חבל נחלתו ו הסכמות
הרב אברהם שפירא[עריכה]
ברכת ראש ישיבת מרכז הרב – הגרא"א שפירא שליט"א
הרב אברהם שפירא
[הרב הראשי לישראל]
ראש ישיבת מרכז הרב
בס"ד
ב' שבט תשס"ז
מכתב ברכה
מרבה ישיבה מרבה חכמה, ודברי תורה פרים ורבים. כבוד ידידי הרה"ג רבי יעקב אפשטיין שליט"א, מבוגרי ישיבתנו הק' "מרכז הרב", וכיום מגולי גוש קטיף, הראני גליונות מהחלק הששי של ספריו הנקובים בשם "חבל נחלתו", והם חיבורים העוסקים בשאלות ותשובות בד' חלקי השולחן ערוך, בשאלות המצויות בזמננו. וכבר איתמחי גברא במאמריו ובספריו הקודמים, שמקיף הנושאים הנדונים בהרחבה ומברר השיטות השונות בטוב טעם. והנה הרב המחבר ידוע לי שלן בעומקה של הלכה כבר שנים רבות, ודן באריכות בסוגיות רבות, דבר דבור על אופניו בשפה ברורה ונעימה, וביראה הקודמת לחכמה.
ואם כי לא עברתי בעיון על דבריו ומסקנותיו להלכה, מ"מ ראוי לברכו שיזכה לברך על המוגמר ולהוציא לאור עולם את חיבורו החשוב, להגדיל תורה ולהאדירה. ובעז"ה יזכה להוסיף כהנה וכהנה בבירורי הלכות וסוגיות כיד ד' הטובה עליו, וגליונות אלו שנכתבו בחבל נחלתנו שבחבל עזה – קודם הגירוש שאירע בעוה"ר, וחלקם נכתב בימי אף וחימה, בזמן גזירת הגירוש – יוסיפו כוח ואומץ לחיזוקה של ארץ ישראל. ויקויים בו בהרב המחבר "הרוצה להחכים ידרים" במקום המיועד לקימום מכון התורה והארץ. ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה בכפליים לתושיה.
הכו"ח לכבוד התורה
הרב אברהם שפירא
הרב יעקב אריאל[עריכה]
מכתב ברכה מהרב הגאון יעקב אריאל
רב העיר רמת-גן
בס"ד לשכת הרב הראשי
הרב יעקב אריאל
טבת תשס"ז
לכבוד הרב יעקב אפשטיין שליט"א
מעקורי עצמונה ת"ו
עתה בשומריה ת"ו
שלומך ישגא לעד
בשורה טובה התבשרנו בהוצאה לאור של חלק חדש של "חבל נחלתו". למרות חבלי העקירה והנדודים לעיר האמונה ולשומריה תורה לא משה מאהלך.
נתקיים בך מה שכתב הנצי"ב על הפסוק "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו":
כח הארון שהוא התורה וכח המזבח החיצון שהוא עבודה (=תפילה) נישאים בכל דור ודור ממקום למקום היכן שישראל גולים.
צלקות הגירושים ניכרות בכמה תשובות בספר הזה. כגון בתשובה על שוטרים וחיילים החובלים ללא הצדקה. (מזה בדיוק חששה המנהיגות בכפר מימון, שתהיה תחילה הידרדרות כוחנית הדדית ללא שליטה, דבר שלשלטון לא היה איכפת. ייחרתו הדברים לזכרון עולם מי גילה אחריות גדולה יותר לעם ישראל באחת משעותיו הקשות. מה גם שאם כמה עשרות או מאות היו מצליחים בכל זאת להגיע עד גדר המערכת, לא היו מונעים את הגירוש.)
וכן בתשובותיך על פיצויי המגורשים. גישתך העקרונית מוצדקת. כל המעיין ברמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ד בהשוואה למשפט המלך בשמואל א' ח שם לב לכך שלהלכה פרשת המלך אינה מצדיקה גרימת נזק ע"י המלכות לאזרחים ללא פיצוי הולם (ועיין מש"כ באהלה של תורה ח"ד סי' כ). שמואל לא הדגיש זאת בכוונה כדי להראות עד היכן העריצות השלטונית עלולה להגיע, שתצא ידי חובה בפיצויים סמליים, אם בכלל. אם סברו פעם שהמשטר הדמוקרטי ימנע את העריצות של המשטר המלוכני — יבוא גירוש עזה על פיצוייו ויטפח על הפנים. הקריטריונים לפיצויים הינם מלאכותיים ולא משקפים את צרכיהם האמתיים ולכן יפה דנת.
