חבל נחלתו ח הקדמה
תתננו לשם ולתהילה,
תשיבנו אל החבל ואל הנחלה,
תרוממנו למעלה למעלה.
(הושענות להושענא רבה)
במסכת מכות (י ע"א): "א"ר יהושע בן לוי, מאי דכתיב (תהלים קכב, ב). עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה". עם ישראל עומד כל השנים במאבקים, מאבק רוחני ומאבק פיזי בארץ ישראל – "ויאבק איש עמו עד עלות השחר".
הכח המעמיד את עם ישראל הוא לימוד התורה. הוא המנצח את שרו של עשו והוא המעמידנו בשערי ירושלים. הוא המחזק את בריחי השערים של ירושלים. התמדת לימוד התורה, בכל עומקה, בכל מקצועותיה, ובכל דרכיה ע"י כל עם ישראל תלמידי חכמים והציבור כולו היא המחיה את עמנו. לימוד התורה הוא ההתחברות שלנו עם בורא עולם ומסדרו המוליכו לתכליתו. לימוד התורה הוא המזרים חיים בנו, בעם כולו, והוא המסגל לעמנו הקדוש את הנצחון על כל מפריע. וככל שיגדל לימוד התורה בעם ישראל באיכות ובכמות, כן ייקל הנצחון ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
"למנצח על השמינית מזמור לדוד" (תהלים פרק יב, א).
כרך זה של 'חבל נחלתו' הוא השמיני, ואף הוא כקודמיו עוסק בחלקו בשאלות הלכתיות מחיי היום-יום, ובחלקו בשאלות עיוניות יותר שנשאלתי או שעסקתי בהן בשיעורים שהעברתי בקהילתנו – מגורשי עצמונה מגוש קטיף וקהילת כפר דרום אשר בשומריה.
בכרך זה נוסף מפתח של כל מאמרי שמונת הכרכים לפי סדר השו"ע, וכן נושאים שלא נידונו בשו"ע.
כאשר סוקרים את כל הנושאים בספרים נזכר אני במה שאמר דוד המלך בתפילתו (שמואל ב' ז, יח): "מי אנכי. ומי ביתי כי הביאתני עד הלֹם". במה זכיתי לכתיבת ספרים אלו, ולברר דברי תורה. וקורא על עצמי מדברי שלמה המלך (שיר השירים ו, יב). "לא ידעתי נפשי שמתני". כדברי בעל תורה תמימה בהערותיו (נז):
"באור הלשון: לא ידעתי נפשי שמתני הוא כאומר לא ידעתי במה זכיתי לכך, ואיירי לפי"ז בענוותן של ישראל שלא חשבו גאולתן בזכות עצמן, אלא בחסדי ה' ורחמיו".
ואני יודע בעצמי (ולא מתוך ענווה.). שלא זכיתי לכך בזכות עצמי, אלא בחסד ה' הגדול עלי שזיכני לגדול בבית של תורה, כדברי ר' חנינא (חולין כד ע"ב): "חמין ושמן שסכתני אמי בילדותי הן עמדו לי בעת זקנותי", ובזכות לימוד התורה בישיבת מרכז הרב ויציקת מים (כפשוטו בתור לוי). על ידי ראשי הישיבה: הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל. וזכיתי עוד מיחוס אבותי ואבות אבותי עד למעלה בקודש – בעל המאור, רבינו זרחיה הלוי ונכדו הרא"ה (רבו של הריטב"א), דרך בעל ספר הפרדס הרב אריה הלוי עפשטיין שהגר"א העיד עליו שהוא קדוש אלוקים, ולהמשיך בלימוד התורה. הם כולם זיכוני ללכת בדרכם בכוחותי המעטים ובין כל גלי הזמן הסוחפים להמשיך ללמוד וללמד. והריני מלא תודה לקב"ה שזיכני לכך, ולכל שגדלוני ולמדוני.
תודות רבות לתלמידי החכמים אותם שאלתי ופינו מזמנם לענות על שאלותי, חלקם שלחו את הערותיהם והוספותיהם והכנסתים בספרי. ויבורכו כולם מן השמים בכל מילי דמיטב. תודות רבות לכל המסייעים והמעודדים להוצאת הספר, תודות לאשתי ולכל ב"ב על הסיוע והעידוד, ואחרונים חביבים להורי שיזכו לראות דור רביעי וחמישי עוסק בתורה ובעבודה, מתוך חילוץ עצמות ובבריאות שלמה.
ונזכה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל להיות כולם יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה.
יעקב אפשטיין
מרחשון תשס"ט קהילת עצמונה בשומריה ת"ו