זהר חלק ג קכז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא"


דף קכז א


  • וחד דינא דקברא.
  • וחד דינא דתולעתא.
  • וחד דינא דגיהנם.
  • וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי.

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי.

בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא -- אקדים ואמר "ברכי נפשי את יי'", עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא. "וכל קרבי את שם קדשו" - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא, השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו.


ת"ח "איש כי יפליא לנדור נדר נזיר" -- דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.
"מיין ושכר יזיר חומץ מיין וגו'" -- הכא אית לאסתכלא, כיון דאסיר ליה חמרא, ענבים למה? דהא בכהני כתיב "יין ושכר אל תשת וגו'", יכול ענבים נמי? לא, בענבים שרי. הכא לנזיר מ"ט אסר ליה ענבים?

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא -- לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה ענבים הוו, ודא הוא רזא דמלה דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו.

  • יין לעילא ואוקמוה.
  • שכר לשמאלא דהא שכר יין נפקא.
  • ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה.

בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד.

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה (ס"א כלום) -- לאו הכי אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום.

ת"ח דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא. כתיב "גדל פרע שער ראשו" -- בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה ויפרש מיין ושכר וענבים בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא.

  • יין אימא עלאה.
  • שכר סטרא דאחידו ביה ליואי ונפקי מיין עלאה ולא תלי שערא. ובג"כ כד סליקו ליואי לההוא אתר בעיי לאעברא כל שערא דלהון כד"א "והעבירו תער על כל בשרם".
  • ענבים -- אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה.

ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בכ"כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא. ורזא דמלה "נזיר אלהים" אקרי ולא "נזיר יהו"ה" פריש מדינא כלא.

ת"ח על דא כתיב "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'". "על נפשו" לא כתיב אלא "על הנפש" סתם, ומאי איהו? דא ענבים דאקרי נפש, ועל דא כתיב חטא בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא, וגרע מניה אתר דינא. "חטא" -- מאי "חטא"? אלא גרע דינא של הנפש. אי הכי אמאי "וכפר עליו"? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא, כיון דהשתא אתי לגבייהו -- בעי לאתחברא תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה (ודאי בכלא).

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה דבעל בת אל נכר והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש אערב ההיא קדושה בבת אל נכר ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה ובג"כ אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מ"ט בגין דאמר "תמות נפשי עם פלשתים" ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא.