זהר חלק ג קלו ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קלו ב
מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)
בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי -- גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא.
בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הה"ד "ומצח אשה זונה חיה לך מאנת הכלם".
ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא -- נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי "עת רצון". וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא -- אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד.
תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין -- אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא -- כדין כלהו משתככין.
ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון נצח (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא מצח. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן "נצח נצחים". ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען.
תניא מאי דכתיב "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם"? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא -- זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא -- האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מ"ט משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובג"כ "לא אדם הוא להנחם" כנצח דבשאר תקוני גופא.
עינוי דרישא משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הה"ד "רוחצות בחלב" - מאי "בחלב"? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא)
ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובג"כ צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) וע"ד צלי דוד "עורה למה תישן יי' הקיצה" -- דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא.
וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן -- כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי -- יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הה"ד "העירה והקיצה". "העירה" - לאתסחאה בההיא חוורא, "הקיצה" - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון.
עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא