חבל נחלתו ה מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · חבל נחלתו · ה · מ · >>

<poem> שותפות ללא התנאה מוקדמת שאלה אנשים שהתחילו להתעסק בשותפות ואחד מהם שליח של ציבור שהוא אחד מהצדדים בשותפות, בהשקעות ופעולות כספיות ומעשיות למען השותפות, ולא התנו ביניהם, האם נוצרה שותפות ביניהם, או שאחד השותפים יכול לטעון כיון שלא עשינו שום קניין ולא התנינו כלום אלא מתוך הבנה בינינו אין כאן שותפות, ולכן, אם לדוגמא נרשם העסק על שם אחד מהם, הוא יכול לדחות את השני ולומר לו טול את השקעתך ולך? תשובה נפרט בקצרה מדברי גדולי הראשונים והאחרונים שסברו שיש כאן שותפות לכל דבר ועניין. א. במחלוקת שבין הרמב"ם לבין הראב"ד האם שותפים משתעבדים על דבר שלא בא לעולם מכח שעבוד גופם נפסק שלא כרמב"ם. כדברי תוס' (כתובות נד, ב ד"ה אע"פ): "משמע בכל ענין אע"פ שאין מקנה לו שום נכסים אלא שמשעבד גופו לזה החוב מעתה ולכשיהו לו נכסים חל שעבודו מעתה ואין זה קנין דברים בעלמא"... וכן כתב הרא"ש (כתובות פ"ה סי' א). וא"כ שעבוד הגוף חל בין השותפים אף על דבר שלב"ל. ב. כמו"כ כיון שהמדובר בשותפות עם נציגויות של ציבור, כבר פסק הרמ"א (חו"מ סי' קסג ס"ו) שתנאים עם ציבור אינם צריכים קנין, וא"כ ה"ה לדבר שלא בא לעולם. וצידד בסברה זו הגר"י אריאל בספרו באהלה ש"ת ח"א (סי' צז פרק ג). ג. וכן בשו"ת הרא"ש (כלל פט סימן יג) נשאל: "גם ילמדנו רבינו: ראובן שחכר חכירות מכותי, ואח"כ נתן באותה החכירות הרבע לשמעון, שיהיה שותפו לריוח ולהפסד בכדי חלקו, ולא קנו מידם, כי אם הסכמה שהיתה ביניהם"... והסיק בסיום תשובתו: "הילכך נתעסק בשותפות אדעתא דרביע שהתנה לתת לו, ואין משיכה בעסק שותפות זה, אלא ההתעסקות שחוכרים לאחרים וגובין היא הקנייה, הילכך יתן לו הרביע, כאשר התנה עמו". ואף בעסק השותפות שלנו ההתנאה ותחילת הכרייה היא הקניה, ואין משמעות לכך שרק שותף אחד חתום כלפי השלטונות כמו במקרה שהיה לפני הרא"ש. ד. הדרישה בריש סי' קעו סיכם את השיטות השונות לגבי תחילת שותפות וכתב כך: "הרי לפנינו ד' שיטות, שיטת הרמב"ן והרמב"ם ורבינו דסבירא להו דלא מהני לא תנאי ולא קנין. ומדתלאי טעמא משום דהוה דבר שלא בא לעולם מוכח דמטעם קנין אפילו לעבר לא מהני, אלא מטעם אחר מהני והיינו דהתחילו בעסק השותפות וכמ"ש רבינו דמהני אפילו להבא דלא יוכלו לחזור בהן. ושיטת בעל העיטור דסבירא ליה שבכל ענין מהני תנאי. ושיטת הרשב"א ונמוקי יוסף והריב"ש ואינך רבוותא הנ"ל דסבירא להו בהיפוך דלא בעי לא תנאי ולא קנין לענין לעבר, אבל להבא סבירא