עם זאת באשר לדרך על צורת הדיווח אני מרשה לעצמי להסתייג. כולם מודים שהפיצוי למגורשים היה עוול משווע. אנשים נושלו מבתיהם ומפרנסתם ללא אפשרות כלכלית אמיתית שתאפשר את שיקומם מחדש. ובעיקר היתה התעלמות מכוונת משיקום הקהילות. זממו לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל, איש איש לאוהלו ללא שיקום קהילתי, שהוא כל כך נחוץ, הן מבחינה ציבורית והן מבחינה אישית. אין תחליף למסגרת קהילתית שיכולה לתמוך נפשית במגורשים ובמשפחותיהם, שחייהם נהרסו. גם לאחר שהצורך בשיקום הקהילתי הובן לבסוף הוא נעשה בצעדי צב ללא נחישות וללא רגישות (בניגוד מוחלט לשיטות הפינוי להן גוייסו כל המערכות במדינה) ומבלי להתחשב במשברים הנפשיים העוברים על היחידים ועל קהילותיהם המתרסקות. הרופא לשבורי לב ירפא את שברם ויבנה את ביתם מחדש בקרוב.
בתשובתך היית לפה לזעקת העוול המצדיקה לדעתך גם אילוץ לנקיטת דרכים של "עם עקש תתעקש" (וכאב לי על שאנשים, המבטאים בדרך כלל רגישות למצוקות חברתיות, לא גילו אותה אמת מידה לרקע של זעקתך). אעפ"כ נראה לענ"ד שלמרות הצדק בדבריך ראוי שאוהבי תורה וארץ ישראל יראו דוגמא אישית ולא ירדו לרמה של מגרשיהם.
(כאן הערה בנושא מקוואות שהוכנסה במקום המתאים בגוף הספר.)
יהי רצון שיקויים בכם ובנו בקרוב הפסוק בירמיהו (לא, כז):
"והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרֹס ולהאביד ולהרע כן אשקוד עליהם לבנות ולנטוע נאם ה'."
בברכת התורה והארץ
הרב יעקב אריאל
הרב דב ליאור[עריכה]
מכתב ברכה מהרב דוב ליאור רב העיר
קרית ארבע — חברון
הרב דוב ליאור
רב העיר
קרית ארבע - חברון ת"ו
בס"ד טבת תשס"ז
לכבוד
הרב יעקב אפשטיין
הובא אלי הכרך הנוסף שלך "חבל נחלתו" והספקתי לעבור על חלק מהתשובות.
שמח לבי ויגל לראות מלאכת מחשבת נאה ומשוכללת של בירור נושאים הלכתיים מובהקים כולל התייחסויות למאורעות שקרו בזמננו האיך לראותם לאור תורת הנצח. מצאתי שהניתוח שלך יורד לעומקם של דברים החל ממקורות התלמוד דרך כל רבותינו הראשונים עד גדולי ישראל בזמן האחרון. על שאר התשובות יגיד עליו רעו שהפרט מלמד על הכלל שכולו רציף ברור חודר ומקיף לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
יהי רצון שיפוצו מעיינותיך חוצה לזכות את הרבים ולקרב את ישראל לאביהם שבשמים.
החותם לכבוד התורה ולומדיה
הרב דוב ליאור
הרב אביגדור נבנצל[עריכה]
מכתב ברכה מהרה"ג אביגדר נבנצל
רב העיר העתיקה - ירושלים
בס"ד עש"ק פ' יש'לח מ'לאכו' א'ת'ך' ירושלים עה"ק תובב"א
דוד המלך ע"ה אמר חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי (תהילים ט"ז ו'). אכן נעים ושפיר הספר חבל נחלתו, מעשה ידי אמן, הגאון ר' יעקב אפשטיין שליט"א. את הכל עשה יפה בעטו, עט סופר מהיר, בשאלות רבות בנושאים שונים, ואסף איש טהור מש"ס ומפוסקים ראשונים ואחרונים, ועוד אוסיף לה תוספת פתיכא מדיליה, והוציא מתחת ידו דבר מתוקן.
יזכה הרב המחבר שליט"א להגדיל תורה ולהאדיר, ולראות מהרה בחזרת השכינה לציון, בחיי כל אחב"י, כעתירת מכבדו ומוקירו,
צעיר הלוים
אביגדר נבנצל