חבל נחלתו ג ו
סימן ו
שימוש במסנן מים ביתי בשבת .
שאלה
האם מותר לסנן מים במסנן ביתי (לדוגמא מסוג "בריטה")., בשבת?
הקדמה
מי הברזים במדינה מזדהמים בדר"כ ממעברם בכל הצנרת הארוכה, ומשהייתם במאגרים פתוחים. לשם כך מופצות מערכות סינון למי שתיה בבתים. חלקן מוכנסות לצנרת הובלת המים בצורה קבועה. וחלקן בתוך כלי שתיה ביתיים, כשבתוכם מסנן, והמים משמשים לשתיה לאחר סינון. המסנן מורכב בתוך קנקן. חלקו העליון של הקנקן משמש מעין משפך, בחלקו האמצעי מורכב המסנן, ובחלקו התחתון מתנקזים המים המסוננים. הסינון נועד בעיקרו לנקות את המים הן מחומרים נראים, כדוגמת פירורי צנרת וחלודה, והן מחומרים מזהמים ורעילים בלתי נראים. המסנן מוחלף כל זמן מה, לפי כמות המים המסתננת בו, ולפי כמות הלכלוך שהוא צובר.
תשובה
א. נראה לדמות את המסנן המותקן בכד למְשַַׁמֶּרֶת שהיתה כלי לסינון יין משמריו.
במסכת שבת (קל"ז ע"ב) במשנה: "רבי אליעזר אומר: תולין את המשמרת ביום טוב, ונותנין לתלויה בשבת. וחכמים אומרים: אין תולין את המשמרת ביום טוב, ואין נותנין לתלויה בשבת, אבל נותנין לתלויה ביום טוב". (איסור התליה הוא משום עשיית אוהל עראי ולא נעסוק בו כאן). מפרש רע"ב (שבת פ"כ מ"א): "ואין נותנין לתלויה בשבת דהוה תולדת בורר או מרקד והל' כחכמים". (וכ"כ הרמב"ם בפה"מ).
ובמשנה הבאה (קל"ט ע"ב): "נותנין מים על גב השמרים בשביל שיצולו. ומסננין את היין בסודרין". ובגמרא: "אמר זעירי: נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש. אבל עכורין — לא. מיתיבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר: טורד אדם חבית של יין, יינה ושמריה, ונותן לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש! — תרגמה זעירי: בין הגיתות שנו".
מדברי זעירי מתבאר כי מותר לתת מים ויין צלולים לתוך משמרת בשבת. הגמ' מקשה מדברי רשב"ג שמותר לתת יין עם שמריו לתוך המשמרת בשבת. ומתרץ זעירי, כי המדובר בזמן של בין הגיתות. ומסביר רש"י: "בין הגתות שנו — שכל היינות עכורין, ושותין אותן בשמריהם, הלכך אין כאן תיקון, דבלאו הכי משתתי"*יא. וכך פוסק הרי"ף. והרא"ש (פ"כ סי' ו') כתב: "אמר זעירי: נותן אדם יין צלול לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש אבל עכורין לא. ואם היה בין הגיתות שעדיין היין תוסס ואין צלול וגם אין עכור מותר. טורד אדם חבית של יין יינה ושמריה ונותן לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש".
אם נשוה זאת לשאלה שלפנינו, כיון שהמים משמשים לשתיה אצל רוב הציבור, ללא סינון, מותר לסננם אף בכלי הסינון — מסנן המורכב בתוך קנקן, כי אין סינון זה נחשב לברירה.
ב. אבל הרמב"ם (הל' שבת פ"ח הי"ד) פסק: "המשמר יין או שמן או מים וכן שאר המשקין במשמרת שלהן חייב, והוא שישמר כגרוגרת, אבל מסננין יין שאין בו שמרים או מים צלולין בסודרין ובכפיפה מצרית כדי שיהא צלול ביותר". וכן בפרק כ"א (הי"ז) כתב: "והמשמר שמרים תולדת בורר או מרקד הוא, לפיכך אף על פי שמותר לסנן יין צלול או מים צלולין בסודרין או בכפיפה מצרית, לא יעשה גומה בסודר שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא לשמר במשמרת".
היינו בניגוד לעולה מדברי הש"ס שמותר לסנן יין ומים צלולים בכלי המיועד לכך — משמרת, מתיר הרמב"ם לסנן רק בכלי שאינו מיועד לכך. וגם אז רק בצלול לגמרי ולא אם מעורב בו מעט פסולת. הלח"מ (פ"ח הי"ד) הקשה כן ומדייק, שבמשנה נאמר שמסננים דוקא בסודר, ורק בברייתא של רשב"ג נאמר שמסננים במשמרת. וע"כ מתרץ שהרמב"ם סבר שמשמרת הכתובה בברייתא כוונתה לסודרים. אבל במשמרת אסור. וכנראה מגזירת חכמים שלא יגיע למלאכת ברירה במשמרת.
ג. הטור (או"ח סי' שי"ט) פסק: "משמרת שמסננים בה שמרים אפילו תלויה מע"ש אסור ליתן בה שמרים לסננו משום בורר, אבל אם נתן בה שמרים מע"ש יכול ליתן עליהם מים כדי שיחזרו צלולין. ויין או מים שהן צלולין יכול לסננן במשמרת ואין כאן משום בורר כיון שהן צלולין אבל עכורין לא. ובשעת הגיתות שדרך לשתות היין עכור קצת, יכול ליתנו עם שמרים במסננת לסננו ואין בו משום בורר, ומשום ליבון נמי ליכא דמשמרת עשויה לכך ואינו חושש לליבונו. אבל בסודר שחושש לליבונו אסור משום ליבון ובשאר משקין חוץ ממים דלא יעשה בו ליבון שרי. וכשמסננין היין בסודר צריך ליזהר שלא יעשה בו גומא לקבל היין, אלא ישפוך עליו והוא ישקע מעצמו וכן מותר לסננו בכפיפה ובלבד שלא יגביה הכפיפה משולי הכלי טפח משום אהל אבל אסור ליתן קסמין על פי הכלי ולסננו עליהם דדמי למשמרת. והרמב"ם ז"ל לא התיר אפי' בכפיפה וסודר אלא יין שאין בו שמרים ומים צלולים, אבל לסננן במשמרת אפי' צלולים או בכפיפה וסודר מים עכורין ויין שיש בו שמרים אסור. ואין נראה כן מדברי א"א הרא"ש ז"ל אלא כדפרי'".
והבית יוסף (או"ח סי' שי"ט) באר: "ולכאורה משמע דהא דאמר זעירי נותן אדם יין צלול וכו' לתוך המשמרת וכן הא דתניא טורד אדם חבית של יין וכו' ונותן לתוך המשמרת בשבת לתוך המשמרת ממש העשויה לכך שרי, וא"כ כי תנן מסננין את היין בסודרין וכו' בשאינו צלול היא שאם היה צלול אפילו במשמרת היה מותר. וכן כתב הרב המגיד בפרק שמיני (הי"ד) בשם הרשב"א (שם ד"ה ומסננין), אלא שכתב שצריך לומר גם כן דבאין בו שמרים כלל היא. כלומר דאם יש בו שמרים אפילו בסודרין וכפיפה היה אסור דהוי בורר ממש אלא בעכור מיתוקמא. וכן דעת הר"ן (שם ד"ה מתני') שכתב מסננין את היין בסודרין וכו' ומיירי ביין עכור ומיהו משתתי הכי דאי ביין צלול אפילו במשמרת שרי כדאיתא בגמרא ואי ביין עכור דלא משתתי הכי אפילו בסודרין וכפיפה מצרית אסור דמכל מקום בורר הוי אלא כדאמרן. וכתב עוד (שם ד"ה ונמצא) ונמצא פסקן של דברים דיין שהוא צלול דרובייהו דאינשי לא קפדי ביה כלל מותר לתת אותו אפילו לתוך המשמרת כדי שיהיה צלול ביותר, אבל יין שהוא עכור קצת ואפשר דמשתתי הכי ומיהו רובייהו דאינשי לא שתו ליה הכי בסודרין וכפיפה שרי דאיכא שינוי ובלבד שלא יעשה גומא ושלא יגביה מקרקעיתו של כלי טפח, אבל לתוך המשמרת דליכא שינוי אסור ויין שהוא עכור לגמרי ולא משתתי הכי כלל אפילו בסודרין וכפיפה אסור עכ"ל. וכן נראה מדברי רש"י שכתב מסננין את היין בסודרין מפני הקמחין. כלומר דאי בצלול אפילו לתוך המשמרת נמי שרי ואי ביש בו שמרים אפילו בסודרין נמי לא, הילכך על כרחך ביש בו קמחין היא ומשום הכי אסור במשמרת ומותר בסודרין. וזהו דעת רבינו להתיר יין צלול ומים צלולין וכן חבית עם שמריה בשעת הגיתות לתוך המשמרת עצמה ובסודרין אפילו אינן צלולין שרי אלא שנראה מדבריו שאפילו יש בהם שמרים נמי שרי בסודרין וכפיפה שהרי כתב והרמב"ם לא התיר וכו' או בכפיפה וסודר מים עכורין ויין שיש בו שמרים אסור ואינו נראה כן מדברי הרא"ש אלא כדפרישית. אלמא דלדידיה ביש בו שמרים נמי שרי בסודרין ומיהו אפשר דכל שהוא עכור קצת יש בו שמרים קרי ליה אבל אם יש בו שמרים כל כך דלא משתתי הכי כלל מודה דאפילו בסודרין וכפיפה נמי אסור וכדברי המפרשים".
