זמרת הארץ/הקדמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הקדמה[עריכה]

אמר הכותב באשר היה ה' עמדי וזיכני ברחמיו הגדולים בשנה הזאת להיות "בארץ ישראל" ולהסתפח קצת בנחלת ה' באדמת קודש. וידעתי עם לבבי כי הכל רק בכחו וזכותו של רבינו הקדוש אור האורות וכו' כמהור"ר נחמן זצוק"ל בעל המחבר ספרי לקוטי מוהר"ן וסיפורי מעשיות ושאר ספרים הק'. כי הוא גילה לנו במאמריו ז"ל גודל נפלאות מעלת קדושת "ארץ ישראל" גם עכשיו כשהוא בגלות וכו'. וגודל החיוב כמעט על כל אחד מישראל להיות "בא"י" לפי שעה על כל פנים אם אי אפשר לו להשתקע שם ולדור שם בקביעות. וכמו שאמר בפירוש בהתחלת מאמר ט' תיקונין. שמי שרוצה להיות איש ישראל דהיינו שילך בכל פעם מדרגא לדרגא בעבודת ד' אי אפשר לו אלא ע"י "ארץ ישראל" וכו'. וכמבואר במקום אחר. גם גילה דעתו כמה פעמים על ענין השגתו הנפלאה והנוראה שיש אצלו הבדל והפרש גדול מאד בין ההשגה שקודם "א"י" ובין ההשגה שזכה אח"כ אחר היותו "בא"י". וכל דבריו הנדפסים בספריו הם מההשגות שהשיג אחר "א"י". (לבד מאיזו מאמרים קטנים ומועטים כמבואר במקום אחר). על כן נתתי אל לבי לרשום לי בראשי פרקים וברמיזה קצת איך שכל מאמריו ז"ל יש להם שייכות גדול לענין קדושת "א"י". ואיך שקדושת "ארץ ישראל" כלולה מכל הענינים הנפלאים המבוארים במאמריו ז"ל. כי "א"י" היא כלליות הקדושה שבכל הקדושות. כמבואר בליקוטי מוהר"ן (סי' רל"ד). והנה בקצת מקומות הבאתי סמך וראי' לכלל קדושת "א"י" מפסוק א' או ממאמר רז"ל שמבואר בו שמדבר רק "מציון וירושלים ובית המקדש". אך באמת הכל אחד. כי כל העשר קדושות "שבארץ ישראל" מקבלין זה מזה וכלולין זה בזה. ומקדשי קדשים נמשך הארה לכל הבית המקדש ומשם לכל העיר "ציון וירושלים" ומשם לכל ערי יהודה וישראל "שבארץ ישראל". וסמכתי עצמי על מאמר הזוהר הקדוש (בראשית קי"ד). כל אינו דאשתארו בארעא קדישא דישראל דינא דלהון כירושלים וכציון לכל דבר וכו'. ואמרו רבותינו ז"ל עתידה ירושלים שתתפשט בכל א"י וכו':

ודברי אלו המועטין שבחיבור הקטן הזה הם תועלת גדול גם ליושבי חוץ לארץ להעלות על לבם תמיד זכרון קדושת "ארץ ישראל וירושלים". ולהיות להם כיסופים וגעגועים חזקים בכל פעם לבוא לשם לפי שעה על כל פנים. ואולי יזכו לקבוע דירתם שם בתמידות ולהשתוקק שם ג"כ לאיזו הארה והתנוצצות קודש מבחי' קדושת "ארץ ישראל" אשר אין ערוך לקדושתה כלל מאחר שהיא כלליות הכל כנ"ל. אך ליושבי "א"י" מסוגל ביותר לעיין בזה. כי כמעט שלא נמצא ענין אחד מהמצטרך שם שלא יהיה מבואר בחיבור קטן זה. בפרט שכל הדברים שבחיבור זה יסודתם בהררי קודש, היינו, על דברי רבינו הק' זצוק"ל, אשר כל דיבור ודיבור מדבריו ז"ל הם מקצוע גדול בתורה, ויכולים להרחיב הדיבור בהם עד אין סוף ואין תכלית והם עיקר גדול לעבודת ד' וכמבואר במקום אחר מזה קצת:

והנה החיבור הזה מיוסד על מאמרים הק' שבספרי ליקוטי מוהר"ן הראשון והשני ועל המעשיות שנדפסו בספר סיפורי מעשיות וקצת מהשיחות שאחר הסיפורי מעשיות. ואם ירצה המעיין לעמוד על שרשי הדבירם ולהתבונן בהם כראוי. אזי יעיין בפנים הספרים הק' הנ"ל ואחר כך יעיין בחיבור זה בכל סימן וסימן כפי המצוין עליו. וקראתי שם זה החיבור הקטן זמרת הארץ "שתרגומו" דמשבח בארעא. כי מדובר בו אך ורק משבחי "ארץ ישראל". ואיך "שא"י" היא כלליות הקדושה ואין שום דבר קדוש בעולם הן בדעות הן במדות וכיוצא בזה שלא יהי' כלול בקדושת "ארץ ישראל" כנ"ל: