זהר חלק ג קמג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק ג · קמג א · >>

הוסף תרגום


דף קמג א

מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)

זוהר חלק ג דף קמג/א ואתחברו אפין באפין. מאן ייעול בינייהו מאן הוא דיקרב בהדייהו. (בגין כך סתימא דמלה עונתן של ת"ח דידעין רזא דנא משבת לשבת) וכד אתחברו אתבסמו דא בדא יומא דכלא אתבסם ביה. ובג"כ אתבסמו דינין דא בדא ואתתקנו עלאין ותתאין ותאנא בצניעותא דספרא בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין. ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו' ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובג"כ לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא נפק תקיף קשיא. תקיף בדינוי. קשיא בדינוי. כיון דנפק אתחלשת ואתבסמת. בתר דא. אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה) ת"ח מה כתיב (שם) ויהי בהיותם בשדה. בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי שדה דתפוחים. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין ומנהון נחתין נשמתין לעלמא אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון. מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא ס"ד אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי אדם דכליל כלא אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו זכאין אתון מאריהון דמארין מחצדי חקלא דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי הה"ד וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'. יי' עתיק יומין. הוא האלקים וכלא הוא חד בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא:

אמר ר"ש חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא עלאין לתתא דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר). תאנא כתיב וצדיק יסוד עולם דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב שוקיו עמודי שש. ותאנא בצניעותא דספרא. באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט באצבען דידן חמש כנגד חמש. כתרין תתאין. באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו. דאינון לבר מגופא. ובג"כ לא הוו בגופא. דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי ועמדו רגליו ביום ההוא. אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון בעלי רגלים. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא. ומתאחדן דא בדא. ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא. להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא מנהרין דא לדא. עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. תאנא כל אינון כתרין