זהר חלק ג רד א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כז (עריכה)
וגזעא ושבילא ואתלבשן במתיחו דא (נ"א וע"ד מתיחו דאחד שיעורא דשית סטרין ובלא אתיחד בהאי את ד את ד) וע"ד מתיחו דא' (נ"א ה') שיעורא דשית סטרין וכלא אתיחד בהאי את (נ"א אח) ובג"ג לבדד ישכון כדקא יאות. ובגוים לא יתחשב ישראל אית לון כתב ולשון. ובכל את יכלין לאסתכלא בדיוקנא וציורא כדקא יאות. אבל בגוים עכו"ם לא יתחשב רזא דנא בגין דלית לון כתב ולשון ולית לון לאסתכלא ולמנדע כלום דהא הבל המה מעשה תעתועים. ולא יתחשב רזא דנא במחשבה ובאסתכלותא דלהון הואיל ולית לון כתב. זכאין אינון ישראל. מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל (מי) ההוא נקודה עלאה רישא וגזעא ושבילא בטמירו איהו ולא קיימא לשאלא לבר. אבל משעתא דשארי לאתבנאה ולמעבד היכלא ברעותיה ואקרי מ"י שארי לאתבנאה דיוקנא דיליה ממש. אפיק נוקבא דיליה בדיוקנא דאמיה מאימי דא רישא וגזעא ושבילא (י') ואתפשט לאתבנאה בפשיטו דחד היכלא לתרין סטרין באני ואע"ג דאפיק לישראל דאיהו ו' אוף הכי אפיק לנוקבא דיליה כחדא ואזמנה לגביה. מנה כד"א וימן להם המלך ומשלוח מנות. יהב ליה נבזבזא רב ויקירא ואפיק לה כחדא מניה בההוא פשיטו דאתפשט אפיק תרווייהו כחדא (כגוונא דא פשוט להכא ולהכא אפיק ברא וברתא ברגעא חדא וע"ד שמים וארץ ברגעא חדא אתבריאו כחדא) בשעתא חדא. ומספר את רובע ישראל רובע ישראל רזא דא בגיגך ר' אתמסר זכאה חולקך. רובע ישראל רביעית מן מדידו דישראל איהו ברית אמאי אקרי רובע אלא שיעורא דגופא ארבע בריתות הוי בשיעורא דיליה. וברית רובע איהו בשיעורא דמדידו דגופא כלא אפיק מי ע"כ:
ר"א הוה אזיל למחמי לר' יוסי חמוי ור' אבא וחברוי אזלו עמיה. פתח ר' אלעזר ואמר יי' בקר תשמע קולי וגו'. יי' בקר מאי בקר אלא דא בקר דאברהם דאתער בעלמא דכתיב וישכם אברהם בבקר דהא כד אתי צפרא ההוא בקר אתער בעלמא והוא עידן רעוא לכלא ולמעבד טיבו לכל עלמא לזכאין ולחייבין וכדין עידן צלותא הוא למצלי קמי מלכא קדישא וע"ד בשעתא דאתי צפרא כל אינון אסירי מלכא אשכחו נייחא עידן צלותא איהו עלייהו וכ"ש אינון דתייבין בתיובתא ובעאן בעותהון לקמי מלכא קדישא בגין דהאי שעתא חד ממנא נפיק לסטר דרום ורפאל שמיה וכל זיני אסוותא בידוי ומסטר דרום נפק חד רוחא ומטי לגבי ההוא ממנא דממנא על אסוותא. וכד מטי צלותא לקמי קב"ה פקיד לבי דינא דיליה דלא יפתחון בדינא בגין דחיים בידא דקב"ה ולא בידיהון. ומיגו דאיהו עידן רעוא בעא קב"ה זכותא דההוא ב"נ אי ישתכח בצלותא (יאות ואי לא חשיב ליה בשוגג) או דאיהו מאריה דתיובתא חס עליה בההיא שעתא קל צפרין דמקננן אשתמעו דכתיב אשר שם צפרים יקננו. ואינון צפרין אודאן ומשבחן לקב"ה וההוא אילת השחר אתער בעלמא ואמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. כדין ההוא ממנא נפיק ועביד כל מה דאתפקד. ואי תימא דזיני אסוותא בידוי כמה דאמרן. לאו הכי דהא אסוותא לא הוי אלא בידוי דמלכא קדישא. אבל בשעתא דפקיד קב"ה אסוותא לההוא בר נש איהו נפיק וכל אינון מקטרגין דממנן על מרעין בישין דחלין מניה. כדין ההוא רוחא דקא נסע מסטרא דדרום אושיט ליה לההוא ב"נ והא אסוותא אשתכח וכלא בידוי דקב"ה וע"ד כתיב יי' בקר תשמע קולי. ולא כתיב יי' (בבוקר) תשמע קולי אלא לגבי בקר דאברהם קאמר בקר אערך לך ואצפה תרי בקר אמאי. אלא חד בקר דאברהם וחד בקר דיוסף דכתיב הבקר אור ומתרגמינן צפרא