היינו, הב"י מבסס את דעת הרי"ף, הרא"ש והטור ומוכיח שעוד ראשונים סברו כך. והחלוקה היא לשלוש רמות של פסולת המעורבת ביין או במים. א) אין בו כלל מותר אף במשמרת. ב) יש בו קצת פסולת ורוב בני אדם שותים כך — מותר בסודרין וכפיפה. כלומר כלים שאינם יעודיים ועדיין אין בכך ברירה אלא כיון שהמעשה דומה לברירה גזרו על כלי ברירה. ג) יש בו שמרים וקמחים — אסור אף בסודרים וכפיפה.
ממשיך הב"י: "אבל הרמב"ם כתב בפרק שמיני (הי"ד) מסננין יין שאין בו שמרים או מים צלולין בסודרין ובכפיפה מצרית כדי שיהא צלול ביותר וכן יין מגיתו כל זמן שהוא תוסס טורף חבית בשמריה ונותן לתוך הסודרין. משמע דסבירא ליה דמשמרת כיון דמצי אתי בה לידי חיוב חטאת אפילו מים ויין צלולין נמי לא ויין או מים שאינן צלולין אפילו בסודרין אסור גזירה אטו משמרת, ומשמרת דזעירי ודרבן שמעון בן גמליאל לאו משמרת ממש קאמרי אלא מותר לשמרו קאמרי דנתינה בסודרין ובכפיפה קרו משמרת, וזעירי מתניתין אתי לפרושי דמסננין בסודרין דקתני היינו דוקא בצלולין. ולא ידעתי למה העלים עיניו הרב המגיד במקום הזה". עולה מדבריו שהרמב"ם החמיר הן במשמרת בכל מצב והן במעורב מעט פסולת שאסור בסודרין. ומסביר את דבריו כלח"מ.
לפי הב"י רוב הראשונים סברו שמותר לסנן מים בשבת במסנן ביתי. ורק לפי הרמב"ם אסור יהיה לסנן מים בשבת.
אמנם הב"ח חלק על הב"י וכתב: "ונראה דמדאמר זעירי יין צלול ומים צלולין משמע דוקא צלולין אבל עכורין אסור במשמרת אפילו רובא דאינשי קא שתי להו כיון דמיעוטא קפדי איכא משום בורר ולא שרי אלא צלול לגמרי ואינו מסננו במשמרת אלא מפני קצת קסמין וקשין שבתוכו אי נמי כדי שיהא צלול יותר". ומחלק הב"ח בין דעת הר"ן עצמו, לבין דעת הר"ן ברי"ף וברמב"ם שכתבו כשיטת הב"ח (להבנתו). ודעת הב"ח הובאה בשכנה"ג (הגה"ט אות ה'). הנ"מ בין שיטת הב"י לשיטת הב"ח תהיה לגבי המקרה דנן. לפי הב"י מותר לסנן מים שסו"ס רובא דאינשי לא מסננים. ואילו לפי הב"ח כיון שיש מיעוטא דקפדי אסור לסנן במשמרת וה"ה למסנן ביתי.
ד. השו"ע (או"ח סי' שי"ט ס"י) פסק: "יין או מים שהם צלולים, מותר לסננן במשמרת. 'הגה: ואע"פ שיש בו קסמין דקין, הואיל וראוין לשתות בלאו הכי (סמ"ג)'. אבל בסודר, מים אסור משום ליבון, ויין ושאר משקין, מותר. ואם הם עכורים, בין מים בין יין, אסור לסננם. ולהרמב"ם, במשמרת אסור ואפילו מים ויין צלולים; ואפילו בסודרים לא התירו אלא בצלולין אבל לא בעכורים. ויין מגתו, כל זמן שהוא תוסס (פי' שנראה כרותח), טורף חבית בשמריה ונותן לתוך הסודר". ונראה שכיון שהביא את דעת הרמב"ם כדעת יחיד סבר שאין פוסקין כמותו. ולפי"ז מותר אף לסנן מים בתוך קנקן שמותקן בו מסנן כיון שרוב בנ"א שותים את המים גם כשאינם מסוננים.
וכך באר המשנה ברורה (סי' שי"ט ס"ק ל"ד): "מותר — כיון דבלאו הסינון ג"כ הם צלולים וראוים לשתות לכן אין בזה משום בורר וצלולים מקרי כל שראוי לשתות כך בלי סינון לרוב בני אדם ויש מחמירין (לשי' הב"ח) דדוקא כשכולם יכולים לשתות כך ואין מסננן אלא כדי שיהיו צלולין ביותר". ובהמשך (ס"ק מ"א): "ולהרמב"ם במשמרת וכו' — וטעמו נראה משום שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ולדינא הלכה כדעה א' (א"ז)". וכ"פ בערוה"ש.
מסקנה
מותר לסנן מים במסנן מים ביתי המותקן בקנקן, והמחמיר כרמב"ם וכב"ח תבוא עליו ברכה.