חבל נחלתו ג ד
סימן ד
ביטול תפילת הציבור בבית כנסת
(לשם חיזוק מניין בבית כנסת אחר)
שאלה
האם מותר לבטל תפילה קבועה בבית כנסת, ולקבוע לכל הציבור שילך ויתפלל בבית כנסת אחר, לשם חיזוק המניין בבית הכנסת השני?
תשובה
א. נשאל המהרי"ק (סי' קי"ג) לגבי איש שהתפללו בביתו, ורצו המתפללים לשנות לבית אחר (לא לבית הכנסת). והמהרי"ק ענה עפ"י האמור בגיטין (נ"ט ע"א). שמערבים בבית ישן (עירובי חצרות) מפני דרכי שלום, וסיים המהרי"ק שאפילו ישנה טענה מועטת (של חשד) כלפי המוחזק במצוה, אין עוקרים אותה ממנו.
ב. וכן בתשובת מכתם לדוד (לר"ד פראדו בעל חסדי דוד ושושנים לדוד) מופיעה תשובה מתלמידו הרב שבתי וינטורה לגבי מקום שיש בו רק אחד עשר יהודים ולאחד ארעה אבלות ל"ע, ונשאל האם להתפלל בבית האבל, כמנהג, ולבטל את המניין; או להתפלל בבית הכנסת והאבל בגלל צמצום המניין יצא מביתו. ופסק עפ"י המהרי"ק שכיון שהתפילה בבית האבל היא רק מנהג אין לבטל את התפילה מבית הכנסת. וז"ל: "והכא יודה הרשד"ם דאפי' בטענה רבתי אין לשנות כיון דאלימא טפי טענה שלא לבטל התפילה בבה"כ מקדש מעט שנתקדש לכך כדי להתפלל בבית יחיד דאיכא משום זילותא דבי כנישתא".
וכן לגבי מקרה דידן, אמנם חשוב לחזק את הריעות ע"י השתתפות בתפילה בבית הכנסת השני, אך אין רשות לבטל לכתחילה את התפילה הקבועה בראשון.
ג. וכן פסק הרמ"א (סי' נ"ה סכ"ב): "וכן במקום שאין מנין תמיד בביהכ"נ כופין זה את זה בקנסות שיבואו תמיד מנין לבהכ"נ שלא יתבטל התמיד (תשובת ריב"ש סי' תקי"ח)". והריב"ש מסיים שם: "ושימו קנס ביניכם, מפשוט או ב' פשוטים, למי שלא יהיה בכל יום, בבית הכנסת, בשעת הנץ החמה. למען יהי' כל אחד ואחד, זריז להיות שם". והוסיף בחיי אדם (כלל י"ז סנ"ז): "ואפילו ללומדים וע"י זה יתבטלו מלימודם, כופין, דזמן תורה לחוד (א"ר בשם דרישה שם)". ואם לשם העמדת המנין קונסים ומבטלים לומדי תורה, כש"כ שלא מבטלים אותו בכדי, אלא באונס בלבד.
ד. וכן שנינו בתלמוד ירושלמי (שבת פי"ב ה"ג): "אמר לון רבי אימי והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא אי זה קרש זכה להינתן בצפון ינתן בצפון בדרום ינתן בדרום". והתלמוד לומד מכאן שכל המוחזק בדבר שבקדושה אפילו אין חשיבות מיוחדת במוחזקות הרי הוא מוחזק בכך. וכן לגבי בית הכנסת של כל הישוב, אין לבטל ממנו את התפילה (ואפילו כבר התפללו בו תפילת ותיקין באותו יום), כיון שהוחזק בכך. ועי' בתשו' רעק"א (תניינא סי' י"ב) שהעיר שתמוה על המהרי"ק מדוע הוכיח מבית ישן ולא מטעם זה שהוחזק במצוה. וכן כאן הציבור הוחזק בתפילה בבית כנסת ואין לכפות עליו תפילה במקו"א, או לבטל את התפילה הקבועה. (ועי' באחרונים שלמדו מטעם זה על מוחזקות אדם במקומו בבית כנסת חדש שנבנה להחליף ישן).
מסקנה
מכל הטעמים הללו נראה שבשום אופן אין לבטל את התמיד — תפילת שחרית ומוסף בשבת בבית הכנסת. ומי שרוצה לחזק ולהתחסד עם אחרים יעשה בשלו ולא יכופם ללכת למקו"א, כש"כ שדעתו שלא כפי ההלכה.
ועפ"י מסקנה זו עניתי בתשובה לשאלה בדבר ישוב שהחליט להעביר את תפילת ערבית מבית כנסת בישוב, לבית אחד מהחברים שנערך בו שיעור בתורה. וכן כתבתי לישוב בו החליטו רבים לנסוע באחד החגים, והנותרים היו ללא מניין כל החג, ומחיתי על ביטול התמיד ועל עזיבת הישוב למשך יממה.