זהר מנוקד חלק ג ריא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק ג · ריא ב · >>


דף ריא ב

זהר פרשת בלק

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לֹא יִשְׁכַּב, מַהוּ לֹא יִשְׁכַּב. אֶלָּא בְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, כַּד בַּר נָשׁ אִיהוּ אָזִיל בְּפִקּוּדֵי דְּמָארֵיהּ, לָא (דף רי"א ע"ב) שָׁכִיב עַל עַרְסֵיהּ, עַד דְּקָטִיל אֶלֶף וּמְאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמֵשׁ, מֵאִינּוּן זַיְינִין בִּישִׁין, דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ. רִבִּי אַבָּא אָמַר, אֶלֶף אִינּוּן דִּסְטָר שְׂמָאלָא, דִּכְתִּיב, (תהלים צא) יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהלים קמט) יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְכָבוֹד וְגוֹ', (תהלים קמט) רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְגוֹ', לַעֲשׂוֹת נְקָמָה וְגוֹ', הֲדָא הוּא דִכְתִיב לֹא יִשְׁכַּב וְגוֹ' וְדָא הוּא לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט וְגוֹ'.

אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, לָקֳבְלֵי תְּלַת זִמְנִין דְּהוּא מָחָא לְאַתְנֵיהּ, וְאַטְעִין לָהּ בְּחַרְשׁוֹי, אִתְבָּרְכוּן יִשְׂרָאֵל תְּלַת זִמְנִין. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, לָקֳבְלֵיה אִתְבָּרְכוּן יִשְׂרָאֵל תְּלַת זִמְנִין, דְּסַלְּקִין יִשְׂרָאֵל לְאִתְחֲזָאָה קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. (במדבר כ"ג) וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְיָ וְגוֹ', וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וְגוֹ'. מַאי לִקְרַאת נְחָשִׁים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, דְּהָנֵי תְּרֵין זִמְנִין קַדְמָאֵי, הֲוָה אָזִיל בְּכָל חֲרָשׁוֹי, וּבָעָא לְמֵילָט לְיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן דְּחָמָא רְעוּתֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאָמַר שׁוּב אֶל בָּלָק, דְּהָא מִלּוּלָךְ לָא בַּעְיָין בָּנַי. מִלּוּלָא אוֹחֲרָא זַמִּין מֵהַאי כֹּה, כְּמָה דִּכְתִּיב וְכֹה תְּדַבֵּר. כֹּה תְּדַבֵּר, וְלָא אַנְּתְּ. כֹּה תְּדַבֵּר, דְּשַׁלְטָא עַל כָּל שַׁלִיטִין חַרְשִׁין וְקִסְמִין וְּזִינִין בִּישִׁין, דְּלָא יַכְלִין לְאַבְאָשָׁא לִבְנַי. כְּדֵין בָּעָא לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ, בְּעֵינָא בִּישָׁא.

תָּא חֲזֵי, הַאי רָשָׁע כַּד אִסְתָּכַּל בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, הֲוָה מִסְתָּכַּל בְּאִלֵּין תְּרֵין דַּרְגִּין יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, לְאַבְאָשָׁא לוֹן, אוֹ בְּהַאי אוֹ בְּהַאי בְּחֲרָשׁוֹי, בְּגִין כַּךְ כָּל בִּרְכָּן וּבִרְכָּן יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל אִתְבְּרִיכוּ. וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב וְגוֹ'. בַּמֶה חָמָא חָמָא דִּי בְּשַׁעֲתָא דְּאַנְפֵי מַלְכָּא נְהִירִין, זִינִין בִּישִׁין לָא קַיְימֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ, וְכָל חַרְשִׁין וְכָל קִסְמִין לָא סַלְּקָאן בְּחַרְשַׁיְיהוּ.

תָּא חֲזֵי, בְּהָנֵי תְּרֵי זְמַנֵי כְּתִיב וַיִּקָּר. וַיֵּקָּר אֱלֹהִים. וַיִּקָּר יְיָ אֶל בִּלְעָם וְגוֹ'. וּכְתִיב וְכֹה תְּדַבֵּר. וְהַשְׁתָּא כֵּיוָן דְּחָמָא דְּהָא לָא אִשְׁתְּכַח רוּגְזָא, וְחַרְשׁוֹי לָא סַלְּקִין, כְּדֵין וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם וְגוֹ'. כֵּיוָן דְּאַפְרִישׁ וְאִסְתַּלָּק גַּרְמֵיהּ מֵחַרְשׁוֹי, שָׁארֵי (ברוחא אחרא) בְּאִתְעָרוּתָא אַחֲרָא לְשַׁבְּחָא לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי אִתְּעָרוּתָא הָכָא. אָמַר לֵיהּ, (רוח אלהים ולא רוח יי אלא) אִתְּעָרוּתָא דְּרוּחָא חֲדָא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, הַהוּא דְּאִתְקְשָׁרוּ תְּחוֹתוֹי אִינּוּן זִינִין וְחָרָשִׁין דִּילֵיהּ.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָכִי אוֹלִיפְנָא, דְּאֲפִילּוּ הַאי זִמְנָא לָא שַׁרְיָא בֵּיהּ רוּחָא דְּקוּדְשָׁא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי, אִי הָכִי, הָא כְּתִיב וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים, וּבְכָל אִינּוּן זִמְנִין אָחֲרָנִין לָא כְּתִיב בְּהוּ הָכִי. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (משלי כב) טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ, וְהָא אוּקְמוּהָ אַל תִּקְרֵי יְבוֹרָךְ. אֶלָּא יְבָרֵךְ. וּבִלְעָם הֲוָה רַע עַיִן, דְּלָא אִשְׁתְּכַח רַע עַיִן בְּעָלְמָא כְּוָותֵיהּ, דִּבְכָל אֲתָר דְּהֲוָה מִסְתָּכַּל בְּעֵינוֹי, הֲוָה מִתְלַטְּיָיא.

