חבל נחלתו ה כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · חבל נחלתו · ה · כ · >>

<poem> דין חברון לעניין פורים במס' ערכין (לג ע"ב) נאמר: "אלא בתי ערי חומה ללוים מי אית להו? והתניא: ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות! (רש"י: בלא חומה) אמר רב כהנא, לא קשיא: כאן שהוקף ולבסוף ישב, כאן שישב ולבסוף הוקף. וכי האי גוונא מי הויא חומה? והתניא: (ויקרא כ"ה) ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה – שהוקף ולבסוף ישב, ולא שישב ולבסוף הוקף; יכול אפילו הקיפוה ישראל? נאמר כאן חומה ונאמר להלן חומה, מה להלן עובדי כוכבים, אף כאן עובדי כוכבים; יכול אפילו הקיפוה עובדי כוכבים לאחר מכן? (רש"י: לאחר שכיבשום ישראל), נאמר להלן חומה ונאמר כאן חומה, מה להלן עובדי כוכבים קודם לכן, אף כאן עובדי כוכבים קודם לכן! תרגמה רב יוסף בריה דרב סלא חסידא קמיה דרב פפא: כגון שנפלו להן הן ומגרשיהן. הן ומגרש למיסתרינהו קיימי! אמר רב אשי: איצטריך, סד"א: אדמסתתרי מסתתרי אי מיזדבני ליחלטו, קמ"ל". מתבאר שערי הלויים ובתוכן ערי המקלט היו ללא חומה ואפילו אותן ערים שנכבשו מידי הכנענים והיו עם חומה בכ"ז סתרו את חומתן, כדי שיתאימו להיות ערי לויים וע"כ אין דינן כמוק"ח. ותוס' בארו שאעפ"י שהיתה להן חומה כיון שנועדה לסתירה אינן נחשבות למוק"ח מימות יב"נ, וכן לגבי מוק"ח של קריאת מגילה. וא"כ חברון שהיתה עיר מקלט צריכה לקרוא בי"ד באדר עם כל ערי הפרזות. וכן כתב בשו"ת רדב"ז (ח"ב סי' תרפא) שחברון אינה מנויה עם המוק"ח במס' מגילה. וכך הוא מסיים תשובתו לאחר שמביא את הגמ' מערכין: "וכיון דחברון עיר מקלט היתה לא היתה מוקפת חומה כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם ויהרוג את הרוצח. והכי משמע נמי בפ' אלו הן הגולין דתני חברון וקדש מכלל ערי מקלט ומקרא מלא הוא בספר יהושע ופריך עלה וקדש עיר מקלט הואי והא כתיב ערי מבצר הצדים צר חמת רקת וכנרת וקדש וכו' ותניא ערים הללו אין עושין אותן וכו', ומשני אמר רב יוסף תרתי קדש הואי, ורב אשי אמר כגון סליקוס ואקרא דסליקוס. והרי לך בהדיא דעיר מקלט אי אפשר לעשותה עיר מבצר בחומה סביב, וגבי חברון לא פריך כי היכי דפריך גבי קדש משום דפשיטא להו דחברון לא היתה עיר מבצר. הילכך אין דין בתי ערי חומה נוהג בהם וקורין בה בי"ד שאין בה שום ספק לדעתי, וכן בשכם וקדש בגליל וכל עיר שיתברר שהיא מערי הלוים כיון שכלן היו קולטות לא היו מוקפות חומה מימות יהושע כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה בהן". ועי' עוד בגבורת ארי למס' מכות (יב, א ד"ה שם תהא מיתתו) שהקשה שאין עיר מקלט מוקפת חומה. אמנם בברכ"י (אורח חיים סי' תרפח) כתב: "חברון עיר קדשנו תוב"ב כתב הרדב"ז בתשובה סימן תרפ"א, דפשיטא דאינה מוקפת מימות יהושע וקורין בי"ד. ע"ש. אבל מנהג קדום לקרות בה י"ד וט"ו מספק. ובהערות שבשו"ת חיים שאל (ח"ב סי' לח אות צד) כתב הרב חיד"א: "כרך שהוא ספק וכו'. בעה"ק חברון תוב"ב מנהג קדום לקרו' המגיל' יום י"ד ויום ט"ו שלא כדברי הרדב"ז דפוס ויניציא סי' תרפ"א. והרב בירך יצחק דרוש פורים כתב ששמע משם מורינו הרב מהר"י זאבי ז"ל דהיה תמיה על המנהג והוא ז"ל ישנו בנותן טעם ובס' חזון עובדיה שנדפס מחדש הקשה עליו ע"ש פ' תצוה. ולפום ריהטא נ"ל דהדין עם הרב בירך יצחק. והגם שהרדב"ז כתב דלא יקראו אלא בי"ד הרי המנהג קדום להפך, וצריך לתת טעם לראשונים רבנן קדיש' שנהגו כן. ויש חילוק בין בתי ערי חומה לקריאת המגילה ולא תקשי מהתוס' ודוק היטב כי קצרתי". ובהערות על ברכי יוסף (או"ח סי' תרפח הערה ג) הוסיף: "וראה גם בספר יקר הערך דף קל"ב ע"ב, דהגם שחברון היא עיר מקלט, מערי הלויים, אכתי אפשר דהיתה מוקפת בימי יהושע והפילו חומותיה, ולכן לא מנו אותה בהך דערכין וכו'. ע"ש". ותירוצם הוא שיש לחלק בין בתי ערי חומה לעניין גאולה לבין מוק"ח מימות יב"נ לענין מקרא מגילה. ובמקרא מגילה אע"פ שהריסת החומה נעשתה עוד בימי יב"נ כדי להכינן לעיר לויים או מקלט בכ"ז נחשבת כמוק"ח. ועדיין צריך לעיין בתירוץ זה מדוע דינן יהיה שונה.