ומן הצד, אם יש משפת איצטבא לכותל ארבע אמות - פסולה, פחות מארבע אמות - כשרה. מאי קא משמע לן - דאמרינן דופן עקומה? תנינא: בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש מן הכותל לסיכוך ארבע אמות - פסולה. הא פחות מכאן - כשרה! - מהו דתימא: התם הוא דחזיא לדופן, אבל הכא דלא חזיא לדופן - אימא לא, קא משמע לן".

ופרש רש"י:

"פחות מארבע אמות כשרה - שאף הוא הוכשר על ידה, דקיימא לן (סוכה ו, ב): הלכה למשה מסיני דמכשרי סוכה על ידי עקימת דופן עד ארבע אמות חסר משהו, ורואין סכך העליון המחובר לדופן הרחוק כאילו הוא מן הדופן עצמו, ועקום עד כנגד שפת האיצטבא, וכאן מודדין את גובהן משפת האיצטבא ולמעלה, ואף על פי שמתחתיו נמשך כלפי חוץ, הואיל וראשו אינו כלה על כן זהו גובה חללה, והרי נתמעט חללה מתחתיו.

"בית שנפחת - גגו, וגגין שלהם חלקים הן, ושוין ולא משופעים, ונפחת הגג באמצעו.

"וסיכך - בסכך כשר על פי הפחת, ונמצא סכך הכשר מופלג מן הדפנות לכל צד.

"פחות מארבע אמות כשרה - שדופני הבית נעשין לה דפנות, והתקרה פסולה המפסקת בינתיים רואין אותה כאילו הוא מן הדופן, ונעקם הדופן עד כאן, ואין כאן סכך פסול אלא דופן, ומחובר לסכך כשר.

"התם הוא - דאמר דופן עקומה - משום דדופן דידה חזי לדופן, דאינו גבוה מכשיעור, ואין צריך לעקמו אלא כדי לקרבו לסכך.

"אבל הכא דלא חזי לדופן - ועקימותו משום דליתחזי למיהוי דופן הוא - לא אמר, קא משמע לן".

היינו, רש"י מפרש שההבדל בין איצטבא לבית שנפחת שבאיצטבא אנו רואים את הסכך הגבוה מעשרים ואין מתחתיו איצטבא כאילו הוא מן הדופן, והתעקם וירד למטה מעשרים ולכן מותר לשבת תחתיו אע"פ שאין תחתיו איצטבא. אבל בבית שנפחת הרי הסכך הוא פסול וא"כ אף אם מחשיבים אותו לדופן אין לשבת תחתיו.

ה. אבל הריטב"א (סוכה ד ע"א) כתב על כך:

"פחות מכאן כשרה. ופרישנא משום דאמרינן דופן עקומה, ופי' רש"י שדופן עקומה לפי שדרך כותלים להתעקם פחות מארבע אמות דינו כסכך גמור ומותר להשתמש תחתיו שרואין כאילו נתקרב הדופן בסופו לאצטבא והיה הסכך למטה מעשרים משא"כ בבית שנפחת שא"א להשתמש תחת אותו פחות מארבע אמות שהרי סכך פסול הוא, ול"נ האי פירושא, חדא דהיכי מיקריא דופן עקומה מפני שרואין אותה כאילו נתעקמה, ועוד דהא אמרינן לקמן במכלתין שאם יש אויר שלשה בינתים אין אומרים דופן עקומה, והא אמאי והלא הוא מצוי וקרוב יותר שתתקרב אל הסכך כשיש שם אויר מהיכא שיש שם בנין חזק, אבל בתוספות פירשו דופן עקומה שרואים דופן זה דרחוקה בתוך ארבע אמות כאילו היתה מתחלתה סמוכה לסכך אלא שנתעקמה ונתרחקה ונעשה מקצתה סכך, ואין לומר כן כשיש אויר בינתים דהשתא לא שייך למימר הכי, מעתה כל מה שהוא בתוך ארבע אמות אין משתמשין תחתיו שהרי דינו כדין דופן שנתעקם למעלה וכיון שנידון (לסכך או) [הסכך] לדופן אין להשתמש תחתיו כדין בית שנפחת והאוכל שם לא יצא ידי סוכה ומאי דקאמר כשרה היינו כנגד האיצטבא בלבד דומיא דרישא, ושלא כפי' רש"י וה"ר אברהם ז"ל".

והר"ן על הרי"ף (סוכה ב ע"א) כתב:

"פחות מד"א כשרה. דאמרי' דופן עקומה ופי' דופן עקומה שרואין כאילו הדופן נעקם וכאילו הסכך כולו שמן הדופן ועד האיצטבא הוא הדופן אלא שנתעקם שכן דרכן של כותלים להתעקם. אבל אי אפשר לפרש רואין כאילו הדופן נתקרב לסכך דאי הכי היכי אמרי' לקמן [דף יז א] דאויר אפי' מן הצד פוסל בשלשה נימא רואין הדופן כאילו נתקרב ולא יהא פוסל אלא בד"א שיותר קל לדופן להתקרב כשאין שם סכך מפסיק, אלא ודאי היינו טעמא לפי שרואין הסכך כאלו הוא דופן וכשיש שם אויר מפסיק אין לומר כן ולפי שטה זו הדבר ברור שאין אוכלין באותו שיעור שבין הדופן לאיצטבא כיון שאנו דנין סכך שעליו כאילו הוא דופן. אבל אם היינו אומרים רואין הדופן כאילו נתקרב היה אפשר לדון ולהקל על פי דרכו של רש"י ז"ל אלא דליתא וכדכתיבנא".

נראה ששניהם התכוונו לדבר אחד, לפי רש"י מפרשים שראש הכותל 'מתחבר' 'ומתקרב' לסכך הכשר, ומותר לשבת מתחת לדופן העקומה ולצאת י"ח. אבל לשיטתם שרואים את הדופן עקומה כאילו היא דופן היושב שם אינו יוצא י"ח משום שיושב תחת דופן ולא תחת הסכך.

וכן המאירי (סוכה ד ע"א) פרש שלא כרש"י: "ופי' דופן עקומה שכל שהסכך פסול מפסיק בין הכותל והסכך כשר בפחות מד' אמות רואין כאילו אותו סכך פסול נתעקם ונעשה דופן ר"ל ורואין הכותל והסכך פסול כאילו הכל דופן שנתעקם ונשתפע מקרקעיתו עד מקום הסכך כשר שכן דרכה של כותל להתעקם בגובה כ' עד כדי שיעור זה, וי"מ שרואין את הכותל כאילו נתעקם ובא ראשו לצד סכך כשר ואין נראה כן שאילו כן אף באויר שמן הצד היה לנו לומר כן".

ו. על משנת 'בית שנפחת' בסוכה (יז ע"א) האומרת: "הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים – פסולה".

כתב רש"י:

"פסולה - דאויר פוסל בשלשה אפילו מן הצד, ומכאן אני אומר ומפרש: הא דאמרינן שבסכך פסול מן הצד אמרינן דופן עקומה להכשיר עד ארבע אמות - היינו דחשבינן לסכך כאילו מן הדופן, ונעקם ונכפף למעלה, ובאוירה ליכא למימר הכי, ואיני מפרש רואין את הדופן כאילו הוא עקום והולך תחת הסכך פסול ומגיע לסכך כשר, ומוציא את הפסול מן הסוכה - דאם כן גם גבי אויר נמי נימא הכי".

ובאר על כך הפני יהושע (יז ע"א):

"במשנה הרחיק את הסיכוך פסולה כו'. ופירש"י מכאן אני אומר ומפרש הא דאמרינן כו' אמרינן דופן עקומה כו' היינו דחשבינן לסכך כו' ואיני מפרש כו' עד סוף הדיבור. ונראה דמה שהוצרך רש"י ז"ל להביא ראיה על פירושו בזה אע"ג דבלאו הכי משמע דפשטא דמילתא הכי הוא דלשון דופן עקומה בכולהו בבי דמתני' היינו בענין זה דחשבינן לסכך הסמוך לדופן כאילו הוא מן הדופן, אלא משום דלעיל בריש מכילתין (דף ד' ע"א) גבי הא דבנה איצטבא בסוכה שגבוה למעלה מעשרים דמקשינן התם מאי קמ"ל דאמרינן דופן עקומה היינו הך, דמהתם הוי משמע לפום ריהטא כפירוש שני שכתב רש"י כאן כמ"ש שם המפרשים מש"ה איצטריך רש"י לפרש כאן דעל כרחך אין לפרש כן דא"כ לענין אויר נמי ליתכשר, כן נראה לי וק"ל".

ז. עולה כי שני פירושים אפשריים לדופן עקומה. פירוש אחד שרואים את הסכך הפסול כחלק מן הכותל והדופן התעקמה והסכך הפסול הוא חלק מהדופן. ופירוש שני שראש הדופן התקרבה לסכך הכשר 'מתחת' לסכך הפסול ומתחבר לסכך הכשר. ונ"מ תהיה באיצטבא שבצידה הסכך גבוה מעשרים אמה. ואף רש"י שנקט באיצטבא את הדרך השניה, במשנת בית שנפחת דחה דרך הסתכלות זו בדופן עקומה.

נ"מ בין שני הפירושים היא לגבי הצורך בסתימה מן הצד בשני הצדדים של הדופן העקומה. שכן אם רואים את הדופן כאילו נתקרבה כפירש"י הרי הסוכה מתחילה מתחילת הדופן העקומה וכוללת את הסכך הפסול וממילא שני הצדדים של הדופן העקומה הם חלק מן הסוכה. אבל אם רואים את הסכך הפסול כדופן נמצא שהסתימות משני הצדדים אינן נצרכות שכן הסוכה מתחילה רק מתחילת הסיכוך הכשר ורק שם צריך דופן.