וְעַל דָּא אָמְרוּ, הַאי מַאן דְּאַעְבַּר בְּרֵיהּ בְּשׁוּקָא, וּמִסְתַּפֵי מֵעֵינָא בִּישָׁא, יֶחֱפֵּי סוּדְרָא עַל רֵישֵׁיהּ, בְּגִין דְּלָא יָכִיל עֵינָא בִּישָׁא לְשַׁלְּטָאָה עָלֵיהּ. אוּף הָכָא, כֵּיוָן דְּחָמָא בִּלְעָם, דְּלָא יָכִיל בְּחַרְשׁוֹי וְקִסְמוֹי לְאַבְאָשָׁא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעָא לְאִסְתַּכָּל בְּהוּ בְּעֵינָא בִּישָׁא, בְּגִין דִּבְכָל אֲתָר דְּהֲוָה מִסְתָּכַּל בְּעֵינוֹי בִּישִׁין, הֲוָה מִתְלַטְּיָיא.

תָּא חֲזֵי מַה רְעוּתֵיהּ דִּילֵיהּ לַקֳבְלֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, כְּתִיב וַיָּשֶׁתּ אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו, כְּתַרְגּוּמוֹ, (ושוי (ס"א לקבל עגלא) לעגלא די עבדו ישראל במדברא אפוהי), בְּגִין דִּיְהֵא לֵיהּ סְטַר סִיּוּעָא, לְאַבְאָשָׁא לְהוּ.

הַשְׁתָּא חָמֵי מַה כְּתִיב, וַיִּשָּׂא בִּלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל. בָּעָא לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ בְּעֵינָא בִּישָׁא. בֵּיהּ שַׁעֲתָא, אִלְמָלֵא דְּאַקְדִּים לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְוָותָא, הֲוָה מְאַבֵּד לוֹן בְּאִסְתַּכְּלוּתָא דְּעֵינוֹי. וּמַאי אַסְוָותָא יָהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּהַהִיא שַׁעֲתָא. דָּא הוּא דִּכְתִּיב וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. וַתְּהִי עָלָיו, עַל יִשְׂרָאֵל קָאָמַר. כְּמַאן דְּפָרִישׁ סוּדְרָא עַל רֵישֵׁיהּ דְּיַּנּוּקָא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ עֵינוֹי. דָּבָר אַחֵר הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, לְקָרְבָא קָרְבְּנִין וְעִלָּוָון קַמֵּי מַלְכְּהוֹן, עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא. וְתָאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּרְבְּנָא אִתּוֹקַד עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, הֲווֹ חָמָן דִּיּוּקְנָא דְּחַד אַרְיֵה רְבִיעַ עַל הַהוּא קָרְבְּנָא, וְאָכִיל לֵיהּ.

וְאָמַר רִבִּי אַבָּא, אוּרִיאֵ"ל מַלְאָכָא עִלָּאָה הֲוָה, וְחָמָאן לֵיהּ בְּדִיּוּקְנָא דְּאֲרְיָא תַּקִיפָא, רְבִיעַ עַל מַדְבְּחָא, וְאָכִיל לוֹן לְקָרְבְּנִין. וְכַד יִשְׂרָאֵל לָא הֲווֹ זַכָּאִין כָּל כַּךְ, הֲווֹ חָמָאן דִּיּוּקְנָא דְּחָד כַּלְבָּא חֲצִיפָא רְבִיעַ עָלֵיהּ, כְּדֵין הֲווֹ יַדְעֵי יִשְׂרָאֵל דְּבַעְיָין תְּשׁוּבָה, וּכְדֵין תַּיְיבַן. לֹא יִשְׁכַּב וְגוֹ', אִלֵּין קָרְבְּנִין דְּלֵילְיָא כְּגוֹן עַלָּוָון. וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲגַח קְרָבָא דִּלְהוֹן עַל שַׂנְאֵיהוֹן.