להו דאפילו התחילו בעסק השותפות לא מהני אלא יוכלו לחזור בהן. ושיטת הראב"ד דסבירא להו כוותייהו בלעבר וסבירא ליה דגם להבא מהני קנין אפילו לא התחילו בעסק השותפות"... וכאן הלא התחילו להתעסק בשותפות ע"י שכירים וא"כ על העבר כמעט כל הפוסקים סוברים שאינם יכולים לטעון ולהכחיש שהשותפות שלהם בלבד. ה. וכן בנתיבות המשפט (סי' קעו ס"ק ה) סיכם: "ולענין דינא בשותפין בדשב"ל שנעשה בק"ס או אפילו ע"י משיכת המטלטלים דקנין גמור הוא כמ"ש המהרי"ט ח"א סי' ק"מ א"י לחזור להבא, אבל לענין מה שהרויחו לכ"ע א"י לחזור. ובאומנין שנשתתפו דהוי דשלב"ל כשהיה בקנין נראה דיש לדון דא"י לחזור בו אף להבא כיון שהרמב"ם והרמב"ן יחידאי נינהו נגד כל הפוסקים וכן נגד מה שהרויחו נראה דא"י לחזור אפי' בלא קנין". הרי בבירור שלא פסק כרמב"ם במחלוקתו עם הראב"ד, וכש"כ כאן שהדברים נקבעו עם מייצגי קהל ולא עם יחידים. ו. וכן פסק במפורש בשו"ת מהרי"ק (סי' קפא) שתנאי מועיל בין שותפים ומשתעבדים זל"ז אפילו בלא קנין אלא בהתנאה בעלמא. ז. וכך כתב בערוך השולחן (סי' קעו סע' ח): "ממה שנתבאר דעסק השותפות א"צ קניין על העבר לרוב הפוסקים ולדעת הטור אם התחילו במלאכה אין יכולים לחזור גם על להבא, למדנו במה שמנהג הסוחרים כשעומדים על קניית איזה מקח או לקבל איזו מלאכה או עסק שמשתוים ביניהם שאחד יקבל העסק ויתן לאחרים איזה ריוח שלא יקלקלו לו בקבלת העסק דמתקיימים הדברים באמירה בעלמא מפני שזה הוא כעסק שותפות וכשזה קיבל העסק הוי התחלת עסק בעניין כזה, ונחשב החזרה בזה כחזרה על העבר. ואף שיש מי שפיקפק בזה מ"מ נ"ל שכן עיקר לדינא וכן הוא מנהג קבוע בין הסוחרים שמקיימים דבריהם בזה בלא שום קניין ואף כשלא השלישו בטוחות על זה וכן יש להורות". עולה מערוה"ש שודאי בשותפות שיש בין השותפים סיכום בע"פ הוא הקובע, ובמיוחד לאחר שהתחילו להפעיל את השותפות ע"י כל השותפים. ח. וכך כתב החתם סופר (תשובות חו"מ סי' צו): "אמנם כל זה בשותפים שהשתתפו זע"ז אך מה שהוא ממנהג הסוחרים אין לשנות אפילו הוא שלא כדין בתורה ומנהגם תורה היא וכמו דאמרינן בב"ק קי"ו ע"ב ואל ישנו ממנהג החמרים והספנים, ועיין בטוש"ע ח"מ סס"י רע"ב והתם מיירי לענין גביית ממון ביניהם וה"ה לכל מילי כמבואר מלשון מרדכי ובמהרי"ק ע"ש. וא"כ מודה רמב"ם שא"צ קנין ואדרבא לרמב"ם הא עדיף מפני שהוא רבים ויפה כח רבים כמ"ש לעיל בשם תשובות רשב"א". מסקנה אף אם התחילו ללא קניין ולא הטילו לכיס יחדיו אלא התחילו לעסוק יחדיו בשותפות מתוך הבנה ואח"כ התגלעו מחלוקות ביניהם, הרי זו שותפות גמורה.