זיכרונות זואולוג עברי
פרופ' ישראל אהרוני (אהרונוביץ) (Israel Aharoni; תרמ"ב, 1882 – 9 באוקטובר 1946) היה זואולוג, חלוץ מדעי החי בארץ ישראל וראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית, מרצה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. אהרוני נולד בשנת 1882 בעיירה וידזה שבפלך וילנה שבמערב האימפריה הרוסית (ליטא). אביו, הרב אברהם יוסף אהרונוביץ, ראש הישיבה המקומית, נפטר בטרם היוולדו, ובגיל שנתיים התייתם גם מאמו.
בשנת 1901 עלה לארץ ישראל, ולימד בבית הספר ברחובות וב"בצלאל" בירושלים. היה מראשוני הזואולוגים העבריים. יחד עם יחזקאל חנקין, איש השומר, היה יוצא למסעות ציד שעזרו לו במחקריו. אהרוני גילה מינים של בעלי חיים חדשים למדע. הוא היה עד למינים רבים שכיום כבר נעלמו מנוף ארצנו עקב ציד מוגבר והתרחבות האוכלוסייה. הוא שהביא את האוגר הזהוב לעולם המערבי, ושאול אדלר הפך אוגר זה לחיית מעבדה פופולרית. אהרוני השתתף גם בציד הפרטים האחרונים של הדוב החום הסורי בהר החרמון ב-1917. את מסעותיו והרפתקאותיו הרבים, בארץ ובסביבתה, תיאר וסיכם בספרו: "זכרונות זואולוג עברי". – לקוח מהערך ישראל אהרוני בוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
כרך א
[עריכה]- מבוא
- ביצים
- ביצי נחשון
- המגלן המצויץ
- גידול חיות ועופות
- שועלים קטנים
- הזמר
- אלבדין
- האוגר הזהוב
- יונק הדבש
- החוברה
- הנחשון
- פרפרים וטפיליהם
- ביאורים