זהר חלק ג קנב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


דף קנב ב


זוהר חלק ג דף קנב/ב איש איש כי יהיה טמא וגו'. איש איש תרי זמני אמאי אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה והוא פגים גרמיה. דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה מאי טעמא בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה וע"ד איש איש. איש דיתחזי למהוי איש והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא:

או בדרך רחוקה דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא וכלהו אתיין לאחזאה מלה. מאי בדרך רחוקה בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא הא איהו בדרך רחוקה. מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה הא בדרך רחוקה אחיד דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה דאתחזי תרין מלין. משמע דכתיב או. אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה. כאן בתר דמסאבין ליה ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה. לא אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה הא ירחא תניינא למעבד פסחא מכאן כל ב"נ דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא. לאו הכי דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא אלא יסודא דאבן טבא כד"א אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה במזניה. מאי טעמא דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה