חבל נחלתו א נז
<poem> סימן נז . ~ . ~מזוזה בחדר מדרגות שאלה אחד הדיירים בבית משותף שכל דייריו גרים בשכירות (מחב' עמיגור). רוצה לקבוע מזוזה בכניסה לחדר מדרגות, שאר הדיירים אינם מעוניינים להשתתף בהוצאה. האם היחיד חייב מצד הדין לקבוע מזוזה אף ללא השתתפות שכניו? מה הדין אם השכנים גויים? תשובה א. שותפים (בבית שלהם). חייבים במזוזה — כמבואר בחולין קל"ה סע"ב. כמו"כ חדר מדרגות חייב במזוזה שהרי משמש את הבריות ויש בו ד' על ד' אמות, ובעיקר אם קבועה דלת בכניסתו. ב. לגבי דירה שכורה חייב הדר לקבוע בה מזוזה אחר ל' יום. בחובת הקביעה נחלקו הפוסקים י"א שחיוב שוכר במזוזה מן התורה, ויש הסוברים שחיובו מדרבנן. רעק"א בתשובותיו [סי' ס"ו]. הראה שרוב הראשונים נוטים לכך שחיובו מדרבנן וכן סבר הב"י. ותלה זאת בשאלה האם להתחייב מן התורה במזוזה צריך קנין הגוף או די בקנין פירות ומשום חובת הדר, (והכריע כאמור כדרך הראשונה). ג. השאלה העולה היא מהו חיוב השותפין, האם החיוב מוטל על כ"א בכל המצוה ואף אם שותפו אינו מצטרף אליו חייב במצוה, או שהחיוב הוא על שניהם יחדיו כשותפות, ולכן אם אחד מוציא עצמו אף חברו נפטר. מעטות הן המצוות אשר ניתן להסיק מהן לגבי שאלה זו. שאלה דומה ישנה במעקה, ראשית הגז, תרומות ומעשרות, חלה ומתנות (זרוע לחיים וקיבה). אמנם בתרו"מ וחלה השאלה אינה רלונטית לגמרי מפני שנאסרות בטיבלן, וע"כ מוכרחים להפרישן כדי להתירם. השאלה נשארת במצוות האחרות כשכולן חייבות בשותפות ישראל, ולגבי שותפות נכרי בחלקן פוטרת (מתנות, מעקה [מח' אחרונים עי' ש"ך תכ"ז ס"ק ב'].), ובחלקן חייב להפריש מחלקו. וראיתי במנ"ח (מצ' תק"ו). לענין מי שיש לו בהמה בשותפות עם חש"ו ושחטה שחייב במתנות, שחש"ו הם בני חיובא, רק אין מי שיוציא מידם. עולה מדבריו שאף בלא להסתפק בספק דילן פשיטא ליה ששותפות שאחד השותפים מנוע מחמת סיבות צדדיות מעשיית המצוה השני חייב. וא"כ לגבי מקרה דילן ג"כ אף שהשני אינו רוצה לתת חלקו בדמי המזוזה חייב הראשון. וספק דילן הוא במצוה שאחד השותפים פטור, ואז נסתפק האם חייב כ"א בפנ"ע או שעל שניהם יחדיו מוטלת המצוה, אבל בספק הנובע מחמת שלאחד אין ממון בכך ודאי השני חייב. ולפי"ז ניתן להסביר שבמצוות ששותפות נכרי פוטרת, המצוה היא על השותפות וכיון שיש שותף פטור — אף ישראל החייב יפטר. אבל במצוות שחייב מחלקו סימן הוא שלא השותפות נתחייבה אלא היחיד, אלא שאם עושים אותה שניהם אין צריכים לעשותה פעמיים. ד. לגבי שותפות נכרי במזוזה, הב"י [בדק הבית סי' רפ"ו אות א']. כתב שזו מחלוקת בין הרשב"א והמרדכי. הראשון מחייב והאחרון פוטר. וכמוהו פסק הרמ"א [רפ"ו, א']. ורעק"א תלה זאת בשאלה האם כדי להתחייב במזוזה צריך 'ביתך' לגמרי ואז שותפות עם נכרי פטורה מן התורה, או שדי בדירה כדי להתחייב וא"כ אף שותפות נכרי חייבת. וכתב שכיון שהרמ"א הכריע שלא כרשב"א שאי"צ 'ביתך' שיש לו קניין הגוף, והמחייב הוא קניין הגוף פסק הרמ"א ששותפות נכרי פוטרת.