זהר חלק ג קצד ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קצד ב
מתוך: זוהר חלק כז (עריכה)
ואסתלק ואתכסי מעינא כדין אסתכן צליה בההיא שעתא והוה בצערא דלא הוה ידע מה יעביד. רמא ליה קלא פנחס ואמר טולא דתנינייא דרבעין על כל חויין הפוך במזייך מיד ידע וגלי ההוא ארחא ועאל לגביה מיד אתגלי ונחתו תרוויהו קמיה דפנחס. תא חזי ההוא רשע כתיב ביה וילך שפי דא הוא עליון דדרגין דיליה חויא דכורא. צליה נטל תרין דכר ונוקבא ובההוא שליט עליה בגין דשלטנו דשליט עלייהו נטל ואתכפיין קמיה. ודא הוה שפיפון עלי ארח על ההוא ארח דעבד ההוא רשע דכתיב יהי דן נחש עלי דרך. דא שמשון. שפיפון עלי ארח דא צליה. הנושך עקבי סוס דא עירה דהוה בהדיה דדוד דהוה אתי מדן ובגיניה תליא גבורתיה בדוד דכתיב ויעקר דוד את כל הרכב. ויפול רוכבו אחור דא שריה דזמין למיתי בהדי משיחא דאפרים ואיהו הוי משבטא דדן וזמין איהו למעבד נוקמין וקרבין בשאר עמין. וכד דא יקום כדין הוי מחכא לפורקנא דישראל דכתיב לישועתך קויתי יי'. ואע"ג דאוקמוה להאי קרא אבל ברירו דמלה כמה דאתמר וכמה דאוקמוה. ועל דא אתא קרא ואוכח. כיון דנחת ההוא רשע לקמי פנחס. אמר ליה רשע כמה גלגולין בישין עבדת על עמא קדישא. אמר ליה לצליה תא וקטליה ולא בשמא. דלא אתחזי האי לאדכרא עליה קדושה עלאה בגין דלא תפוק נשמתיה ותתכליל במלין דדרגין קדישן. ותתקיים ביה מה דאמר תמות נפשי מות ישרים. בההוא שעתא עבד ביה כמה זיני מותא ולא מית עד דנטל חרבא דהוה תקין (ס"א חקיק) עלוי חויא מהאי סטרא וחויא מהאי סטרא. א"ל פנחס בדיליה טול (נ"א קטול לי') ובדיליה ימות כדין קטל ליה ויכיל ליה דכך ארחוי דההוא סטרא מאן דאזל אבתראה בה ימות ובה תפוק נשמתיה ובה תתכליל והכי מית בלעם ודייני ליה בדינין בההוא עלמא ולא אתקביר לעלמין. וגרמוי כלהו אתקרבו ואתעבידו כמה חויין מזוהמין מנזקי שאר בריין ואפילו תולעתין דהוו אכלי בשריה אתהדרו חויין:
אשכחנא בספרא דאשמודאי דיהב ליה לשלמה מלכא דכל מאן דהוה בעילמעבד חרשין תקיפין סתימין דעינא. אי ידע טנרא דנפל תמן בלעם ישכח מאינון. חויין דהוו מגרמוי דההוא רשע אי יקטיל חד מנייהו רישא דיליה ביה יעביד חרשין עלאין. בגופא דיליה חרשין אחרנין בזנבא דיליה חרשין אחרנין. תלת זיני חרשין אית בכל חד וחד. מלכת שבא כד אתת לגבי שלמה מאינון מלין דשאילת לשלמה. אמרת גרמא דחויא דתלת חרשין במה נתפס מיד לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה איהי שאילת על דא והות אצטריכת לאינון חויין. ולא יכילת לנטלא חד מנייהו. מה אתיב לה מלין דהוו בלבה כך אודע לה דכתיב ויגד לה שלמה את כל דבריה. אינון חויין לא יכיל לון כל בני עלמא בר ממלה דרזא חדא ומאי איהו שכבת זרע רותחת. ואי תימא מאן יכיל. אלא בשעתא דההוא שכבת זרע אפיק ב"נ כד איהו בתיאובתא אפיק לה לשמא דההוא חויא ברעותא דתיאובתא. כד נפיק ברתיחו נטלי ליה מיד בלבושא חדא וההוא לבושא זרקין לגבי חויא מיד כפיף רישיה ותפסן ליה כמה דתפיס תרנגולא דביתא ואי בכל מאני קרבין דעלמא יגחון בחד מנייהו לא יכלין ליה. ובהאי לא אצטריך ב"נ בעלמא מאני קרבא ולא מלה אחרא ולא אצטריך לאסתמרא מנייהו דהא כלהו אתכפיין לגביה כדין אתדבקו אינון מלין בלבבה ותאיבת להאי. מכאן ולהלאה אלעזר ברי קב"ה עבד מה דעבד בההוא חייבא ורזין סתימין אלין לא אצטריכו לגלאה אבל בגין דחבריא דהכא ינדעון ארחין סתימין דעלמא גלינא לכו דהא כמה נמוסין סתימין אינון בעלמא ובני נשא לא ידעין ואינון פליאן סתימין רברבן ועלאין. עליה ועל דדמי ליה קראן ושם