זהר חלק ג רפה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


דף רפה א


אלא דא היא רזא דמלה משה לגרמיה לא קאמר דא אלא לישראל. א"ל ר"ש לאו הכי אלא משה ודאי מהכא אשתמודע דאיהו בדרגא עלאה יתיר מכלא. משה סליק מתתא לעילא ואינון נחתי מעילא לתתא. הוא סליק מתתא לעילא כמה דתנינן מעלין בקדש ואין מורידין. משה סליק מתתא לעילא דאמר שירה תושבחתא דמטרוניתא דאיהי משכחת למלכא. ומשה בכלא (ס"א במלכא) אתאחד. ואינון נחתי מעילא לתתא דאמרו שיר דהוא שבחא דמשבחא מלכא למטרוניתא ואינון במטרוניתא אתאחדו ועל דא בהאי אשתמודע שבחא דמשה יתיר מכלהו והיינו דכתיב אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליי'. שירתא דמטרוניתא למאן ליי' ובג"כ ויכתוב משה את דברי השירה הזאת. וענתה השירה הזאת:

וענתה השירה הזאת. וענו הדברים האלה מבעי ליה אלא רזא דמלה כמה דאוקימנא דכתיב וארץ מתקוממה לו ומשה בכלא אסתכל. ועל דא אמר שירה בגין לאתאחדא מלין באתר דא למהוי עלייהו דינא דכתיב וענתה השירה הזאת לפניו. ולמה דכתיב כי אני ידעתי את יצרו וכתיב כי ידעתי אחרי מותי וגו'. וכד תעבדו דא מיד וענתה השירה הזאת לפניו לעד. ת"ח כתיב יגלו שמים עונו ולא יתיר אבל וארץ מתקוממה לו. בהאי דינא אתעביד למאן דאתעביד. כתיב וידבר דוד ליי' את דברי השירה הזאת. השתא תושבחתא דדוד הוא בגין דאמר שירה מתתא לעילא וזכה להאי דרגא ולא אמר האי שירה אלא בסוף יומוי דהוה בשלימו יתיר מהאי שירה כמה דתנינן אל תאמן בעצמך עד יום מותך. והכא אמאי זכה דוד למימר שירתא מתתא לעילא בסוף יומוי דהוה בנייחא מכל סטרוי דכתיב ביום הציל יי' אותו מכף כל אויביו. אר"ש שירתא מעליא מכלא מאי היא. כמה דתנינן ברזא דמתניתין במלין ובעובדא הכי (ס"א הוא) נמי מתתא לעילא ומעילא לתתא ולבתר לכוונא בלבא ולקשרא כלא בחד קשרא. מנלן ממשה. בקדמיתא מתתא לעילא כי שם יי' אקרא. מאי אקרא כמה דכתיב ויקרא אל משה דא שכינתא. לבתר הבו גדל לאלקינו דא מלכא עלאה. לבתר נחית בדרגוי מעילא לתתא דכתיב צדיק וישר. לבתר קשיר קשרא דמהימנותא ואמר הוא ודא הוא קשרא לכלא. בג"כ בעי בר נש לסדרא שבחא דמאריה כהאי גוונא בקדמיתא. מתתא לעילא לסלקא יקרא דמאריה לאתר דשקיו דעמיקא דבירא נגיד ונפיק. לבתר (נגיד) לאמשכא מעילא לתתא מההוא שקיו דנחלא לכל דרגא ודרגא עד דרגא בתראה לאמשכא ברכאן לכלא מלעילא לתתא. לבתר בעי לקשרא קשרא בכלא קשרא דמהימנותא ודא הוא ב"נ דאוקיר לשמא דמאריה ליחדא שמא קדישא. ועל דא כתיב כי מכבדי אכבד. כי מכבדי לעלמא דא. אכבד בעלמא דאתי. ובוזי יקלו מאי ובוזי יקלו. דא הוא מאן דלא ידע ליחדא שמא קדישא ולקשרא קשרא דמהימנותא ולאמשכא ברכאן לאתר דאצטריך ולאוקיר שמא דמאריה וכל מאן דלא ידע לאוקיר שמא דמאריה טב ליה דלא אברי. א"ר יהודה ובוזי יקלו מאן דלא ידע לאוקיר למאריה ולא אתכוון באמן דתנינן גדול העונה אמן יותר מן המברך והא אוקימנא קמיה דר"ש דאמר משיך ברכאן ממבועא למלכא וממלכא למטרוניתא (דא כ"י). ובאתוון גליפין דרבי אלעזר מאלף למ"ם וממ"ם לנו"ן. כיון דמטו ברכאן לנון מתמן נגדין