חבל נחלתו א נט
<poem> . סימן נט . ~ . ~מזוזה שלא בחלל הפתח שאלה בפתח המבוא לבית הכנסת, בגלל מבנה הפתח, א"א היה לקבוע את המזוזה בחלל עצמו על המזוזה הימנית, וע"כ קבעו אותה על המזוזה בצד החיצון. האם זה מותר? תשובה במנחות [ל"ב ע"ב]. "ואמר רב יהודה אמר שמואל: מצוה להניחה בתוך חללו שלפתח. פשיטא 'בשעריך אמר רחמנא'! ס"ד אמינא הואיל ואמר רבא מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה"ר כמה דמרחק מעלי, קמ"ל!". . וברש"י: "בתוך חלל הפתח — ולא מבחוץ". הרי"ף הביא מימרא זו ולא ביארה, וכן ברא"ש ובמרדכי. בדברי חמודות .(אות י"ז). כתב: "וגם בזה אם שינה לא עיכב. ונראה שסמך על הטור שכתב: "ואיזהו מקומה. בחלל הפתח בטפח החיצון הסמוך לרה"ר. ונראה שאם שינה באלו המקומות אינו מעכב רק שתהיה בצד ימין לביאה". [יו"ד סי' רפ"ט]. ובב"י ציין מקורו: "נראה שטעמו משום דבכל הני אמרינן לישנא דמצוה: מצוה להניחה בתוך חללו של פתח וכו', ומשמע ליה ז"ל דהיינו לומר דמצוה הכי ואם שינה לא פסל". (והב"ח עורר על כך שבאחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה, ולרש"י משום סכנת המזיקין, ואיך פסק הטור דאם שינה לא פסל? ותרץ שפסק כר"ת משום חשש סכנה שמכה ראשו ולא משום המזיקין). וברמב"ם [מזוזה פ"ו הי"ב]. כתב: "והיכן קובעים את המזוזה בתוך חלל של פתח בטפח הסמוך לחוץ". . והנ"י באר: "בתוך חלל הפתח ולא מבחוץ דבעינן דרך ביאתך וכתיב 'בשעריך' הוא מקום סגירת הפתח". ובב"י הבין שתרוייהו סברו כן לעיכובא מאחורי הדלת. אמנם בנשמת אדם [כלל ט"ו אות א']. הבין שהרמב"ם והנ"י כתבו כן לעיכובא שדוקא בחלל הפתח. ונמצא שיש מחלוקת בהבנת שיטת הרמב"ם האם לעיכובא שלא בחלל הפתח הוא בלא הבדל בין אחורי הדלת לשאר מקומות, או שכל שלא בחלל אסור באותה מידה. ופסק בשו"ע [סי' רפ"ט ס"ב].: "איזהו מקום קביעתה בתוך חלל של פתח בפתח הסמוך לחוץ". והרמ"א הוסיף עפ"י הטור שאם שינה אינו מעכב, ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה. ובש"ך הביא מח' הראשונים באחורי הדלת, והתיר בשעת הדחק להניחה שם ובהסתמך על הטור. ויש להקשות על שיטת הטור — מעבר למשמעות הדיוקים מדבריו של שמואל, הרי בפסוקים עסקינן, וע"כ או שמשמעותם אסמכתא או שמשמעותם לימוד מהכתוב, ואם בלימוד עסקינן לא מצינו בתורה באיסורים הבדל הלכתי בין לכתחילה לדיעבד?! ואי אמרת דהוי אסמכתא, מנין מקורה, הרי היא נלמדת מהפסוק, כרש"י לעיל. וע"כ נראה להסביר כרמב"ם לפי הח"א שזהו דין תורה. ומצאתי בתשובת חכ"צ (תוס' חדשים סי' ס"ה). שהעיר ולא השלים וכתב: "לברר בירור גמור שחובת מצות קביעות מזוזה דוקא בתוך חלל הפתח, וטועים כל האומרים בהיפוך ודלא כבעל מעדני מלך" [שם י"ג (צ"ל י"ז)]. וכן בשו"ת שאילת דוד [יו"ד סי' ט'] סיים תשובתו "ואפשר דהוי לעיכוב וצע"ג בכל זה, כי בעלי השו"ע לא ביארו בזה כל הצורך". ומצאתי ראיה לכך שאין להבדיל בין מקומות שלא בחלל הפתח וכולם שוים לאיסורא; בירושלמי [מגילה פ"ד הי"ב]. ששנו התם: "תלייה בדלת סכנה שאין בה מצוה, חקק בראש המקל והניחו במקום שאינו ראוי לו, סכנה שאין בה מצוה" ובניגוד לבבלי שחילק בין אחורי הדלת לחלל הפתח (מצוה, סכנה). הירושלמי כללם באותה לשון של סכנה שאין בה מצוה. וע"כ נ"ל שלכתחילה ראוי לקבוע את המזוזה ע"י עשיית חריץ בגוף המשקוף וקביעת המזוזה בו; או ע"י הרחבת משקוף ומזוזות וקביעת המזוזה בהם. ובעיקר בבי"כ שהציבור ילמדו משם ויקבעו כן בבתיהם. (ועל אף שבי"כ אינו חייב במזוזה, אמנם כאן עסקינן במבוא לבי"כ אשר ממנו כניסות לבית מדרש ועזרה שסועדים בה לעתים).